ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

ח"כים רצו לספח את מעלה אדומים, בנט ונתניהו סירבו

שדולת א"י בכנסת חשבה שנכון יהיה להגיש הצעת חוק על החלת ריבונות במעלה אדומים כתגובה ציונית הולמת להחלטת האו"ם – אלא שנתניהו, בנט ושקד סירבו בתוקף. "סבלנות זה שם המשחק בסיפור הזה", נאמר. וגם: השר דרעי בהצעה מפתיעה במיוחד

שאלה אחת מרכזית ניקרה השבוע במוחותיהם של ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת, לאחר ההחלטה העוינת לישראל שקיבלה מועצת הביטחון של האו"ם, בעידודה של ארה"ב מאחורי הקלעים – והיא: איך נדרשת ישראל להגיב להתפתחות שכזו? האם עליה לאמץ את גישת "בעל הבית השתגע", להחיל ריבונות ולהודיע על בנייה מסיבית ברחבי יהודה ושומרון, או להסתפק במישור הדיפלומטי בלבד, לנזוף בכמה שגרירים כאן ולהחזיר כמה שגרירים משם?
 
בשאלה הזו בין היתר דן הקבינט, שהתכנס השבוע לשעות ארוכות של דיונים. המסקנות שיצאו משם לא בישרו על דרמה מיוחדת, בוודאי לא בכל מה שקשור להתנהלות של ישראל ביהודה ושומרון. הוחלט להמשיך ולהמתין, הפעם בחשש מוגבר, למועד יציאתו של הנשיא אובמה מהבית הלבן.

אלא שהיו גם גורמים אחרים, רשמיים פחות, שדנו במקביל באותה שאלה בדיוק והגיעו למסקנות אחרות. אחד מאותם גורמים זו השדולה למען ארץ ישראל בכנסת, שאחראית בין היתר על קמפיין "מעלה אדומים תחילה". המפגשים שארגנה השדולה בכנסת, שבהם נכחו גם ח"כים רבים שאינם ממפלגות הימין, העלו על סדר היום את רעיון החלת הריבונות הישראלית על העיר מעלה אדומים.

הצעת החוק שהגישו ראשי השדולה, חברי הכנסת יואב קיש ובצלאל סמוטריץ', היתה השלב המתקדם יותר במסגרת הקמפיין שהחל. בניגוד לתגובה המאופקת מצד ממשלת ישראל, החליטו ראשי השדולה שההצבעה במועצת הביטחון וההתנהלות של ארה"ב בימים האחרונים הן הנסיבות הדרמטיות שאמורות לאפשר את קידום הצעת החוק להחלת הריבונות.
 
זה לא שמישהו קיווה שיתרחש אירוע שלילי מהסוג הזה על מנת לנצל אותו לטובת מהלכים בהתיישבות. אבל בהחלט מדובר באחד התרחישים שנידונו מראש, עוד בימים שבהם שקדו על קמפיין "מעלה אדומים תחילה", כאחת מאותן נסיבות שעשויות לאפשר את קידום מהלך החלת הריבונות. לפיכך החליטו קיש וסמוטריץ' שהצעת החוק, שכזכור זוכה לקונצנזוס רחב בממשלה, תעלה ביום ראשון הקרוב להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, כסוג של תגובה ציונית הולמת.

"פעם היו בונים יישוב בעקבות אירועים כאלה", הסביר אחד מבכירי השדולה. "היום כבר לא עושים את זה, אז אמרנו שלפחות נתחיל בחקיקת החלת הריבונות".

בכלל, בניגוד לממשלה שנדרשת להפגין איפוק, זה בדיוק תפקידה של השדולה – לדחוף את הקואליציה ימינה. היא אמורה להיות הרבה יותר חופשית, משוחררת ואמיצה, לעומת הגורמים הרשמיים. מה שכאמור הוביל להחלטה להביא את הצעת החוק להצבעה דווקא עכשיו. מהר מאוד הועבר המסר גם ליו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, שרת המשפטים איילת שקד, ולנציגו של ראש הממשלה בוועדה, השר יריב לוין. השניים ייעצו לראשי השדולה לערב בהקדם את ראשי המפלגות של הח"כים היוזמים – ראש הממשלה נתניהו מהצד של קיש, והשר נפתלי בנט מכיוונו של סמוטריץ'.
 
בנקודה זו קיבלה העלילה תפנית חדה. התגובה של נתניהו ובנט היתה זהה – תשכחו מזה, הודיעו השניים לח"כים. "זה טירוף להגיש את זה לפני ה-20 בינואר, המועד שבו הנשיא אובמה מסיים את כהונתו", הובהר לשניים. גם השרים שקד ולוין חזרו עם אותה תשובה. "חכו רגע", הודיעו להם. "כרגע לא עושים שום דבר".

גם ניסיון להציף את הנושא באופן חלקי, באמצעות דיון בהצעת החוק בוועדת השרים ללא הצבעה, נתקל בהתנגדות נחרצת מצד נתניהו, בנט, שקד ולוין. החשש מהמכה השנייה, בדמות החלטה נוספת נגד ישראל, היה זה שהכריע.

ההבנה שהנזק עשוי לעלות על התועלת גברה בסופו של דבר. למרות השפעתה הנרחבת של השדולה למען ארץ ישראל בימים כתיקונם, החליטו קיש וסמוטריץ' לקפל הפעם את הדגל ולגנוז את ההצבעה. "הם הבינו וקיבלו את ההסברים", תיאר זאת גורם בכיר שהיה מעורה בשיחות מאחורי הקלעים. "אז נחכה עם זה כמה שבועות. לא יקרה כלום. סבלנות זה שם המשחק בסיפור הזה".

בחזרה לישיבת הקבינט שהזכרנו בפתח הדברים. רעיונות מרעיונות שונים הועלו מפי השרים, אולם אף אחד מהם לא ביקש לחתור למהלך דרמטי לפני ה- 20 בינואר, היום שבו מפנה הנשיא האמריקני הנוכחי את משכנו.
 

זו היתה ישיבת קבינט שונה מהרגיל. ההתלהמות וההצהרות המפוצצות פינו את מקומן להתבטאויות זהירות ושקולות. החשש ניכר על פני השרים. הם הבינו היטב את גודל השעה ובעיקר את העובדה שעוד יכול להיות הרבה יותר גרוע. "מבנט ועד נתניהו, לא היה אחד שסבר שעכשיו זה הזמן להיכנס במדינות העולם עם תגובה משמעותית וקשה", תיאר גורם שנכח בישיבה.

השר גלעד ארדן דיבר על כך שהמשרד לעניינים אסטרטגיים בראשותו, צריך להיות יותר מעורב בנושא. שרים אחרים העלו הצעות משלהם להתמודדות עם העוינות הבינלאומית המתגברת, אבל לא הרבה יותר מכך.

עד שהגיע תורו של השר אריה דרעי. יו"ר ש"ס, שבימים כתיקונם נחשב לאחד הפרגמטיים שבחברי הקבינט, הצליח להפתיע את הנוכחים בחדר. וכך זה נשמע (אם כי לא בהכרח במילים המדויקות הללו): תשמעו, הבנאדם (אובמה, ז"ק) שבר איתנו את הכלים וצריך להחזיר לו בהתאם.

שר הפנים הציע שראש הממשלה ימריא לארצות הברית כבר בשבוע הבא, עוד בטרם מסתיימת כהונת הנשיא הנוכחי, על מנת לקיים שם מסיבת עיתונאים משותפת עם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, על אף שכהונתו של האחרון עוד לא החלה. באותה מסיבת עיתונאים שניכם תתקפו את אובמה בעקבות המהלך האחרון שקידם במועצת הביטחון, הציע דרעי.
 
לפי התגובה על פניהם של חברי הקבינט ניכר היה שההצעה הפתיעה אותם, בעיקר לאור זהות היוזם. "זה רעיון מעניין", העיר נתניהו לאחר שהתאושש מעט, והבטיח לחשוב על זה. "רעיון מציאותי", הגיבו אחדים מהשרים בציניות. "איך לא חשבנו עליו".

למי שכוסס ציפורניים במתח, כדאי לעדכן שעד לרגע זה לא נרשמה הזמנה של טיסה ומלון בארה"ב לשבוע הבא מצד לשכת נתניהו, כך שאפשר להוריד את הציפיות. לא תהיה נסיעה כזו.

ובכל זאת, לפחות תוצאה חיובית אחת ניתן לאתר מבחינת הממשלה בעקבות אירועי השבוע האחרון, ולאחר התחושה המרה שליוותה אותנו מאז מחיאות הכפיים המקוממות שנשמעו בסיום ההצבעה במועצת הביטחון. לפחות מבחינה פוליטית, נראה שההתפתחויות האחרונות דווקא חיזקו והידקו את חלקי הקואליציה. במקום פרימה של השורות, נרשמה התקרבות בין ראשי המפלגות.

שקט מופתי אפיין השבוע את חברי הקואליציה בכל הקשור לדרישות לתגובה קשה ומתריסה על רקע החלטת מועצת הביטחון. גם אלה שהתראיינו והסבירו מה צריך לעשות, הדגישו שהם מדברים על פעולות מול הממשל האמריקני החדש, ורק לאחר שהוא יכנס לתפקידו. לא עכשיו.
 

"גם חברי כנסת שבעבר לא עשו חשבון במצבים כאלו, הפעם בוחרים להתנהל אחרת", איבחן גורם בכיר בקואליציה. "כולם מבינים את צו השעה ומרגישים תחושת אחריות".

כאמור, אותה תחושת אחריות הביאה אפילו להידוק השורות. היחסים בין בנט ונתניהו הם אולי הטובים ביותר שהיו מאז החלה הקדנציה הנוכחית. הכתף שמעניק שר הביטחון ליברמן לראש הממשלה מחזירה את השניים לימים האינטימיים של פעם, או לפחות מקרבת אותם לנקודה הזו. אפילו פגישות אישיות בין נתניהו לליברמן חזרו להיות חלק מהלו"ז המשותף. הסיגרים אולי נעלמו, אך היחסים נמצאים בפריחה.

כשרצה בקדנציה הקודמת לבקר את נתניהו על רקע מערכת היחסים מול ארה"ב, ידע ליברמן היטב איך לעשות את זה. הפעם הוא מיישר קו באופן מוחלט עם המסרים של לשכת ראש הממשלה. בהפוך על הפוך, משהו בדבק הפוליטי של הממשלה התחזק השבוע לאין שיעור.

על סדר יומה של הוועדה לביקורת המדינה הופיע ביום רביעי סעיף תמים למראה – קביעת תקנות לתיקון ליקויים שנחשפו בידי מבקר המדינה. לכאורה, כך על פי גורמים במשרד מבקר המדינה, מדובר בעניין פרוצדוראלי בלבד – לא יותר מיישור קו וקביעת מתכונת אחידה לדיווח של הגופים המבוקרים ביחס לתיקון הליקויים שעליהם הצביעו דו"חות המבקר.
 

אלא שבקואליציה חששו שהתקנות מיועדות למשהו גדול בהרבה – אם תרצו, לסוג של מהפכה בסמכויותיו של משרד מבקר המדינה. הראשון שהתריע על המגמה החדשה שמבקשות לקבוע התקנות היה ח"כ בצלאל סמוטריץ', שאת העימות הראשון שלו מול מבקר המדינה רשם עוד בימים שבהם נחקק החוק שמסדיר את מעמדה של החטיבה להתיישבות. סמוטריץ' טען אז שהמבקר מתערב בתהליך חקיקת החוק, אף על פי שהדבר כלל אינו נוגע אליו.

סביר להניח שהמבקר לא חיבב במיוחד את מכתב הנזיפה ששלח אליו סמוטריץ' בזמנו. כבר לפני שבועיים פנה גורם בכיר באחד ממשרדי הממשלה לח"כ מהבית היהודי וטען בפניו שמשרד המבקר מבקש לבצע שינוי דרמטי באמצעות אותן תקנות, שאמורות לאפשר לו להתערב בפעילות משרדי הממשלה. זאת, באמצעות פיקוח הדוק על תהליך תיקון הליקויים שעליהם הצביע המבקר בדוחות שלו.

לא עבר אלא זמן קצר וגם שרת המשפטים איילת שקד ויו"ר הקואליציה דוד ביטן הוכנסו בסוד העניינים. בבוקר יום רביעי, שעתיים לפני ההצבעה על אישור התקנות, שוחחו השלושה והחליטו שאת הדבר הזה צריך למנוע.

אנשי המבקר שנכחו בישיבה לא האמינו שזה קורה להם. הם היו בטוחים שהם באים, מעבירים והולכים. "לא נאפשר שדבר כזה יעבור באופן חד צדדי וכמחטף", הודיע יו"ר הקואליציה. אם בתחילת הדיון נכחו בחדר רק יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר וח"כ סמוטריץ', מהר מאוד הוזעקו אליו חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה, בניסיון ליצור רוב לאישור התקנות.
 
בקואליציה היו כאלה שאף האשימו את אנשי משרד המבקר בכך שהם לכאורה היו שותפים בעצמם לגיוס הח"כים מהאופוזיציה. מבקר המדינה יוסף שפירא, שככל הנראה כבר קיבל מראש רמז שח"כ סמוטריץ' פועל כדי לטרפד את התקנות, התקשר בערב שלפני לשלושת שרי הבית היהודי וביקש מהם לפעול מול הח"כ הסורר.

אלא שגם זה לא עזר, לאחר שבנט ושקד הבינו לאן מכוונות אותן תקנות. עמדתו של סמוטריץ' אומצה רשמית. בלית ברירה, הסכימה יו"ר הוועדה ח"כ אלהרר לדחות את ההצבעה בשבועיים. במקביל מתכוון סמוטריץ' לקדם הצעת חוק שתתקן את חוק מבקר המדינה ותמנע לחלוטין כל אפשרות להרחיב את סמכויות המבקר. המשך קולני וסוער עוד יבוא.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg