טרגדיה

"מישהו כאן נרדם בשמירה ולא ביצע את עבודתו"

"זה לא מצב שמתחיל מהרגע להרגע", הסביר ד"ר רבינוביץ' את המקרה הטראגי בירושלים. "ראו סימנים מקדימים", הוסיף. יו"ר איגוד הפסיכיאטריה הסביר כי הורים שנתקפים בדיכאון לא רוצים לרצוח את ילדיהם, אלא "לגאול אותם מהעובדה שלא יהיה להם הורה מלווה"

אסף גולן | 2/1/2017 11:26
תגיות: טרגדיה בירושלים
חשד לרצח והתאבדות בירושלים: יום אחרי שהאם החליטה ליטול את חיי בנותיה ואת חייה שלה, השאלות עדיין רבות ולא ברור מה הניע את האם לעשות מעשה כה טרגי. "יכולים להיות מגוון רחב של גורמים שמביאים להתנהגות כה חריגה וקשה", אמר יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, פרופ' משה קוטלר מאוניברסיטת תל אביב, לאפליקציית החדשות 360.
צילום: מתוך הפייסבוק
פרופ' קוטלר: ''זו לא תופעה נפוצה, אבל תופעה שאנחנו מכירים''. האם ושתיים מבנותיה. צילום: מתוך הפייסבוק

"אני חושב שמאז 2003 היו קרוב ל-80 מקרי רצח של ילדים. זו לא תופעה נפוצה אבל תופעה שאנחנו מכירים. במקרים שבהם הורים, הן אימהות והן אבות, רוצחים או ממיתים את הילדים שלהם, שזה בהחלט בניגוד לאינסטינקט הבסיסי של הקיום הבסיסי של הקיום האנושי. אנחנו בראש ובראשונה מניחים שמדובר בהפרעה נפשית מאוד מאוד קשה.

"בלי להתייחס למקרה הספציפי, דיכאון זו מחלה שפוגעת קשות במצב רוח. היא מאופיינת בחשיבה פסימית ושחורה, תחושה של חוסר מוצא ושכל העולם נורא ואיום והרבה פעמים במשאלות מוות כי הראיה של החולה הדיכאוני היא חסרת תוחלת ותקווה. במקרים קשים של דיכאון מתלוות מחשבות שווא שהן בעלות אופי פסיכוטי.

זירת השריפה בתלפיות. צילום: מד"א


"אני מניח שיש מקרים שבהם הורים נתקפים בדיכאון בעל גוון פסיכוטי והם משוכנעים שאין מוצא. הם לא רוצים לרצוח את הילדים, הם רוצים לגאול אותם מעצם העובדה שלא יהיה להם הורה שילווה אותם בעולם הנורא, כפי שהם חווים. יש בזה מעשה שהוא לא תוקפנות כלפי הילד, אלא תוקפנות כלפי העולם", אמר פרופ' קוטלר. כמו כן, הוא ציין כי "יש הרבה אנשים עם הפרעות נפשיות קשות והם הורים למופת. הם אוהבים ומגוננים על הילדים שלהם והאינסטינקט האבהי והאימהי לא נפגע".
צילום: אריק אבולוף כבאות והצלה ירושלים
ד''ר רבינוביץ': ''הייתה כאן כתובת על הקיר''. הכבאי בחדרן של הבנות. צילום: אריק אבולוף כבאות והצלה ירושלים

יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל ציין כי אחד מתוך 6-5 חולים דיכאוניים בוחרים לסיים את חייהם. "זה מספר נורא מפחיד", אמר והוסיף כי על מנת למנוע הישנות של מקרים כאלה יש להציף מודעות בעניין לצורך טיפול אינטנסיבי ומידי בדיכאון. "דיכאון היא מחלה קשה ואם היא לא מטופלת, היא עלולה להיות הרת אסון. החולה הדיכאוני יכול להיות במקרים קיצוניים גם מסוכן לסביבה בלי שהוא מתכוון לפגוע בסביבה", אמר.

"ככל שמתבררים פרטים לגבי המקרה של האימא הזו, עולים תמרורים, סימני קריאה וסימני שאלה מאוד מאוד ברורים", הוסיף מנהל המרכז הפסיכיאטרי-פסיכולוגי הפרטי הגדול בישראל, ד"ר אילן רבינוביץ'.

"האם לא הוכרה על ידי שירותי הרווחה מצד אחד אבל טופלה על ידי בריאות הנפש. זה אומר שכנראה היה כאן איזה בעיה פסיכיאטרית או כרונית שהתלקחה למצב אקוטי. גם אפילו מהפניה שלה לשירותי הרווחה לפני כמה חודשים שהיא רצתה בייביסיטר - זה נשמע פניה קצת תמוהה. הייתה כאן כתובת על הקיר של איזו מצוקה", הוסיף.
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
פרופ' קוטלר: ''לא תוקפנות כלפי הילד, אלא תוקפנות כלפי העולם''. חוקר בדירה. צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

"אנשים ראו סימנים מקדימים. זה לא מצב שמתחיל מהרגע להרגע. זה מצב פרוגרסיבי הדרגתי ואם אנשים כאן ראו שהיא במצוקה, מישהו כאן נרדם בשמירה ולא ביצע את עבודתו כמו שצריך", ציין.

"כשבנאדם נמצא בדיכאון קליני גדול המציאות לא משנה. משנה מה הבנאדם חווה. זה יכול להיות בנאדם עם נתונים אובייקטיבים טובים, אבל הוא מרגיש תחושה נוראה של חבלי מוות ומה שהוא רוצה זה רק שקט, שלווה ולהיגאל מהעולם הזה. התפקיד שכאן של מערכת בריאות הנפש היא לדאוג לשנות את מצבו", הוסיף.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך