תגלית בי-ם: קערה בת 2,100 שנה חרוטה בעברית

קערת אבן נדירה נמצאה בחפירות ארכיאולוגיות בעיר דוד ונושאת את המילה "הרקנוס" - שם נפוץ בארץ ישראל של ימי החשמונאים. מי היה בעלי הקערה? איש רם מעלה או שמא אזרח פשוט?

דליה מזורי | 22/12/2016 11:30
תגיות: ארכיאולוגיה,ירושלים
בחפירה הארכיאולוגית של רשות העתיקות שהתקיימה בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן הלאומי הסובב את חומות ירושלים, נמצא לפני כשנה שבר של קערת אבן, עליו חרוט בעברית המילה "הרקנוס". התגלית, שמעוררת את סקרנות החוקרים, פורסמה היום (ה') לציבור.
 
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
קערת האבן מהתקופה החשמונאית צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

אז מי היה "הרקנוס" ששמו נחרת בעברית על קערה בירושלים לפני 2100 שנה? האם היה אדם רם מעלה או שמא אזרח מן השורה בתקופה החשמונאית? לדברי החוקרים ד"ר דורון בן-עמי מרשות העתיקות ופרופ' אסתר אשל מאוניברסיטת בר אילן - קשה לדעת. "השם הרקנוס היה אז נפוץ למדי", הם אומרים. "אמנם, בתקופה זו פעלו דמויות מוכרות שנשאו שם זה, כמו יוחנן הורקנוס, שהיה נכדו של מתיתיהו החשמונאי ושלט ביהודה, ויוחנן הורקנוס השני, שהיה בנם של אלכסנדר ינאי ושלומציון. ואולם, אי אפשר לקבוע שהקערה הייתה שייכת דווקא להם".

 


הקערה התגלתה במהלך חפירה ארכיאולוגית מתחת ליסודות מקווה טוהרה, שהיה חלק ממכלול של מתקנים ששימשו לטוהרה במקום בתקופה החשמונאית. לדברי החוקרים, "היא אחת הדוגמאות הקדומות ביותר להופעתם של כלי קירטון (סוג של אבן גיר, ד"מ) בירושלים, כלים שהיו בשימוש נרחב בעיקר אצל יהודים, משום שנחשבו ככלים שאינם מקבלים טומאה".
   
צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות
חפירת חניון גבעתי בעיר דוד צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

אתר חניון גבעתי שבו נחשפה הקערה, הוא מהגדולים בשטחי החפירה שנפתחו עד כה בירושלים. החפירות באתר, הממומנות על ידי עמותת אל עיר דוד, הניבו עד כה שלל ממצאים מתקופות שונות. לפני כשנה נחשפו בחניון שבעיר דוד שרידי החקרא היוונית (הסלאוקית) - המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על העיר ולפקח על הפעילות במקדש, ואשר הוכנע לבסוף על ידי החשמונאים. מעניין לציין, שהקערה נתגלתה במרחק קטן מהמקום בו נחשפו שרידי החקרא.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך