מסמכי פרשת חטופי תימן ייחשפו: "יום היסטורי"

ועדת חוקה החליטה על חשיפת המסמכים של הוועדות שהוקמו לחקירת פרשת ילדי תימן. "אנחנו פותחים הכול ורוצים שהציבור יראה", אמרה ח"כ נורית קורן. נציגת משרד רה"מ הוסיפה כי החשיפה של המסמכים עשויה לאחד בין משפחות

שירית אביטן כהן | 20/12/2016 9:40
תגיות: ילדי תימן,אורי מקלב,נורית קורן,צחי הנגבי
ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול (ג') את חשיפת חומרי ועדת החקירה הממלכתית (קדמי) על פרשת היעלמות ילדי תימן - הפרוטוקולים החסויים, חומר הראיות והחקירה שנאספו בדלתיים סגורות. יו"ר השדולה למען חקר האמת בפרשת ילדי תימן, ח"כ נורית קורן, אמרה כי מדובר ב"יום היסטורי שחושפים את הפרוטוקולים".

חשיפת המסמכים תאפשר לבני משפחה לפנות לארכיון המדינה בבקשה לחשוף עבורם פרטים נוספים שיעזרו להם בזיהוי קרוב משפחה. "יש כאן רצון טוב של המערכת, ואנו נאלצים לפעול בהתאם לחוק האימוץ. יפנו לכל מאומץ ויבקשו את אישורו לחשוף את המידע", הוסיפה ח"כ קורן.
צילום: דוברות הכנסת
''זה נדבך ראשון בחשיפת האמת''. יו''ר השדולה למען חקר האמת בפרשה, ח''כ קורן. צילום: דוברות הכנסת

גנז המדינה, ד"ר יעקב לזוביק, שהשתתף בוועדה הסביר כי בארכיון המדינה "בנינו על גב החומר תגיות ומילות מפתח שתפקידן לעזור לציבור למצוא את שהוא רוצה. בתחילת שבוע הבא נחשוף את החומר והציבור ישפוט".

חבר הנהלת עמותת "אחים וקיימים" (פורום משפחות הילדים החטופים), רפי שובלי, אמר: "אנו שמחים שהמטרה הושגה מהר משחשבנו. אנחנו לא מחכים לארכיון הזה דווקא ואוספים חומרים כבר תקופה ארוכה וברור מהם שהיה מדובר בהחלטה ממסדית. צריך לזכור שחומרי החקירה שייחשפו הם של שלושה ועדות טיוח שלא בהכרח חיפשו תשובות".

על פי החוק, "מידע בדבר אימוץ יפורסם בלי פרטים של הורים מאמצים או ביולוגיים בכפוף לחוק אימוץ ילדים". כמו כן, "לא יפורסם מידע רפואי או מידע בענייני רווחה אלא באישור המשפחה. כאשר השמות עלומים כן יפורסם המידע וכן יפורסם מידע על אנשים שנפטרו, אלא אם התקבלה התנגדות של בן משפחה לפרסום המידע".
                      
במהלך קריאת החוק, טענו משתתפי הוועדה כי אין סיבה לצנזר את המידע משום שתמיד טענו שהילדים לא אומצו אלא מתו, אז מדוע אמורה להיות בעיה.

"אנחנו פותחים את הכול ורוצים שהציבור יראה", אמרה ח"כ קורן, שליוותה את הנושא באופן אישי. "זה נדבך ראשון בחשיפת האמת. אני נפגשת עם אנשים מבוגרים שאומרים לי 'אני רוצה ללכת לעולמי אחרי שאדע שהבן או הבת שלי חיים, ואני רוצה שהם יידעו שחיפשתי אחריהם כל השנים'".

ח"כ קורן, שמקדמת יוזמה פרטית של בניית מאגר דגימות די-אן-איי למעורבים בפרשת ילדי תימן, סיפרה בוועדה על אם שהצליחה להציל את בנה. "היא חטפה אותו מבית הילדים, אחרי שלקחו לה אותו והחביאה אותו בתוך בוץ עד שהצליחה לצאת ממחנה העולים. מדובר בסיפורי זוועות שמספרים אנשים חיים. זה לא הזיות. צריך לשים קץ לשמועות ולדעת מה קורה", סיפרה.
צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת
הנגבי: ''ההתנהגות הזו לא שיקפה ערכים שלנו כמדינה יהודית''. הנגבי ומקלב בוועדה. צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת

ראשת היחידה הממשלתית לחופש מידע, עורכת הדין רבקי דב"ש, אמרה כי "ישנם 56 מקרים עלומים שבהם אין אינדיקציה מה קרה עם הילד. יש 13 מקרים שבהם הילדים נעלמו עוד בתימן ואין מספיק מידע על היעלמותם. היו מקרים שבוודאות ניתן לומר שהילד נפטר וכאלו שפחות ברורים. יש הרבה תיקים שבהם אין את התיעוד המלא וחשוב להבין איך הוועדה (קדמי) הגיעה למסקנות שאליהן הגיעה. יש לנו את חומרי הליבה שייחשפו כמעט במלואם". יש לציין, כי קיימים 500 מקרים נוספים שכלל לא הגיעו לוועדה.

דב"ש סיפרה עוד על החומרים הצפויים להיחשף: "חומרים רפואיים שנאספו מבתי חולים שלגביהם הגענו להסכמות מול משרד הבריאות שנפרסם את השמות ונאמר איפה הם התאשפזו, והמשפחות יוכלו לגשת לבתי החולים ולקבל את המידע".

עורכת הדין נעמי אלדובי ממשרד ראש הממשלה הסבירה כי נעשתה עבודה עדינה בין הצורך להגנה על פרטיות לבין האינטרס הציבורי להכיר את החומרים וכי יפורסמו שמות שעשויים להביא לזיהוי של ילד על ידי קרוביו. "חשבנו שיש לפתוח מידע רגיש שבמצב אחר לא היינו פותחים. החומר ברובו כולל מידע רפואי דרך בתי חולים, מחנות עולים, מעברות, חברא קדישא וכל המידע הופקד בארכיון על פני כ-6,000 תיקים וחצי מיליון דפים שנמצאים בארכיון המדינה", אמרה.

יו"ר הוועדה הזמני, ח"כ אורי מקלב, שאל בפתח הדיון האם במסמכים ניתן למצוא תשובות לפרשה הגדולה ופנה לשר ח"כ צחי הנגבי, הממונה על פרשת חטיפת ילדי תימן.

"החלטתי שאי אפשר לסתום על המידע את הגולל, הדברים חייבים להיבדק", ענה השר הנגבי. "הצעד שמאפשר הכנסת יתן לכל אחד את היכולת להתעמק במסמכים שייפתחו והם יוכלו ללמוד יותר. המסקנה שלי היא שקשה מאוד לקבל את ההסברים שניתנו על ידי ועדת קדמי, הסברים בירוקרטיים שמסבירים את התעלומה בצורה מיתממת", המשיך.

כמו כן, הנגבי האשים את המדינה הצעירה בגסות רוח כלפי עולי תימן ואמר "ילדים, רובם בני עדה אחת, נעלמו, ומערכת המדינה - לבם היה גס לחלק מהעולים. ההתנהגות הזו לא שיקפה ערכים שלנו כמדינה יהודית. היום אחרי 70 שנה כבר לא ניתן לעשות כלום, אבל צריך לראות את החומרים ולהשתמש בהם כדי לפתור את הכאב של המשפחות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך