ראשי » חדשות » בארץ

אלאור אזריה הורשע בהריגה ע"י בית הדין הצבאי

הרכב השופטים הרשיע את החייל היורה בהריגה ובהתנהגות בלתי הולמת ודחה טענה אחר טענה של ההגנה, ביניהן הטענה המרכזית כי המחבל לא נהרג כתוצאה מהירי של אזריה. כמו כן, קבעה נשיאת בית הדין כי אזריה פעל בצורה מחושבת בזירה וכי הירי היה אסור

בית הדין הצבאי המיוחד בקריה בתל אביב הרשיע לפני זמן קצר (ד') את החייל היורה מחברון אלאור אזריה באשמת הריגה ובהתנהגות בלתי הולמת. הרכב של שלושה שופטים, בראשות נשיאת בית הדין אלוף-משנה מאיה הלר, מסרו את הכרעתם בפרשה שטלטלה את המדינה וקבעו כי החייל פעל מתוך תחושת נקמה. עם הכרעת הדין צעקו בני משפחתו של אזריה: "מכור, מכור" ואף אמרו לתובע "מקווים שלא תישן בלילה". בנוסף, אמו פנתה לשופטים ואמרה להם: "תתביישו לכם".

בתגובה להכרעה אמר סנגורו של אזריה, עו"ד אילן כץ, כי "מדובר בהכרעת דין קשה שדחתה את כל טענות ההגנה. נצטרך ללמוד את הכרעת הדין. בית הדין הצבאי היה עם התביעה, גם הבאנו ראיות לכך. אנחנו מכבדים את בית הדין ואנחנו נביע את ביקורתנו במקומות המתאימים. ראינו קביעות שאינן תואמות את חומר הראיות. נגיש ערעור לאחר שנלמד את ההכרעה". כמו כן, כץ דרש לזרז את שמיעת הטיעונים לעונש. "הערעור עוד לא כתוב. מבקשים טיעונים לעונש כמה שיותר מהר", אמר.

אלאור עזריה: סיכום האירועים. עריכה: עלאא עאקלה



עו"ד אייל בסרגליק, גם הוא מטעמו של אזריה אמר: "אכן הכרעת הדין קשה. קשה לנו עם הצחקוק בהכרעת הדין, דבר שלא נראה במחוזותינו. נלמד את ההכרעה. למדנו במהלך המשפט על עוינות רבתית לאלאור וראינו את זה בהכרעה. אין ספק שזה יום מצער".

התובע, עורך הדין נדב ויסמן, אמר בסוף הדיון כי "אזריה הורשע כדין ועל פי דין. מדובר בהכרעת דין חשובה, ברורה, חד משמעית ומדברת בעד עצמה".

נשיאת בית הדין, אל"מ הלר, סיכמה לפני ההכרעה כי "הונחו בפנינו יסודות של עבירת הריגה מעל לכל ספק סביר. הראנו כי טענת ההגנה באשר לקשר הסיבתי הלכה והתפתחה בתיק. מותו של המחבל נגרם כתוצאה מהירי של הנאשם. הגרסה שהציג הנאשם במצ"ח ובבית הדין היא גרסה כבושה שלא עולה בקנה אחד עם הגרסה הספונטנית שמסר לאחר הירי".

כמו כן, ציינה השופטת כי "עדויות הנאשם לא מתיישבות עם תנאים אובייקטיבים. יש לדחות את גרסת הנאשם שאינה מהימנה. הסיבה לירי לא הייתה נעוצה בתחושת סכנה. הירי היה אסור", אמרה.

בראשית הקראת פסק הדין דחתה אל"מ הלר טענה מרכזית של ההגנה, לפיה המחבל נהרג לפני הירי שביצע אזריה ואמרה: "נשמטת הקרקע תחת ההגנה שהמחבל מת לפני הירי של הנאשם. לא ניתן לאחוז את החבל משני קצותיו". הלר הוסיפה כי הרכב השופטים דחה את חוות דעתו של פרופ' דב שמעוני מטעם ההגנה, שקבעה כי סיבת המוות לא הייתה הירי שביצע אזריה, אלה לחץ אוויר בחזה.

השופטת דחתה כמו כן את חוות דעתו של פרופ' יהודה היס, שקבעה גם היא שמותו של המחבל לא נגרם כתוצאה מהירי הישיר של אזריה, אלא כתוצאה מירי שבוצע על ידי הכוח במקום. "שוכנענו שלא עלה בידי ההגנה להציג עובדות הסותרות את קביעת סיבת המוות", אמרה, "ואנו קובעים שמותו של המחבל נגרם כתוצאה מהירי של הנאשם בראשו של המחבל. הוכח מעל לכל יסוד סביר שהירי שלו גרם למוות".

כזכור, בעדותה בבית הדין הצבאי ביפו, אמרה ד"ר הדס גיפס, הפתולוגית שניתחה את גופתו של המחבל, כי הכדור שירה אזריה לראשו של המחבל גרם בוודאות למותו, וכי לולא נורא היה נשאר המחבל בחיים. "הפצעים האחרים שהיו למנוח לא היו קטלניים", אמרה אז.

כמו כן, התייחסה אל"מ הלר לעדותו של חברו של אזריה, ת"מ, ששהה עמו בזירה. "לא ניתן לחשוד בת"מ שרצה להעליל על הנאשם", אמרה הלר והוסיפה: "מצאנו בחומר הראיות גרסאות שמחזקות את גרסתו של ת"מ. עינינו הרואות כי הנאשם לא העלה בפני ת"מ חשש מפני סכין או מטען".

בנוסף אמרה השופטת כי הרכב השופטים מאמץ את גרסת התביעה להתבטאות של אזריה מיד לאחר הירי, לפיה "דקרו את חבר שלי אז גם לו מגיע למות", ודוחה את גרסת הסניגורים. "הנאשם טוען לסכנה מדומה אשר חייבה אותו לפעול באופן מידי. דברי הנאשם בפני ת"מ ומפקד הפלוגה תום נעמן נאמרו באופן ספונטני מיד לאחר הירי", אמרה השופטת.

"לפנינו גרסה מתפתחת ומתפתלת של הנאשם", אמרה השופטת בהתייחסה לפערים בין גרסותיו של אזריה. השופטת התייחסה מנגד לדבריו של מפקד הפלוגה רס"ן תום נעמן ואמרה כי הרכב השופטים בחר "לתת משקל מלא לגרסתו של נעמן מול גרסתו הכבושה של הנאשם". כזכור, מפקד הפלוגה הדגיש בעדותו כי לא היה חשש שהמחבל ישתמש שוב בסכין שבה השתמש בעת הפיגוע.

אל"מ הלר ציינה כי הרכב השופטים קיבל גם את עדותו של המג"ד סא"ל דוד שפירא, אותו אזריה כינה "שקרן". "עדותו הותירה עלינו רושם שהוא אמין ונאמן", אמרה השופטת. כזכור, שפירא ציין כי שוחח עם אזריה אחרי האירוע, אך חש כי עדותו אינה אמינה.

השופטת התייחסה לשיחת אזריה עם הפרמדיקית, שלפי עדותה לא עלתה בה הטענה על מטען. בנוגע לעדותו של סגן מפקד הפלוגה, שהעיד לטובתו של החייל היורה, אמרה השופטת כי הוא "יצא מגדרו להגן על הנאשם". בנוסף ציינה הלר: "הנאשם יצא במתקפה על מפקדיו, לא השיב בצורה עניינית לשאלות והגרסאות שלו היו מתפתחות ומתפתלות".

הרכב השופטים קבע כי יש "לדחות את גרסתו הכחושה והכוזבת של הנאשם לפיה קיבל סטירות מסרן תום נעמן. גם גרסה כבושה זו דינה להידחות כבלתי מהימנה". בנוסף, קבעה השופטת כי הסרטונים שצולמו על ידי ארגון 'בצלם' ותיעדו את האירוע הם "אותנטיים וקבילים כראיה" והוסיפה: "אין כל בסיס לטענתו של הנאשם לפיה ידו של המחבל הייתה במרחק נגיעה מהסכין.

"הנאשם טען בפנינו שהסכין הייתה קרובה אל המחבל וזנח את הטענה שהייתה במרחק נגיעה ממנו", אמרה השופטת. "הוא פעל בצורה מחושבת (לפני ביצוע הירי) והתנהגות זו אינה עולה בקנה אחד עם הטענה שהסיטואציה חייבה מענה מידי. כמו כן לא ברור מדוע בחר הנאשם להסיר את הקסדה אם חשש שהמחבל נושא עליו מטען חבלה". עוד אמרה נשיאת בית הדין כי "העובדה שאדם שהיה מוטל על הארץ הוא מחבל אין בה כדי להצדיק פעולה שאינה מידתית. גם אין די בתנועה חשודה לביצוע הירי", הוסיפה.

"הגרסאות הלכו והתפתחו ולא ראינו הסבר מניח את הדעת לשינוי הגרסאות והתפתחותן". כמו כן ציינה השופטת כי גרסתו של אזריה אינה עולה בקנה אחד עם עדויות העדים ומפקדיו. השופטת דחתה את הגרסה של אזריה לירי: "הסיבה לירי לא הייתה תחושת סכנה, אלא דברים שאמר מיד לאחר הירי כי מגיע למחבל למות.

"בזירת האירוע נכחו מפקדים, חיילים ואזרחים והנאשם בחר שלא להפנות אף אחד אל החשד", המשיכה אל"מ הלר. "הוכח בפנינו כי כלל תמרורי האזהרה הגיעו לידיעתו שתי דקות לפני הירי ועד אז עסק בעניינים אזוטריים", אמרה.

בהכרעה התייחסו השופטים לתפקידו של אזריה בשירותו הצבאי, חובש פלוגתי, וכתבו: "קיים ניגוד קוטבי בין תפקידו של הנאשם – לטפל ולהציל חיים, לבין מעשהו – נטילת חיים".

השופטים התייחסו בהכרעה גם למורכבות שמאלצת את החיילים להחלטות קשות בשטח. "המציאות הביטחונית הנוכחית, מאלצת את חיילי ומפקדי צה"ל להתמודד עם משימות קשות ועם אתגרים מבצעיים יומיומיים. במסגרת זו מחויבים מפקדי וחיילי צה"ל בהפעלת כוח. עם זאת, הפעלת כוח זו אסור שתעשה מעבר לנדרש ותחטא לערכי צה"ל".

הכרעת הדין שטחה את התשתית העובדתית בפרוטרוט ובמשך כמעט שלוש שעות, כשהשופטת הלר מתארת את מהלך האירועים שהביאו לאישומו של אזריה. אזריה הנאשם שנכנס מחויך לבית הדין התקבל לקול תשואות ומחיאות כפיים. במהלך הדיון הוריו של אזריה היו דרוכים, ואמו לא חשה בטוב בפתח הדיון.

בין הנוכחים שהגיעו למקום לחזק את ידי החייל היו הח"כ לשעבר שרון גל וח"כ אורן חזן - זאת לצד כ-250 מפגינים, ביניהם פעילי ימין קיצוני כברוך מרזל. המפגינים קראו קריאות גנאי ונאצה כלפי צה"ל והתקשורת ובין היתר אמרו "גדי תיזהר, רבין מחפש חבר". כמו כן הם הניפו שלטים בהם נכתב "הילד של כולנו", דגלי בית"ר ירושלים ודגלי ישראל.
 

תיק אזריה גרר תגובות מהמערכת הפוליטית ומגורמים בצה"ל ועורר פולמוס ציבורי נרחב. הרמטכ"ל גדי אייזנקוט ציין אתמול כי "ילד בן 18 שמתגייס לצה"ל הוא לא הילד של כולנו, הוא לא תינוק שנשבה. הוא לוחם, הוא חייל, הוא נדרש לחרף את נפשו". הרמטכ"ל הוסיף כי "גברים בני 18 שמתגייסים לצה"ל נדרשים לבצע משימות ולסכן את החיים שלהם כדי להגן על אזרחים וכדי לתקוף אויב. הבלבול שחל בשיח בין גבר בן 18 לאשה בת 18 לבין הילדון של כולנו שהתבלבל ונחטף - זה שיח שפוגע באופיו של צה"ל".
 
יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת דוד ביטן, הגיב על הדברים ואמר: "גם אם לדברי הרמטכ״ל אלאור הוא לא הבן של כולנו, הוא החייל של כולנו. אני מכבד את הרמטכ״ל ומעריך אותו מאוד, אך ראוי היה שלא יתבטא בנושא יום לפני מתן פסק הדין. יסודותיו וכוחו של צה״ל נובעים בראש ובראשונה מהערבות ההדדית ומכך שכל חייל עבורנו הוא עולם ומלואו. הדרג הפיקודי חייב להיות ער למסר שהוא מעביר בהתנהלותו לחיילים ולמתגייסים העתידיים".

גם בני המשפחה של אזריה הגיבו לדבריו של הרמטכ"ל ומסרו: "הוא לא הבן של כולנו, אבל הוא החייל של כולנו. הרמטכ"ל כופר במשוואה הכל-כך ברורה לכולם, שאנחנו שולחים את היקר לנו מכל מתוך אמונה שהוא מופקד בידיהם של מפקדים הראויים לכך". בני המשפחה מתחו ביקורת על הרמטכ"ל שמתערב במשפט.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg