ראשי » חדשות » בארץ

אין ארוחות חינם: "השקעה לא מפוקחת עלולה לפרק משפחות"

המיזמים שהתבררו כתרגילי עוקץ, האופציות הבינאריות, התספורות לטייקונים והשם הרע בעולם בגלל נוכלים מישראל. ראש הרשות לניירות ערך נלחם בהונאות ומנסה להחזיר את אמון הציבור לבורסה

לפני כשבועיים, בזמן שמיטב עיתונאי ארצנו התקוטטו ביניהם בשאלה אם תושבי עמונה "עשו את המכה" והפכו למיליונרים, או שמא קיבלו פיצוי סביר בלבד על ההרס הצפוי של ביתם, ברשות לניירות ערך היו מוטרדים בכלל משאלה אחרת.

"אין לי שום ספק שיש מי ששומע עכשיו על הפיצויים שתושבי עמונה אמורים לקבל, וכבר מתחיל לתכנן איך הוא מוציא מהם את הכספים הללו", אומר שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך.
 
הניסיון מלמד שהחשש שלו מבוסס בהחלט. בשנים שלאחר פינוי גוש קטיף נקלעו עשרות ממשפחות המפונים לתרמיות שונות ומשונות, שהמשותף לכולן היה הבטחות כוזבות לתשואות גבוהות ומהירות. אותן משפחות הפסידו לעתים את כל כספי הפיצויים שלהן, כספים שהיו אמורים לממן את בניית בתיהן החדשים ולסייע בהקמת עסקיהם ושיקום חייהם מחדש.

בשנה שעברה, למשל, גזר בית המשפט המחוזי בבאר-שבע שמונה שנות מאסר על איתן סרור ממושב גילת שבדרום, לאחר שעקץ כ-15 ממשפחות המפונים בסכום מצטבר של כתשעה מיליון שקלים.

סרור שכנע אותן כי הוא משקיע את מיטב כספן בסחר ביהלומים, ואף סיפק בתחילה תשואות גבוהות של כחמישה אחוזים בחודש, אך בפועל לא ביצע ולו עסקת יהלומים אחת. כאשר הפירמידה שהקים התמוטטה, התברר כי מיליוני שקלים פשוט נעלמו.

האוזר מוצא קשר בין אופיים וזהותם של המפונים ליכולת להוליכם שולל, אולי בקלות רבה מדי. "לפעמים קיימת נטייה בציבור הדתי, אולי מתוך חוסר ידע או סוג של תמימות יתר ואמונה מופרזת בבני אדם, להאמין למודעות ולפרסומים שנראים על פני השטח כשרים, אבל בפועל מדובר במיזמים לא מפוקחים שהסיכון בהם עצום", הוא אומר.

בשנים האחרונות, בעקבות סביבת הריבית הנמוכה, צצים כפטריות אחרי הגשם מאות מיזמי השקעה בנדל"ן בארץ ובחו"ל, יועצי השקעות נטולי רישיון הטוענים לנסים ונפלאות, וזירות מסחר בתחומי ה'פורקס' (סחר במטבע חוץ) והאופציות הבינאריות.
   
חלק קטן אך בולט מהמיזמים הללו התגלה לאחרונה כהונאות וכתרגילי עוקץ, כמו למשל בפרשת 'קרן אור', החברה של חיליק טפירו שהותירה אחריה חובות של 60 מיליון שקל, ו'קרן קלע' ו'רוביקון' של אמיר ברמלי שהותירו חובות של כ-300 מיליון שקל. ברשות לניירות ערך הבחינו בכך שאחוז לא פרופורציונלי מהקורבנות משתייך למגזר החרדי והדתי-לאומי.

"אנחנו לא סוציולוגים, אבל ייתכן שזה נובע גם מהמרכיב הקהילתי ומההמלצות שעוברות מפה לאוזן במהירות", אומר האוזר. כשברקע כמה חקירות הונאה שטרם הותרו לפרסום, כאלה שגם בהם אחוז המשקיעים מהמגזר גבוה במיוחד, האוזר מבקש להדגיש: "שלא יובן מדבריי שכולם לא כשרים, אבל בתחומים האלה כשזה לא תחת פיקוח, הסיכון עולה משמעותית.

"השקעה בלתי-מפוקחת היא פיקוח נפש. זה גורם להפסדי עתק, ויכול לפרק משפחות. פרסמנו לפני כחצי שנה אזהרה לציבור שאומרת תיזהרו, אין ארוחות חינם. אתם רואים תשואות גבוהות של 20 ו-30 אחוז - תחשדו".

רשות ניירות ערך מפקחת על כ-3.2 טריליון שקלים מנכסי הציבור, המושקעים בחברות נסחרות בבורסה, בקרנות נאמנות ובמיזמי השקעה גדולים. הדרך המרכזית שבה מגינה הרשות על הציבור היא באמצעות דרישות גילוי וחשיפה מהגוף המגייס, כלומר פרסום תשקיף.

בנוסף, לרשות ישנם אמצעי אכיפה משלה כמו מחלקת חקירות ויכולות טכנולוגיות מרשימות, כדי ללכוד העברות כספים חשודות. כך, למשל, פרשת הרצת המניות של נוחי דנקנר התפוצצה לאחר שאחת המערכות קלטה רכישות גדולות מאוד של מניית אי-די-בי מצד חברו של דנקנר, איתי שטרום, ערב ההנפקה החדשה.

כל השקעה שאינה עוברת דרך הפלטפורמה של הבורסה נחשבת השקעה לא מפוקחת?
"לאו דווקא. אבל קודם צריך להסביר אילו מקרים בכלל כפופים לחוק ואמורים להיות מפוקחים. באופן עקרוני, ברגע שמגייסים או לווים כספים בתמורה לתשואה או לריבית מסוימת ולא בתמורה למוצר של ממש, ובנוסף מדובר בהצעה שפורסמה ליותר מ-35 ניצעים, אזי מדובר בנייר ערך ויש חובה להגיש תשקיף מסודר.

"גם אם מדובר למשל במיזם נדל"ני, שבסופו המשקיע זוכה באחוזים מהפרויקט ולא בדירה שבאמת רשומה על שמו, המיזם חוסה תחת חוק ניירות ערך וחייב בפיקוח. אגב, במקרה כזה אסור להתחייב לתשואה מסוימת, או אפילו לפרסם מה הייתה התשואה בשנה שעברה".

אם הוא כפוף לחוק, זה בהכרח אומר שהוא מפוקח?
"האחריות לפנות אלינו מוטלת על אותם גופים וחברות. חלקם אכן פונים אלינו ומעוניינים בכך אבל חלקם לא, וכאן אנחנו נעזרים בשיתוף פעולה עם הציבור. מכיוון שמדובר במאות מיזמים חדשים אנחנו לא יכולים להגיע לכולם בכל רגע נתון, אבל אנחנו כן מקבלים הרבה פניות ודיווחים מהציבור הרחב, שמפנים את הזרקור לפרויקטים שנראים בעייתיים ואז אנחנו בודקים את העניין.

"אנחנו גם מפרסמים באתר הרשות מי מפוקח ומי לא, ולאיזה יועץ השקעות יש באמת רישיון. אנחנו ממליצים מאוד למי שמתעניין בהשקעה לבדוק את הדברים הללו".

ראינו הונאות ותרמיות גם בגופים מפוקחים.
"נכון, אבל הסיכוי שזה יקרה קטן יותר. העיניים שלנו מכוונות אליהם, ויש לנו אפשרות לבקש מידע ולעקוב אחריהם. זה לא אומר שלא יהיו הונאות, אבל הסיכוי קטן יותר כי הם חשופים. החשיפה הזו גורמת לכך שמראש ההתנהלות היא אחרת לחלוטין, ואם יש בעיות אנחנו נעלה עליהן מהר יותר. למשל בפרשות 'קרן קלע' ו'קרן אור' של טפירו, ברגע שזה נבדק על ידינו זה התפוצץ".

מעבר לאזהרת הציבור, ברשות החליטו לאחרונה לפעול בתקיפות נגד חלק מהמיזמים הבעייתיים יותר, כמו למשך בתחום האופציות הבינאריות. בכתבת התחקיר שפרסם דותן מלאך בעיתון זה הוא תיאר את העולם האפל והבעייתי של המסחר באופציות הבינאריות. מדובר במסחר שמתנהל מול חברה פרטית, המנותקת לחלוטין מהמסחר בבורסה.
   
המשקיע שם את כספו על האפשרות שמניה כלשהי תעלה או תרד בנקודת זמן שנקבעה מראש. אם המניה עלתה או ירדה בהתאם להימור של המשקיע, הוא מרוויח אחוזים נאים. אם ההימור שלו כשל - הוא מפסיד את הסכום כולו לטובת החברה.

במרץ האחרון החליטו ברשות לאסור לחלוטין את המסחר באופציות הבינאריות, אך מדובר בניצחון בקרב בלבד, והמלחמה עדיין ממשיכה. "על האופציות הבינאריות נאמר 'מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו', אנחנו נמצאים במלחמת חורמה מולם", אומר האוזר.

"זה נכון שכבר אסרנו על המסחר בארץ, אז למה בכל זאת ממשיכים לדבר על זה? מתברר שאותם גופים, ויש עשרות כאלה, מציעים את הסחורה שלהם גם בחו"ל - באירופה, בארה"ב ואפילו בארצות ערב".

בחודש האחרון, למשל, התקבלה פנייה מתושב איחוד האמירויות שנעקץ לטענתו על ידי אחת החברות הללו. "אני זקוק לעזרתכם כדי להשיב את כספי", כתב. פנייה נוספת התקבלה מתושב כווית, שלטענתו איש הקשר שלו בחברה הכריח אותו לקחת הלוואה מהבנק, והבטיח לו שיוכל להחזיר אותה בתוך שבוע.

"ברגע שהפקדתי את הסכום הוא נעלם ולא יצר יותר קשר", כתב. השמועות על התרמיות המתרבות הגיעו גם לכלי התקשורת באותן מדינות, שהחלו לפרסם כתבות המזהירות מפני החברות הישראליות.

"יצא לנו שם רע במיוחד בתחום הזה", קובל האוזר. "זה מלבה את האנטישמיות באותן מדינות, וגורם לנזקים לתדמיתה של ישראל. לכן אמרנו שאנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים, ולחרוג ממנהגנו ולא רק להגן על הציבור שלנו. אנחנו לא רוצים שהם ישבו פה בכלל. לא המחשבים שלהם, לא המשווקים שלהם, לא כלום".

בימים אלו עובדים ברשות מול משרד המשפטים על הצעת חוק שתאסור לחלוטין את הפעלת המסחר באופציות הבינאריות מתוך ישראל. "אנחנו עובדים בנושא הזה עם כל גופי האכיפה, המשטרה והרשות להלבנת הון, בניסיון לתפוס אותם בכל דרך אפשרית".

ניסיונותיה של הרשות להילחם בתרמיות ובהונאות אכן מרשימים, אבל בשנים האחרונות, במיוחד מאז המחאה החברתית, התחושה היא שאמון הציבור גם במסחר החוקי והמפוקח בבורסה ירד פלאים. התספורות של הטייקונים הגדולים שקרסו כלכלית, והעמלות ודמי הניהול הגבוהים, לא תרמו במיוחד למפלס האמון.
 

 
לפני כמה שבועות הכריזה חברת 'אלעד נשיונל' של יצחק תשובה על גיוס חדש של 220 מיליון שקל בבורסה בתל-אביב לטובת מיזמי נדל"ן בארה"ב, וחברת הכנסת שלי יחימוביץ מחתה כיצד ייתכן שאף אחד לא מונע מתשובה לגייס מיליונים חדשים נוכח עברו המפוקפק.

"נכון שהתספורות פגעו באמון הציבור, אבל צריך להבין שתספורות במהות שלהן הן תוצאה של חברה שגייסה כספים ונכשלה", טוען האוזר. "אלו דברים שקורים. אג"ח של חברה ציבורית מסוכנת יותר מאג"ח ממשלתי, אבל לכן גם הסיכוי בה גבוה יותר. אנחנו חוששים ממקום שבו מנצלים את המשקיעים, ואם זה קורה יש מערכת אכיפה מאוד מגוונת.

"אחרי המקרים האחרונים של דנקנר, ג'קי בן-זקן וסימנס, אמרתי שאנחנו לא עושים הנחת סלב והנחת טייקון. אנשים נכנסים לכלא ומי שעובר על החוק, גם אם מדובר בעבירות מתוחכמות, אנחנו מוצאים אותו ופועלים נגדו בחומרה.

"בנוגע לתשובה, מדובר בבעלים של דלק נדל"ן אבל גם של דלק אנרגיה. אלו שתי חברות שונות. דלק נדל"ן הגיעו לבעיות עסקיות, והיה צורך לבצע תספורת משמעותית. עכשיו עולה הטענה שאסור לתת יותר לתשובה להנפיק בכלל, אבל מה בעלי האג"ח של 'דלק אנרגיה' אשמים? מה רוצים, שגם הם יפלו?" 

הבורסה בתל-אביב ידעה ימים יפים יותר. אף שבארבע השנים האחרונות חלה התאוששות בהיקפי המסחר, הם עדיין לא מתקרבים לאלה שידעה הבורסה בשנות הזוהר. מספר החברות הנסחרות ירד משמעותית, מ-654 בשנת 2007, ל-462 בלבד בשנת 2015. יחד עם מנהלי הבורסה מנסה האוזר להוביל בשנים האחרונות מספר רפורמות משמעותיות, מבניות ורגולטוריות, לשיפור המצב.

אבל האם ייתכן כי במציאות שבה חברות חדשות מצליחות לגייס כספים בקלות רבה ובזול באפיקים אחרים כמו קרנות הון-סיכון, קרנות השקעות פרטיות ('פרייבט אקוויטי') וגם דרך הגופים המוסדיים (חברות הביטוח וקרנות הפנסיה), חשיבותה של הבורסה פוחתת?

"להגיד שאין מקום לבורסה זו השטות הכי גדולה שיש", שולל האוזר את הטענה. "ראית מדינה אחת שמכבדת את עצמה שאין לה בורסה? מדינות עושות הכול כדי שהבורסות יתקיימו ויהיו יציבות ופעילות. בורסה היא פלטפורמה מצוינת כי הכול בה שקוף, יודעים הכול ואפשר לבדוק הכול. כלכלית יש שלושה מקורות הון קלאסיים - בנקים, משקיעים מוסדיים ובורסה.

"לכל אחד יש תפקיד, והם מזינים זה את זה. גם הבנקים וגם המשקיעים המוסדיים מגייסים חוב מהבורסה, זה חלק מהסינרגיה שיש בין כולם. בלי הבורסה, מקורות ההון האחרים יהפכו להיות הרבה פחות תחרותיים ונקבל מחירים פחות טובים. נכון שהיום ישנם גם מקורות מימון נוספים והגיוון הזה הוא טוב, אבל לבורסה יש מקום. אין לי ספק שהבורסה היא משאב לאומי".
 

 
לדברי האוזר, כל הבורסות בעולם סובלות מירידה במחזור המסחר. בארה"ב, למשל, היו באמצע שנות השבעים כ-4,700 חברות ציבוריות, באמצע שנות התשעים המספר עלה ל-7,300, ואילו כיום מדובר ב-3,700 חברות בלבד. "הבורסה שלנו כיום אינה במצב רע, היא פשוט רחוקה ממיצוי הפוטנציאל שלה", הוא מסביר. "אם ניקח את מספר החברות בבורסה בתל-אביב יחסית למיליון נפש, אנחנו בין המקומות הגבוהים בעולם".

בכנס התאגידים שנערך לאחרונה הכריז האוזר על הצורך האקוטי ב"הודנה רגולטורית". בשנים האחרונות נעשו מאה הקלות רגולטוריות, הוא אומר, אבל לא פחות חשובה היא הוודאות הרגולטורית. "אחת הבעיות של יזם שרוצה לבוא לבורסה לתל-אביב זה שהוא גם הופך להיות חשוף, וגם חוטף מוניטין שלילי - חושדים בו שהוא בטח הולך לגנוב או לעשות תספורת. ואחרי זה הרגולציה לא מפסיקה להשתנות. בוא ניתן להם לנשום. כך קורה עם רגולטורים בכל העולם".

בחזונו של האוזר, הבורסה הישראלית נוטלת חלק משמעותי יותר בקידומה של "אומת הסטארטאפ", כפי שמכנים את ישראל. "יש לנו יתרון שאין לאף מדינה בעולם. מספר הסטארטאפים פה גדול יותר מכל מה שיש באירופה. אם נוכל למנף את זה ולתת הזדמנות לאותם גופים קטנים דרך הבורסה, נוכל לעשות משהו גדול.

"קחי למשל חברות טכנולוגיות כמו מובילאיי, וויקס או וויז, שבשלבים הראשונים עוד לא בשלים לנאסד"ק, ויוכלו לקבל כאן הקלות מיוחדות ובהמשך נאפשר שיתופי פעולה עם נאסד"ק. הפוטנציאל הוא גדול".

ולסיום, שאלת השאלות: היכן מומלץ להשקיע, בנדל"ן או בבורסה?
"לטווח הארוך, בורסה יותר משמעותית. בחמש השנים האחרונות הנדל"ן יותר משתלם, אבל על פני 10 או 15 שנה הבורסה היא מקום הרבה יותר טוב. יש כאן אלמנט של שקיפות ופיזור, שיוצר תיק יותר מאוזן ובקלות. הבעיה היא שאנשים לפעמים נלחצים ומוכרים מוקדם מדי. בנדל"ן יש יתרונות מס, אבל האוצר היום עושה פעולות ראויות וטובות שישנו את המאזן, ולכן היום, יותר מתמיד, הבורסה היא אלטרנטיבה טובה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg