נחשפה חומה מבוצרת מימי דוד המלך בתמנע
חיזוק לסיפור המקראי: ארכיאולגים מאוניברסיטת ת"א מצאו עדות ראשונה באתר מכרות הנחושת בתמנע לסכסוך הצבאי בין דוד המלך לאדומים. באתר נמצאו ביצורים המתוארכים למסע הכיבושים שלו
חומה מבוצרת מימי דוד המלך נחשפה באתר התכת הנחושת בתמנע – כך פורסם לאחרונה בכתב העת: Journal of Archeological Science: Reports. החומה, שמתוארכת למאה ה-10 לפני הספירה (לפנה"ס), מחזקת את אמינותו ההיסטורית של הסיפור המקראי על כיבוש אדום בידי המלך דוד.האתר נקשר בשנות השלושים של המאה הקודמת לשלמה המלך ולממלכתו, ולימים הכינוי שהשתרש למקום הינו "מכרות המלך שלמה". אולם לדברי ראש משלחת הארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר ארז בן יוסף, אין במקרא אתר שנקרא "מכרות המלך שלמה". "זהו מושג שהשתרש מספר הרפתקאות פופולרי מהמאה ה-19", אמר.

''הכורים במכרות הללו לא היו עבדים פשוטים''. בית השער בגבעת העבדים במהלך החפירות.
צילום: ארז בן יוסף ומשלחת חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב
יחד עם זאת, בספר שמואל ב', פרק ח' מסופר כי דוד המלך הגיע לממלכת אדום, דרומית לים המלח, הרג 18 אלף אדומים, שיעבד אותם וגבה מהם מס. כעת, בן יוסף וצוותו מצאו עדות ראשונה בערבה לאותו סכסוך צבאי עתיק: חומה מבוצרת היטב, בהיקף של מאות מטרים ובגובה של חמישה מטרים לפחות. לצד החומה אף נמצאו כמויות גדולות של אבני קלע.
"יש בידינו די והותר עדויות ארכיאולוגיות כדי לקבוע שהכורים במכרות הללו לא היו עבדים פשוטים, כפי שהניחו בעבר, אלא כורים מומחים, שפיקדו על שוליות בעבודה מורכבת ותובענית", אמר ד"ר בן יוסף והוסיף: "בעבר היה נהוג לחשוב שהאדומים, כמו שאר עמי האזור, היו נוודים ללא מורכבות חברתית-פוליטית. היום אנחנו מוצאים עוד ועוד עדויות לחברה היררכית וריכוזית, שקיימה יחסי גומלין ענפים עם שכנותיה, וזה עולה בקנה אחד עם הטקסטים המקראיים והחוץ-מקראיים".
"כשאנחנו חושבים על חברה נוודית, אנחנו חושבים על הבדואים שאנחנו מכירים מסיני, אבל פה מדובר בממלכות חזקות. גם החברה המונגולית הייתה נוודית, והיא בנתה את האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה. עכשיו מצאנו חומה אדומית, ועוד על גבעה תלולה בערבה. לצד חיזוק הסיפור המקראי, זאת עדות נוספת לכוחן של החברות הנוודיות בנות התקופה", התייחס ד"ר בן יוסף לממצא.

''רק בתמנע ניתן למצוא גללי חמורים''. שרידי גללי עזים וחמורים ופרסה.
צילום: ארז בן יוסף ומשלחת חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב
בנוסף, הארכיאולוגים חשפו עצמות וגללי חמורים משני צדי בית השער של החומה. ד"ר לידר ספיר-חן זיהתה את עצמות החמורים, ששימשו ככל הנראה להובלת נחושת ואספקה לכורים. ד"ר דפנה לנגוט זיהתה בגללים שיירים של מזון משובח ובתוכו אבקת פרחים (פולן) מהאזור הים תיכוני.
"החמורים בתמנע הואכלו בחציר ולא בתבן, ואפילו בגפת ענבים – הכול כדי לשמור על כוחם ובריאותם", אמר ד"ר בן יוסף. "מדובר בתזונה משובחת, שמעידה על יכולת הארגון של האדומים, ועל הקשרים שהיו להם עם ממלכות הצפון, לרבות ממלכת ישראל. צריך לזכור שתמנע זה סוף העולם. מקור המים הקרוב ביותר הוא יטבתה, שנמצאת 15 קילומטר צפונית משם", ציין.
בשלב הבא, ד"ר בן יוסף וצוותו מתכננים לערוך מחקרי דנ"א על הממצאים האורגניים שנמצאו. "רק בתמנע ניתן למצוא גללי חמורים, ואפילו חרצני תמרים, חלקם עם שיירי תמר עליהם, כמו פרי יבש בשוק. הפוטנציאל המחקרי פה הוא גדול. מי יודע, אולי יום אחד עוד ננביט תמר או נשחזר יין מימי דוד המלך".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg