פסגות ותהומות: אחיזת העיניים של הכסף ה"קל"
מכללת פסגות ללימודי שוק ההון מבטיחה רווחים מהירים עוד במהלך הקורס. בפועל, המציאות שונה לחלוטין: המלצות על עסקאות כושלות, תיקי השקעות שמאבדים את ערכם במהירות, ואלפי דולרים שיורדים לטמיון. המכללה בתגובה: "הכול אי דיוקים והכפשות"
הסיפור הזה מתחיל כמו אגדה קלאסית. מעשה בשני צעירים שיום אחד מצאו מכרה זהב ממש מתחת לאפם. בגיל 18 הם נחשפו לשוק ההון, התאהבו בו, והבינו שבאמצעותו יוכלו להגשים את כל מה שחלמו אי פעם. השניים לוו סכום כסף מההורים, נעזרו בגורו מסתורי, ובתוך תקופה לא ארוכה הרוויחו מאות אלפי שקלים במסחר במניות. עשרים ומשהו שנה אחרי, הם נחשבים לסמל להצלחה המטאורית שהתחום יכול לזמן.
"הכסף הזה עזר לנו לקנות את המכוניות שרצינו, לצאת לחופשות בחו"ל, והכי חשוב - להכיר מלא מלא נשים, שאחת מהן הפכה להיות אשתי", כותב יניב ארביב בעלון פרסומי של מכללת פסגות, שאותה ייסד בשנת 2005 יחד עם חברו רועי ראובן.
היום שניהם מתגוררים ברחובות, נשואים ואבות לילדים, ועוסקים במרץ בהפצת משנתם כדי שגם אחרים יוכלו לכרות זהב כאוות נפשם. מכללת פסגות שהקימו (אין קשר לבית ההשקעות הנושא שם דומה) מלמדת את רזי שוק ההון והנדל"ן, ומפעילה גם "מועדון משקיעים", המציע לכל דורש המלצות להשקעות מניבות. למכללה שבעה סניפים ברחבי הארץ, ולדברי אשת מכירות מטעמה ששוחחה איתנו, מספר התלמידים עומד על קרוב ל-13 אלף בכל שנה – נתון שנשמע מעט מופרז.
עלות הקורס, המתפרס על פני 14 מפגשים שבועיים בני שלוש שעות כל אחד, היא 8,990 שקלים. לא מעט כסף, אבל סכום זניח יחסית לפוטנציאל ההכנסות האדיר המובטח למצטרפים. "מה שהופך את הקורס שלנו לאיכותי היא העובדה ששמים דגש על פרקטיקה", מסבירה לנו עדי, אשת מכירות במכללה.
"פותחים לך חשבון מסחר וירטואלי שבו מפקידים 50 אלף שקל, וכל מה שאתה עושה בכיתה זו התנסות דרך החשבון הזה. לקראת סיום הקורס צריך לפתוח חשבון מסחר עם כסף אמיתי, שדרכו אפשר להתחיל להרוויח. סכום המינימום להשקעה הוא 2,500 דולר. זה תחום ממש לא מסובך. אנחנו מלמדים שיטות בדוקות שמאפשרות לך להגיע למצב שמתוך עשר עסקאות, שש-שבע יהיו מוצלחות".
אלא שלטענת סטודנטים שלמדו במכללת פסגות, ההבטחות שקיבלו היו רחוקות מאוד מהמציאות – ושכר הלימוד ששילמו היה רק נתיב אחד, גלוי, של כספים שעברו מכיסם למכללה. הם מספרים כי רק לאחר שאיבדו אלפי דולרים מתיק ההשקעות שלהם, הבינו שלמעשה לא ביצעו כל פעולת מסחר אמיתית, ושההפסדים שלהם הפכו מיד לרווחים של המכללה שהבטיחה להם הרים ופסגות.
הסטודנטים שפנו למערכת מקור ראשון סיפרו שהמורים במכללה המליצו להם בחום – ולמעשה כמעט אילצו אותם – להשקיע באמצעות חברת "טכנו גלובל טרייד", שלימים שינתה את שמה ל"פרוטרייד". החברה הזו מוגדרת כ"זירת מסחר לחשבונו העצמי": היא מפעילה מערכת ממוחשבת שמאפשרת ללקוחות להשקיע - בפורקס(מסחר במטבע חוץ), במדדים שונים וכן הלאה – כשלמעשה אף מניה או מטבע זר לא עוברים לבעלותם, למרות הוראות הקנייה והמכירה שהם מעבירים.
זירת המסחר היא זו שפועלת מולם, במנותק לחלוטין משוק ההון. היא "מוכרת" להם את המכשירים הפיננסיים השונים או "קונה" אותם מהם בהתאם לשערי השוק, כשכל המסחר הזה הוא וירטואלי לחלוטין, משחק הדמיה ותו לא. מה שמציאותי לחלוטין הוא המעבר של הכספים תמורת אותם נכסים מדומים.
"במהלך הלימודים במכללה אף אחד לא סיפר לנו מה זו זירת מסחר ומה הסיכונים. דיברו איתנו רק על מסחר במניות ועל פורקס. אני חשבתי שאני סוחרת במטבע חוץ, שאני רוכשת משהו ומוכרת אותו בהתאם", מספרת חגית (שם בדוי), סטודנטית לשעבר במכללת פסגות, שהפסידה תיק בשווי 2,500 דולר.
"בשיעורים בפסגות אמרו לנו שטכנו גלובל טרייד הם החברה האמינה ביותר בתחום, ושהיא נותנת הטבות לסטודנטים של המכללה. בשלב מסוים בקורס נתנו לנו שם משתמש וסיסמה לחשבון דמו באתר של טכנו גלובל. השלב הבא היה לפתוח שם חשבון ולהתחיל לסחור באמת.
"הם מעסיקים אנשים שנקראים 'סוחרים מלווים', והתפקיד שלהם הוא ללוות אותך ולבדוק איך אתה מתקדם במסחר. בפועל, המטרה שלהם היא שתגדיל את התיק ותשקיע יותר. אני לא מכירה אדם אחד שהרוויח עם הליווי הזה, אבל אני כן מכירה לא מעט אנשים שהפסידו אלפי דולרים".
מלבד המהות האמיתית של זירת המסחר, קיים נתון בעייתי נוסף שספק אם הסטודנטים היו מודעים לו - בעבר בעלי המכללה עצמם היו מעורבים בטכנו גלובל, מה שיצר להם אינטרס לכאורה לשלוח את תלמידיהם להשקיע דווקא שם, בלי קשר לסיכוייהם של התלמידים להפיק רווח מהשקעה כזו. מאז השתנה מבנה שיתוף הפעולה בין שני הגופים, אך גם היום יש למכללה אינטרס כספי לשלוח את הסטודנטים דווקא לאפיק ההשקעות הזה, בלי לספר להם על אופיו.
"הבנתי איך זה עובד רק אחרי שהפסדתי את כל הכסף – 18 אלף דולר", מספר נתנאל קירמה (28) ממבשרת-ציון, שלמד כמה קורסים במכללה, וסחר גם הוא באמצעות טכנו גלובל טרייד. "נכנסתי לשוק ההון בלי שום ידע, וכמו כולם עשיתי מה שהמליצו לי. רימו אותי, הפסדתי את כל החסכונות שלי, וזו הרגשה נוראה. בחיים לא אגע שוב במסחר כזה".
איך השקעת סכומים גדולים כל כך בלי לברר מה הצידוק לכך ומה החלופות?
"כי אתה מגיע לעולם שאתה לא מכיר, ואם המרצה שלך אומר לך להיכנס להשקעה מסוימת, אתה מקשיב לו. בסופו של דבר אני אשם שהאמנתי לסיפורים ולמעשיות שסיפרו לי".
גלובל טרייד, החברה שבה הונחו התלמידים להשקיע את כספם, אינה נקראת כיום בשם זה: בתוך עשור הספיקה לאמץ לעצמה ארבעה שמות שונים. בדצמבר 2006 היא הוקמה בשם "ויטרייד", חברה שתחום עיסוקה הוא חוזים עתידיים. ביוני 2009 הפכה ל"טכנו גלובל טרייד השקעות בע"מ" ובהמשך ל"אונליין פריים ברוקרס". מי שייכנס היום לאתר של ויטרייד יופנה לחברה בשם "פרוטרייד", הגלגול הנוכחי של המותג.
המייסד של ויטרייד הוא צביקה פורר, תל-אביבי בשנות הארבעים לחייו. גם בטכנו גלובל טרייד הוא היה רשום כדירקטור יחיד, אך מניות החברה התחלקו באופן שווה בינו לבין "פריד חברה לנאמנות", השייכת לרונן פריד, אז יועצה המשפטי של מכללת פסגות.
בהמשך עברו כל המניות לצביקה פורר, אך הקשר בין החברה שלו ובין מכללת פסגות התבטא בדרכים נוספות: מסמך שהגיע לידינו מוכיח כי כתובת ה-IP של אתר האינטרנט של טכנו גלובל רשומה על שמו של רועי ראובן – כאמור, מנכ"ל-שותף במכללה ואחד ממקימיה.
מאיר, מורה לשעבר במכללת פסגות, מספק מבט מבפנים. "הייתה הוראה ברורה להמליץ רק על 'טכנו גלובל טרייד'. אם מישהו היה עושה אחרת, היה בלגן גדול. לבעל מכללה קשה מאוד להרוויח רק מקורסים, ואילו מחיקת תיקים של סטודנטים מביאה את הרווחים הכי גבוהים. זה גם התחום הכי מלוכלך. שוק המט"ח והפורקס הוא שוק פרוץ, תנודתי ומניפולטיבי שעד לאמצע שנת 2015 לא היה תחת שום פיקוח בישראל. כל אחד נתן את הציטוטים שלו וקבע את שערי המטבעות.
"גם ככה זה תחום שרוב האנשים לא יודעים מה קורה בו ולא מסוגלים להתמודד איתו מנטלית. הסיכוי להרוויח בשוק הזה הוא אפסי. בתחילת הדרך לא הבנתי לאיזה תחום מלוכלך אני נכנס. השוק כמו שהוא עכשיו בארץ צריך לעבור מהפכה. בסוף הכול ייפול למישהו על הראש. כשמישהו יחטוף את הבומבה, כל השאר יתאפסו".
היום מופנים הסטודנטים של פסגות להשקיע בפרוטרייד. כמו בכל הגלגולים הקודמים, גם משרדי החברה הזו יושבים באותה הכתובת - ויצמן 30 בתל-אביב. מועסקים בה תשעה עובדים, ובהם אמו של פורר ואחותו.
את צביקה פורר, האיש שמאחורי פרוטרייד, אנחנו פוגשים בבית קפה סמוך למשרדים האלה. כמו הבעלים של מכללת פסגות, גם הוא הגיע למסחר בשוק ההון בגיל צעיר למדי. במקרה שלו היה זה אביו שגילה לו את רזי התחום. פורר הבן למד מדעי המחשב, אבל הרווחים שגרף במסחר במכשירים פיננסיים הובילו אותו להפוך לברוקר ולמרצה בכמה מכללות. אז, לדבריו, הבין שהשליחות שלו היא לחולל מהפך בענף.
"לא משנה מה ניסיתי לעשות בתור ברוקר ומורה - לא הצלחתי לשנות את הסטטיסטיקה, שבה שמונים אחוז מהמשקיעים בתחום מפסידים, וחמישים אחוז מאבדים את התיק כולו", הוא אומר לנו. "שוק המט"ח הגעיל אותי, אבל בשלב מסוים הגעתי למסקנה שאני יכול להקים חברה שמספקת מסחר אמיתי בפורקס, לא כמו כל הנוכלים שנמצאים בשוק".
פורר אינו מודה שבעלי מכללת פסגות היו שותפים שלו בבעלות על טכנו גלובל טרייד באמצעות "פריד חברה לנאמנות", אך מוכן לספר על שיתוף פעולה שנוצר ביניהם. "רועי ויניב סחרו אצלי, הפכנו לחברים והתחילו לעבוד עם טכנו גלובל. הם היו אז מכללה קטנה, גם אני הייתי קטן, והתאים לנו לעבוד יחד. הפנטזיה שלהם הייתה על מוצר במחיר ריאלי שיוכלו להציע לתלמידים. הם הפנו אליי אנשים וקיבלו סכום כסף קבוע בתמורה לכל חשבון שנפתח, לא משנה אם הלקוח הרוויח או הפסיד".
החברה שלו הגישה לרשות לניירות ערך בקשה לרישיון, וקיבלה ממנה היתר זמני. "הרשות קבעה שאחרי סוף מאי 2015, זירת מסחר שלא תקבל רישיון לא תוכל לפעול", אומר פורר. "בפסגות אהבו את הרעיון שהכול תחת פיקוח, ורצו להיות חלק מזה. פתחנו יחד את 'אונליין פריים ברוקרס', אבל התברר שכבר יש חברה בשם דומה, ולכן החלפנו לפרוטרייד".
הצורך בהליך רישוי נוצר לאחר שבאוגוסט 2014 אישרה ועדת הכספים של הכנסת תקנות חדשות שיסדירו את פעילותן של זירות המסחר בישראל. "התקנות יביאו להסדרת תחום הפורקס, שהיה עד כה פרוץ וללא פיקוח, במטרה שהזירות יפעלו בהגינות מסחרית", אמר אז יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר.
ברשות החליטו לא לאפשר את המשך המצב המתואר לעיל, שבו בין זירת המסחר לבין הלקוחות קיים "משחק סכום אפס" – האחד מרוויח רק כאשר האחר מפסיד; אם אותה זירה היא גם מקור המידע של הלקוח על התנודות בשוק ועל תוצאותיה של העסקה, ניגוד העניינים שלה ברור לעין.
כחלק מתהליך ההסדרה נדרש מזירות המסחר כי מול כל עסקה שלהן עם הלקוח, הן יבצעו עסקה הפוכה מול גורם אחר. בשיטה הזו, המכונה "בק טו בק", אם הזירה מרוויחה מעסקה כושלת של המשקיע – היא במקביל מפסידה סכום זהה בעסקה השנייה שעשתה. כך מתפוגג האינטרס שלה לראות את הלקוחות מפסידים.
למרות הרישיון הזמני, הפעילות בפרוטרייד עדיין מוגדרת לפי הרשות לניירות ערך כ"השקעה לא מפוקחת". "השקעת כספים בהשקעות שאינן מפוקחות כפופה לסיכונים רבים ומשמעותיים יותר, שהתממשותם עלולה להביא לאובדן כל כספי ההשקעה", נאמר באתר של הרשות.
ברשות לניירות ערך גם מצאו טעם לפגם בכך שמכללה שולחת את פרחי ההשקעות שלה לעסק לא מפוקח, ואינה מגלה שהיא שותפה בו. "הייתה לנו פגישה עם אנשי הרשות", מספר פורר. "הם אמרו לנו שהם לא אוהבים את זה שלמכללה יש עניין בחברת ברוקראז', ושזה מוריד את הסיכוי שפרוטרייד תקבל רישיון חוקי לפעול. לראשי מכללת פסגות לא הייתה ברירה אלא לעזוב את השותפות", מספר פורר.
ואכן, 11 חודשים לאחר שהקימו יחד עם פורר את פרוטרייד, סיימו רועי ראובן ויניב ארביב את השותפות בחברה. ועם זאת, גם היום הם גוזרים ממנה קופון: "מכללת פסגות מקבלת כסף על כל חשבון שנפתח אצלנו", מאשר צביקה פורר.
הזיקה בין לימודים בפסגות להשקעה בפרוטרייד נוצרת כבר בשיעור הראשון: הערכה שמקבל התלמיד כוללת ספר בשם "לאן נעלמו 300 אחוז" שכתבו בעלי המכללה, חוברת לימוד, ומסמך התקשרות עם פרוטרייד שבו שם משתמש וסיסמה. לקראת אמצע הקורס, כשמסתיים שלב התיאוריה, מדריכים את הסטודנטים להתקין את התוכנה של פרוטרייד במחשביהם האישיים.
"במכללה אין לך אפשרות להשתמש במשהו אחר חוץ מפרוטרייד, כי זו התוכנה היחידה שמותקנת שם", מספרת דניאלה (שם בדוי), סטודנטית שלמדה במכללה והפסידה 5,000 דולר כשהתנסתה בהשקעות במהלך הלימודים. "קיבלנו הוראה לפתוח חשבון של 10,000 שקל, וכולם עשו את זה. פעלנו כמו רובוטים, לא שאלנו שאלות. כתלמיד בקורס אתה רוצה שהמורה ילווה אותך ויראה מה עשית, וזו האופציה היחידה.
"סוחרים מתחילים וחסרי ניסיון מאבדים הרבה כסף, וזה טבעי", היא מודה, "אבל המכללה היא זו שאמורה להגן עליך, להראות לך איך לסחור בהכי קטן שאפשר, לא לקחת סיכונים גבוהים. בשלב מסוים גיליתי שהמורה שלי, שהפנה אותנו לפרוטרייד, סוחר בעצמו במקום אחר שמאפשר רמת סיכון נמוכה יותר. כששאלתי אותו על זה, הוא התחיל להתפתל ולא ידע מה להגיד. העובדה שהמורים לא סוחרים בחברה שהמכללה מפנה אליה היא סיבה טובה לחשוד שמשהו כאן לא תקין".
דניאלה עצמה הגיעה לתחום לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים. "חלמתי להרוויח עוד 3,000-2,000 שקל בחודש, אבל עכשיו החלום על שיפור במצב רק מתרחק ממני. שקעתי בחובות הרבה יותר גדולים, וזה מאוד כואב. סמכתי עליהם, לא ציפיתי שיעשו לי דבר כזה.
"מהרגע הראשון לא אומרים לך את האמת. במחלקת המכירות מציגים כאילו מדובר בכסף קל, ואפשר להגיע לרווחים בלי שום מאמץ. רק במהלך הקורס מספרים לך שתשעים אחוז מפסידים את הכסף, ואתה מגלה כמה קשה לשרוד בעולם הזה".
"בשיעורים במכללת פסגות אמרו לנו שבפרוטרייד אפשר לסחור בסיכון נמוך, ששם העמלות הכי זולות ושזה מתאים לסטודנטים", מספרת אפרת, סטודנטית שפתחה תיק של 5,000 דולר בחברה המומלצת, ואיבדה את כולו. "לקח לי חצי שנה לגלות שיש זירות אחרות שבהן אפשר לפתוח חשבון קטן, בסיכון הרבה יותר נמוך".
5,000 דולר הפסיד גם איתי (שם בדוי) בחשבון שפתח בטכנו גלובל כסטודנט. "למזלי יכולתי להרשות את זה לעצמי", הוא אומר. "אני מכיר חיילים משוחררים ואנשים מבוגרים שהפסידו הרבה יותר ממני, וזה היה הלחם שלהם. הכרתי מישהו שהיה צריך לעבוד שנה שלמה כדי להחזיר את הנזק שעשה לעצמו. וזה בחור שאין לו. זה מה שהכי כואב".
חגית, שכאמור הפסידה תיק בסך 2,500 דולר בטכנו גלובל, ביקשה לערוך כמה בירורים לפני שפתחה חשבון בפרוטרייד. היא פנתה לחברה החדשה בשיחת טלפון ושאלה האם נכונה הטענה שמדובר בגלגול נוסף של אותו המותג. "לא קיבלתי תשובה וזה הדליק לי נורה אדומה", היא מספרת.
"כששאלתי אם הם שותפים של מכללת פסגות, נתקלתי בתגובות מגעילות וקשות. אמרו לי 'אל תפתחי אצלנו חשבון' וניתקו לי בפנים. כנראה שאלתי יותר מדי שאלות, והם מחפשים אנשים סתומים".
פורר לא מתרגש מסיפורי הסטודנטים על ההפסדים שלהם, וגם לא מהעדויות על מורים בפסגות שבעצמם מעדיפים אפיקי השקעה אחרים. "בעבר מכללות היו שולחות תלמידים לפתוח חשבון של 20 אלף דולר בחברות בחו"ל, אז מה עדיף? שיפסידו סכום כזה, או תיק קטן בהרבה אצלנו?", הוא אומר. "כולם מפסידים בהתחלה, וזה בסדר. גם אם הברוקר מרוויח, אלו דמי לימוד. אצלנו הסיכוי להרוויח הוא כמעט חמישים אחוז".
מלבד הקורסים מציעה מכללת פסגות, כאמור, שירות נוסף: "מועדון המשקיעים". הנרשמים אליו זכאים לשיעורי אונליין במגוון נושאים, למלווה אישי ולשירות איתותים, שמעניק בזמן אמת המלצות מפורטות על עסקאות.
"בכל פעם שאחד האנליסטים שלנו מזהה הזדמנות לרווחים גדולים ממניות, סחורות או מט"ח, תישלח למנוי הודעת טקסט", נכתב באתר המכללה. בהודעה היוצאת יש הוראות מדויקות כיצד לבצע את העסקה שאמורה להניב רווחים גבוהים ומהירים. עלות התענוג ללומדים במכללה: 397 שקלים לחודש, לתקופת מינימום של 15 חודשים – כלומר 5,955 שקלים בסך הכול. משקיעים שאינם תלמידי המכללה ישלמו תעריף גבוה יותר.
"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם חברת מסחר בשם פרוטרייד", מספר לי איש מכירות של המועדון, כשאני מבקש ממנו פרטים נוספים על השירות הזה ועל המנגנון שמאחוריו. "הם הגישו עכשיו בקשה לרגולציה, וזה יתרון גדול. אני יכול להגיד לך שהם טובים מאוד ואנשים מבסוטים מהם, אבל אם אתה רוצה לסחור במקומות אחרים, גם זה אפשרי. המועדון שלנו עצמאי ואין לי שום קשר לפרוטרייד".
לדברי הסטודנטית אפרת, שיעור ההצלחה של עסקאות על פי האיתותים שנשלחים במט"ח הוא נמוך מאוד. "בתשעים אחוז מהמקרים הפסדתי את הכסף", היא מספרת. "המלווה שהובטח לי לא עזר לי בזמן אמת, מה שגרם לי לעשות טעויות של חוסר ניסיון".
לידינו הגיעה הקלטה של שיחה בין תלמידה לבין נציגה במכללת פסגות. בעוד התלמידה מתלוננת על ההפסדים שגרמו לה המלצות המועדון, הנציגה מתנערת מכל אחריות.
תלמידה: "מי החברה שאתם שוכרים ממנה את האיתותים?"
נציגה: "פרוטרייד".
תלמידה: "ידוע לך שפרוטרייד היא זירת מסחר, וכשאני מפסידה, הכסף עובר אליהם?"
נציגה: "כן" (משום מה היא אינה מספרת על המעבר לשיטת "בק טו בק", שאמורה לפתור את הבעיה – ד"מ).
תלמידה: "אז איך יכול להיות שאתם שוכרים איתותים מפרוטרייד? הרי יש פה ניגוד אינטרסים".
נציגה: "אנחנו עובדים איתם, אנחנו מקבלים איתותים מהם. אם את נכנסת לפסגות לייב (חדר המסחר אונליין של מכללת פסגות – ד"מ) ויש לך איזושהי בעיה שאנחנו לא יכולים לטפל בה, את פונה לפרוטרייד. אני לא מצליחה להבין מה ניגוד האינטרסים".
תלמידה: "כי פרוטרייד מרוויחה רק כשאנחנו מפסידים. זה פשוט מאוד".
נציגה: "את נכנסת לעסקה, אף אחד לא יכול להבטיח לך שאת מרוויחה".
תלמידה: "אני שילמתי על חבילה של מועדון משקיעים, והבטיחו לי שארוויח הרבה יותר מהסכום ששילמתי. הבטיחו לי שבעים אחוזי הצלחה, ואני מפסידה".
נציגה: "אף אחד לא יכול להבטיח לך הצלחה".
תלמידה: "נכון, אבל זה נראה לך הגיוני שבמשך חצי שנה, תשעים אחוז מהאיתותים שמגיעים אליכם מפרוטרייד מפסידים?"
נציגה: "אני לא מבינה ברווח או בהפסד".
צביקה פורר מפתיע אותנו ומכחיש בתוקף שהחברה שלו, פרוטרייד, היא שמעבירה את האיתותים לפסגות. יתרה מכך, הוא אומר, "לי כברוקר מפריעה הפעילות של מועדון המשקיעים של פסגות, ואני ממליץ לאנשים לא להיכנס לשירות האיתותים שלהם. אני לא מחפש לקוחות מהסוג הזה, שיעשו כולם באותו הזמן את אותה הפעולה שאיזה גורו אמר להם לבצע. בפסגות כועסים עליי שאני אומר את זה, אבל זו האמת".
לאחרונה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה ייצוגית בסך 107 מיליון שקל כנגד פסגות והבעלים שלה. התביעה מתמקדת בשיטות השיווק שנקטה פסגות בשנים האחרונות, ובהן מבצע "לא הרווחת - לא שילמת".
"הסיסמאות האלו נועדו לפתות את הלקוחות לרכוש את השירותים המוצעים, לרבות שירות האיתותים", טוען עו"ד רם גורודיסקי, שמייצג את התובעים. "זה מתחיל מהצגת נתוני רווח מסולפים ופיקטיביים, וממשיך בהפרת התחייבויות חוזיות של המכללה להחזיר את הכסף במקרה שאין רווחים".
תביעה אחרת המתנהלת באותו בית משפט נגד המכללה ושני בעליה הגיש אביב אוחנה, מורה לשעבר בפסגות ומי שהקים את תחום לימודי הנדל"ן במכללה. באחד הנספחים מופיע מייל ששלחה לאוחנה זיוה שפושניק, רכזת הקורסים, בנוגע לשיעור מבוא שהעביר.
"הרבה מהלקוחות שלא סגרו", כותבת הרכזת, "הסבירו שהפחיד אותם שזה לוקח זמן, והרי מטרת האנשים לייצר הכנסה נוספת, כמו שאנחנו מבטיחים בשוק ההון, 'בלי לעזוב את מקום העבודה שלך'. אביב חייב להבין ולהעביר ללקוחות שכדאי להיכנס לנדל"ן, למכור להם חלום ולא לספר את כל הפרטים כי הם מרתיעים".
מומחים לשוק ההון ששוחחנו עמם סבורים ש"הפרטים המרתיעים" משקפים את הבעיה שבבסיס פעילותה של מכללת פסגות. "מכללות שמבטיחות שבהשקעה של כמה שעות שבועיות תצליח להרוויח עוד משכורת, או תוספת נכבדה להכנסה, עוסקות במכירת חלומות ובאחיזת עיניים", אומר ארז צדוק, מנכ"ל קרן ההשקעות "אביב ניהול קרנות".
"אני, כמנהל קרן, מגיע לכל חברה שאני משקיע בה, פוגש את ההנהלה, מסייר במקום, עושה מחקרים וקורא דו"חות שצוות שלם מכין לי. איך אדם אחד, שיש לו בכלל עבודה אחרת, יכול לעשות את כל זה בשעות ספורות? זו שרלטנות".
"הגיע הזמן שהגורמים הרלוונטיים יחילו פיקוח על המכללות לשוק ההון, ויבדקו את תוכני הלימוד שלהן ואת הרקורד המקצועי של המרצים", אומר עו"ד עמירם גיל, מנהל הקליניקה לשוק ההון במרכז הבינתחומי בהרצליה.
"התחום הזה מורכב מאוד, וכאן מדובר בסמטאות האפלות שלו. אנשים מתפתים להיכנס בגלל מחשבה על התעשרות מהירה, הם בטוחים שהם 'משקיעים', אבל זו עבודה בעיניים. צריך כאן אנשי מקצוע שניתן לסמוך עליהם שיעשו את העבודה שלהם במסירות, עם חובות האמון המתבקשות".
זירת המסחר של פרוטרייד, כמו זירות של חברות אחרות, פועלת על גבי תוכנת "מטה-טריידר 4". המשקיעים, מן הסתם, אינם מכירים את התוכנה הזו לעומקה. אילו ידעו כמה קל למפעיל הזירה להחליט בלחיצת כפתור אם ירוויחו או יפסידו בכל עסקה – ספק רב אם היו ממשיכים לתת אמון בחברה שמנהלת את כספם.
"הברוקר שמחזיק במערכת 'מטה-טריידר מנג'ר' מקבל שליטה על כל המערכות", מסביר מאיר, המורה לשעבר בפסגות. "אתה יכול תיאורטית לעכב כניסה לעסקה או יציאה ממנה, ולשלוח ללקוח הודעה כאילו המערכת חושבת ומתעכבת. אפשר להקפיץ את העמלה ולפעול גם מול לקוח מסוים באופן אישי. גם סוחר טוב ירוויח פחות בגלל השיטה הזאת, ואני לא מבין איך הרשות לניירות ערך נותנת לדבר כזה לפעול בישראל".
כשתומר כנען (42) פתח חשבון מסחר ב"טכנו גלובל טרייד", הוא לא היה מודע לתכונות האלה של תוכנת הפלטפורמה, וגם לא לעובדה שזירת המסחר משלשלת לכיסה את הפסדיו. "בשיחות עם שירות התמיכה שלהם נאמר לי שהם שולחים את ההוראות שלי לבורסה בשיקגו", הוא אומר. "אם הייתי יודע שאני עובד מול 'הבית', בחיים לא הייתי מכניס את הכסף שלי לשם. מה אני, אידיוט? הרי זה קזינו שלא מפוקח בשום צורה".
אחת הפונקציות במטה-טריידר מאפשרת לסחור באמצעות "רובוט" - תוכנת מחשב ששולחת פקודות קנייה ומכירה על פי הגדרות שהוזנו לתוכה מראש. "כתבתי רובוט כזה שהניב לי רווחים יפים מאוד, בסביבות 60 אלף דולר", מספר כנען.
"באחד הימים עשיתי כמה עסקאות גדולות, וכשבדקתי את מצבן דרך הסמארטפון, פתאום הן נעלמו לי מהמסך. נכנסתי למחשב וגיליתי הפסדים של 30 אלף דולר. הסתכלתי על הגרפים: השערים שנקבעו בעסקאות היו שונים מכפי שהופיע לפני כן. כתבתי לגלובל טרייד שנפלה טעות. הם הכחישו, למרות שהבאתי הוכחות".
בתכתובת המיילים ביניהם דרש כנען את תיקון הטעות והשבת כספו, ואילו צביקה פורר טען כי העסקאות בוצעו סמוך לפרסום דו"ח כלכלי חשוב, מה שגרם לשוק תנודות חריפות שתורגמו להפסדים. בהמשך החליט פורר להקפיא את חשבונו של כנען - שהיה אז ברווח של 20 אלף דולר – וטען כי פעל בדרכים לא כשרות. כנען מצדו הגיש תביעה נגד טכנו גלובל, באמצעות עורכי הדין אייל ברוק ונדב אפלבאום.
"הם שלחו לבית המשפט ארגז ובו קרוב ל-1,500 עמודים, המפרטים את כל העסקאות שעשיתי", מספר כנען. "כנראה חשבו שאם יציפו אותנו במסמכים, לא נצליח להתמודד איתם. אבל אני חיפשתי עסקאות ספציפיות, בתאריך ידוע ובשעה ידועה, שבהן הפסדתי 30 אלף דולר. גיליתי מסמך שמוכיח שבאותן דקות ממש מישהו נכנס לחשבון שלי, ממחשב אחר ומכתובת IP אחרת, ושינה את העסקאות. בזכות התכתבויות קודמות גיליתי שהכתובת הזו שייכת למנכ"ל טכנו גלובל, צביקה פורר".
לתביעה שהגיש מצורפת חוות דעת מטעם ד"ר איציק אלפי, שזכה ב-2004 בפרס לביטחון ישראל וקיבל פעמיים את פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת. "בניסיון להתחקות אחר מקור המחשב ששלח את ההוראות החשודות, השתמשתי בתוכנת זיהוי של Yahoo ומצאתי שזו כתובת ה-IP של הברוקר", כותב אלפי.
"לפי ההסכם בין הברוקר ללקוח, לא ניתנה לברוקר הרשאה בשום אופן לפעול בחשבונו, וההוראות הללו גרמו ללקוח הפסד כספי משמעותי. (...) כאשר הברוקר מפסיד וצריך לשלם מהונו האישי, יש לו אינטרס לבטל עסקאות מורווחות בתואנות שונות ומשונות".
"תומר כנען הוא נוכל מתוחכם שעקץ אותנו", טוען מנגד פורר. "אנחנו מאפשרים הכנסת רובוטים רק אחרי שאנחנו בודקים אותם, והוא חיבר את הרובוט למערכת דרך הטלפון והתחיל לסחור בלי שידענו. הוא מתכנת מומחה, הוא מכיר איך השוק עובד, והוא פעל בשיטה ישנה וידועה".
הוא טוען שיש בידו הוכחות לכך שנכנסת לחשבון שלו ושינית עסקאות.
"זה קשקוש טיפשי ושקרי, אבל אשאיר את זה לדיון בבית המשפט. אם הרובוט שלו כל כך מוצלח, למה הוא לא הפעיל אותו מעולם בחברה אחרת והתעשר? הוא פשוט מצא חברה קטנה והחליט לעבוד עליה".
למרות פניות חוזרות ונשנות מצדנו, במכללת פסגות נמנעו מלהתייחס בענייניות ובפירוט לטענות העולות בכתבה. משרד עורכי הדין גיא אופיר, המייצג את המכללה, העביר לנו את התגובה שלהלן:
"במסגרת מגבלת המקום לתגובה זו אי אפשר להציג לקוראים את ההיסטוריה של התנהלותכם בעניין 'תחקיר' זה, אשר הייתה מגלה להם כי קודם יריתם חץ ורק אחר כך סימנתם מטרה. אילו הייתה ניתנת לנו האפשרות לתגובה מלאה וללא מגבלת מילים, הדבר היה מראה לקוראים עד כמה לא מקצועי התחקיר ומגמתי.
"יתר על כן, ביקשנו להציג בפניכם מסמכים נוספים המהווים סוד מסחרי ואשר היה בהם כדי להפריך כליל את טענותיכם, וזאת בנוסף למסמכים שכבר הוצגו בפניכם (שהיה די בהם על מנת לסתור את כל טענותיכם - אחת לאחת), אך הדבר לא הניח את דעתכם משום שהתקבלה על ידכם החלטה מראש לפרסם ולהוציא את דיבתנו בכל מחיר.
"כל שביקשנו הוא שמסמכים אלו יהיו לעיונכם בלבד ולא תפרסמו אותם. בחוסר תום לב סירבתם, וכך העמדתם אותנו תחת דרישה להתערטל מסחרית בפני המתחרים שלנו בכתבה בעיתון, דבר שאיננו יכולים לעשות.
"התנהגותכם אינה הוגנת, ושללה מאיתנו האפשרות להפריך את כל טענותיכם ולהציג את מלוא התמונה בפני הקוראים. את גרסתנו המלאה נציג בבית המשפט כאשר תוגש תביעת לשון הרע, שכן בכתבה זו אי הדיוק בעובדות גדול מהדיוק, בלשון המעטה.
"נציין שוב כי הקשר המסחרי של חברתנו עם חברה כזאת או אחרת נעשה תמיד בצורה שקופה וגלויה ובליווי משפטי צמוד. בין היתר, עצם העובדה שאפילו לא התקיימה כל בדיקה מצד הרשויות המוסמכות, מצביעה עד כמה כתבה זו לא מדויקת ומכפישה".
מחברת "טכנו גלובל טרייד" נמסר בתגובה: "לקוחות חברת טכנו גלובל טרייד בתחום זירות המסחר קיבלו ממנה שירות מקצועי, איכותי ושקוף. אין כל בסיס לרמיזה כאילו החברה נהגה בלקוחותיה שלא כראוי ולמעשה אחוז הלקוחות שהרוויחו בעזרתנו גבוה באופן ניכר מאחוז המרוויחים באפיקי השקעה אחרים.
"בפועל, ובניגוד לטענות שהוצגו, רק חלק מתלמידי פסגות הגיעו אלינו ולמיטב ידיעתנו גם היום רוב תלמידי פסגות מופנים לבנק ירושלים וחברות אחרות".
אקו"ם