בשל הגשמים בצפון: ארונות קבורה עתיקים נסחפו

אנשי רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים ביצעו מבצע מיוחד במינו: העברת ארונות קבורה עתיקים שנסחפו עם הגשם ממצוק ארבל לעבר כביש 90. ארכיאולוג ברשות העתיקות: "הממצאים יוצגו כעת באופן הראוי להם, בגן לאומי ארבל"

דליה מזורי | 4/1/2017 17:37
תגיות: סרקופגים,ארונות קבורה,מצוק ארבל
ארונות קבורה (סרקופגים) בני התקופה הרומית נסחפו בגשמים העזים שירדו לאחרונה, ממורדות מצוק ארבל לעבר כביש 90, בסמוך לצומת מגדל. הארונות העתיקים הועברו במבצע מיוחד לגן לאומי ארבל.

עם זיהוי היסחפות הארונות נוצר קיים חשש כבד לשוד עתיקות. בשל כך, אנשי רשות הטבע והגנים ואנשי רשות העתיקות יצרו קשר מידי, והחליטו לצאת למבצע מהיר אל תוך הלילה, להעברת ארונות הקבורה למבואת גן לאומי ארבל. ההחלטה להעביר את הסרקופגים נעשתה מתוך הבנה ששם הם יישמרו באופן טוב יותר, ויוצגו באופן נגיש יותר לציבור הרחב.
 
צילום: דרור בן יוסף, רשות הטבע והגנים
עם זיהוי היסחפות הארונות נוצר קיים חשש כבד לשוד עתיקות. העברת הסרקופגים צילום: דרור בן יוסף, רשות הטבע והגנים

במסגרת המבצע המהיר, סגרה משטרת ישראל לפרקים את כביש 90, על מנת לאפשר את העמסת ארונות הקבורה למשאיות באמצעות מנופים, ואת העברתם בצורה בטוחה למשכנם החדש בגן לאומי ארבל.

ארכיאולוג מחוז גליל מזרחי וגולן ברשות העתיקות, ד"ר אליעזר שטרן, אמר כי פעולה זו משקפת את מדיניות רשות העתיקות לחשוף את עתיקות הארץ ומורשתה בצורה מיטבית ונגישה לקהל הרחב. לדבריו, הסרקופגים העתיקים יוצגו כעת באופן הראוי להם, בגן לאומי ארבל.

לדברי ד"ר דרור בן יוסף, שהיה בין מובילי המבצע, הסרקופגים הם למעשה ארונות קבורה עשויים אבן גיר קשה, הבנויים מתיבה וממכסה במשקל כולל של כטון וחצי כל אחד. הכינוי 'סרקופג' מקורו בשפה היוונית ופירושו "אוכל בשר", כלומר – הקבר אוכל את בשרו של הנקבר עד אשר נותרות ממנו רק העצמות.
 
צילום: דרור בן יוסף, רשות הטבע והגנים
ארכיאולוג ברשות העתיקות: הפעולה משקפת את מדיניות הרשות לחשוף את עתיקות הארץ ומורשתה בצורה מיטבית צילום: דרור בן יוסף, רשות הטבע והגנים

בן יוסף הסביר כי שיטת הקבורה בסרקופגים רווחה בעבר בארץ ישראל ובעיקר בתקופה הרומית, ונודעה אף בקרב יהודים, שנהגו לקבור בשיטה זו, לצד שיטת ליקוט העצמות.

את מצוק ארבל, שנוצר כתוצאה מהשבר הסורי אפריקני ושברים נוספים, והינו חלק משמורת טבע ארבל, ניתן לזהות ממרחק. על במת המצוק ישנן תצפיות לעבר הכנרת, הגולן, הגליל התחתון והגליל העליון. בנוסף, במקום נתגלו שרידים של התיישבות קדומה הכוללים מערות מסתור, בית כנסת, מצודה, קברים ועוד.

במערות ארבל הסתתרו קנאי הגליל היהודים בעת מלחמתם בהורדוס, ושם שכן אחד מקיני ההתנגדות היהודית לרומא בעת המרד הגדול. בארבל פעל ניתאי הארבלי, ממנהיגי העם בתקופה הרומית, אשר תבע את המשפט "הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתייאש מן הפורענות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך