ראשי » חדשות » בארץ

שנה לרצח בפאב הסמטא: "תוהו ובוהו, הזמן עצר מלכת"

אמו של אלון בקל, שנרצח לפני שנה בדיוק בפאב הסמטא על ידי המחבל נשאת מלחם, רשמה בעמוד לזכרו את תחושותיה: "אי אפשר להבין, לעכל, שזה לתמיד בלעדיך". גם הבליינים מסרבים לשכוח: "ירו בנו, פצעו אותנו קשה, פיזית ונפשית, למרות שאולי לא רואים"

זוכרים ולא שוכחים את הפיגוע בפאב הסמטא: "אלון שלי, שנה בלעדיך ואיתך. היה ילד, ואיננו עוד היה לנו טוב, טוב עד גדותינו", כך כתבה אתמול (שבת) אמו של אלון בקל, ניצה בקל, בעמוד שהוקם לזכרו בפייסבוק "אלון בקל - נזכור אותך לנצח". "בני, יקירי, אושר שלי, משוש חיי, מחמל נפשי, ג׳ונם שלי, אלון שלי. זה המשפט שהקראתי ביום בו טמנו לי אותך. ומאז, תוהו ובוהו - זמן חדש התחיל אצלי בראשון לינואר 2016".
 
בהמשך הוסיפה כי "השעונים סביבי צועדים את הזמן שעצר מלכת. השעונים בוכים את הדקות שאתה אינך. אי אפשר להבין, לעכל, שזה לתמיד בלעדיך. שזה סופי, שזה לנצח, שזה לעד. אך ברור לי שלנצח, לעולמים, לעד, אתה איתי, איתי, איתי. איתי, אך, אחרת.. המשא, שידעתי למן ההתחלה שלא אוכל לשאת לעולם - אכן הופך להיות כבד. כבד מנשוא. כבד מעומס זיכרונות, כבד מאוסף חוויות, כבד מאירועים שהיו לנו יחד". הפוסט צבר מאות תגובות ועשרות שיתופים ברחבי הרשת.

לפני יומיים רשמה ניצה בעצב בעמוד הפייסבוק כי "בקי כבר לא ילבש ג'ינס ורד-בק חומות (אין לי מושג אם היו לו, אבל נראה לי שכן) והוא כבר לא יאכל את האוכל הטעים של אמא שלו בשישי וכבר לא יסיים את התואר ויעשה סלפי מתבקש עם גלימה וכובע כמו בסרטים. הוא כבר לא יתחתן ולא ירקוד בחתונות עם חברים שלו, שמרימים לחיים, שמרימים את הכלה על הכתפיים, שמרימים כשיש שיר טוב ברחבה. הוא כבר לא יחזיק תינוק בידיים. לא יעטוף ביד גברית ראש עדין בריח עור, משי ומגבונים".

"מצטיינים בלעשות שמח": פאב הסימטא נפתח
 

גם הבליינים לא שוכחים את אותו בוקר נורא לפני שנה. "לפני שנה, 1.1.16, ניסינו לחגוג לאריאל יום הולדת. היה יום שישי חורפי, צהריים, פאב הסמטא. כולנו יודעים איך הניסיון הזה נגמר. ירו בנו, פצעו אותנו קשה, פיזית ונפשית, למרות שאולי לא רואים. והרגו שניים מאיתנו", כתב הגולש עידו לזן בפייסבוק.

"אפשר להגיד בוודאות מלאה - זו היתה השנה הכי קשה, מהירה, מלמדת, מבגרת, מאתגרת, עצובה, שמחה ומעצבת בחיינו. אין שאלה בכלל. אי אפשר בכלל להתחיל לנסות לסכם את קשת הרגשות, את התהליך הבלתי הגיוני ואת כמות האהבה הלא נתפסת שחווינו השנה. והנה אנחנו כאן, כעבור שנה, רגע לפני יום ההולדת שלי, ושלושה ימים אחר כך יום ההולדת שלו. חיים, עובדים, מחייכים, חיים! אז דיברנו, והחלטנו לאחד כוחות ולצאת לחגוג יחד. מתבקש. נחגוג יחד את העובדה הכבר לא מובנת מאליה הזו - אנחנו חיים.

 
"אמנם זה עוד לא נגמר, יש לי עוד ניתוח בטן לעשות עוד חודש, כזה שישבית אותי לתקופה של איזה שלושה חודשים.. לא אימונים ולא נעליים. אבל בפרופורציות של היום, מדובר במכה קלה בכנף, צעד אחד אחורה בשביל עוד עשרה קדימה. ככה זה כשמילימטר אחד שמאלה, שניה אחת איחור של נקודת לחיצה ברחוב, טעות הכי קטנה של המנתחים שלך- והיית מת- אתה מבין כמה החיים שבריריים על אמת, בול כמו הקלישאה".

הפיגוע אירע לפני כשנה, בבר הסימטא התל אביבי., במהלכו נרצחו שלושה בני אדם ושישה נוספים נפצעו, אחד מהם אלון בקל, בן ה-26, ממנהלי פאב הסימטא שבו החל הירי. המחבל רצח בפאב גם את שמעון רוימי, ובמהלך מנוסתו את נהג המונית אמין שעבאן, שהסיע אותו למקום. בעקבות הפיגוע נערך מצוד נרחב אחר המחבל, נשאת מלחם.
 

מלחם הסתתר במקום מגוריו בערערה, במשך שבוע. הוא אותר לאחר פעילות מודיעינית מאומצת, וחוסל בידי כוחות הביטחון לאחר שפתח בירי כשהתקדמו לעבר המקום בו הסתתר. במהלך הניסיונות לעצור אותו הוא ניסה להימלט מהחלון אך נורה על ידי צלף. כמה תושבים נעצרו בחשד שסייעו לו.

בקל השתחרר משירות צבאי בסיירת גולני לפני כחמש שנים. לפני הירצחו עבר להתגורר בתל אביב, ועמד לקראת סיום הבחינות בתואר הראשון במשפטים ומנהל עסקים ואף עמד להתחיל התמחות במשרד של עו"ד דובי וייסגלס. הוא היה אוהד מוכר ביציעי קבוצת הפועל ירושלים בכדורסל, והקבוצה אף ערכה לזכרו טקס מיוחד כשלושה שבועות לאחר מותו. בקל היה בן 26 במותו. במהלך היום צפויים להתקיים אירועי זיכרון בבר, לזכר נרצחי הפיגוע.
 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg