ראשי » חדשות » בארץ

"כשל מתמשך": ילדי תרומות הזרע דורשים הסדרה

בדיון על שוק תרומות הזרע, ביוזמת ח"כ עליזה לביא, השתתפו אימהות וילדים שנולדו מתרומות, שביקרו את היעדר החקיקה בתחום. "הידיעה על הפער העצום בין החקיקה בארץ למקומות אחרים בעולם גורמת לי להרגיש שקוף", אמר בן לתרומת זרע

"כשל מתמשך ברמה הלאומית, יש להסדיר את התחום", כך הגדירה ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) את שוק תרומות הזרע בישראל. אבל גורמים בבנק הזרע מזהירים: "יש מחסור חמור בתורמים. עודף הסדרה יבריח גם את המעטים". הדברים נאמרו בדיון שנערך אמש (יום ב') בנושא הסדרת שוק תרומות הזרע בישראל ביוזמת לביא. זאת לאחר שהצעת החוק שלה להסדרת תרומות הזרע נפלה בהצבעה.

בדיון השתתפו אימהות, ילדים שנולדו מתרומות זרע, גורמי המקצוע, מנהלי בנקי זרע, אנשי הלכה ועוד. הכינוס התקיים על רקע הניסיון להסדיר חקיקה של התחום הפרוץ בישראל, שכיום מתנהל ללא מאגר מאוחד וללא תנאי פיקוח ראויים. כל הגורמים בדיון הסכימו בדבר הצורך הדחוף שבהסדרת התרומות, על מנת להימנע מגילויי עריות אפשריים.
 
"היעדר מאגר נתונים מוסדר ובקרה על מספר התרומות לתורם וכמות הילדים מבנקים שונים, מייצר חשש ממשי לגילויי עריות, לסיכונים רפואיים, לבעיות אתיות, הלכתיות, ועוד. הזמן לגרירת הרגליים בנושא אזל מזמן, ויש להסדירו בחקיקה כמו כל מדינה מערבית מתוקנת", אמרה לביא.

את הדיון פתח מתן מילס, צעיר שנולד מתרומת זרע ובשבוע האחרון בחר להיחשף לראשונה כחלק מהמאבק להסדרת התחום. "היום, כמעט 20 שנה אחרי שנודע לי, אני חושב המון על השורשים שלי. אני לא רוצה יותר לחיות בחוסר ודאות ובחרדה מוחלטת", אמר מילס.

"המחשבה שיש עוד אדם בעולם שחולק מטען גנטי כמו שלי לא יוצאת מראשי. האם הבחורה אליה ניגשתי בבר היא אחות למחצה שלי? האם הבחור שהחלפתי מתחת לאלונקה בצבא הוא אחי? הידיעה על הפער העצום בין החקיקה בישראל לחקיקה במקומות אחרים בעולם גורמת לי להרגיש שקוף במדינה שלי", הוסיף.
 
בהמשך שיתף מילס, בן ה-27, בסיפור על אובדנו של אחיו למחצה, שנפטר מסרטן בגיל 25: "אני לא יכול שלא לתהות שמא ידיעת פרטים על זהות התורם הייתה מאפשרת לדעת משהו על הסרטן הזה מבעוד מועד ולזהות אם היה בקבוצת סיכון, והאם ניתן היה אולי להצילו. האם יכול להיות שגם אני באותה קבוצת סיכון?".

לאחר חשיפתו בשבוע האחרון, גילה מילס על קיומם של אח ואחות תאומים, ילדים לאותו התורם: "עדי (שם בדוי), בת 23 ראתה את הכתבה ויצרה איתי קשר. בעזרת הקבוצה מצאנו שיש לנו מטען גנטי זהה. התרגשות כמו זו שבמציאת 'אחאים' (אחים למחצה לאותו תורם) לא חוויתי מעולם. אנחנו גרים לא רחוק, יש לנו חברים משותפים בפייסבוק, יכול להיות שנתקלנו בעבר מבלי משים".

זוהר יעקובסון, אחת ממנהלות הקבוצה למציאת אחאים אמרה: "אני באופן אישי מצאתי לבן שלי עוד עשרה אחאים משלושה בנקי זרע שונים. אני לא יודעת אם התורם נודד או שמנהלי הבנקים מעבירים את התרומות זרע ממקום אחד לאחר". הילה שלומית חי, המנהלת יחד עם יעקובסון את הקבוצה, הוסיפה: "אם אני הצלחתי לאגד 1,000 אימהות באקסל פשוט, המדינה יכולה בהחלט לאגד 50,000 אימהות במאגר".

נציגת משרד הבריאות, עו"ד אביטל וינר-אומר, הסבירה כי המשרד מנסה לקדם הצעת חוק בנושא הסדרת התרומות זה זמן מה. "אנחנו רוצים לקדם את הצעת החוק. יש דברים מסוימים שאנחנו לא יכולים להסדיר בנוהל, כמו הקמת מאגר מרכזי – אלו דברים מורכבים שעוסקים בזכויות ומידע. דברים כגון אלו יכולים להיות מוסדרים רק בחקיקה. פרסמנו תזכיר חוק בו יבוא לידי ביטוי הרצון להביא שירות מהיר ויעיל, אך גם לעשות את זה בצורה הטובה ביותר ולאזן בין כל המשתתפים", אמרה.

אך מנגד, מנהלי בנקי הזרע מסבירים כי קיים מחסור חמור בתורמים. יובל בדולח, מנהל בנק הזרע ב"הדסה" אמר כי "אם יהיה עודף הסדרה – לא יהיו תורמים. זה נורא פשוט".
 

בהמשך התעוררו שאלות בנוגע למצבן של נשים בזוגיות חד-מינית, בשל העובדה כי בתזכיר של משרד הבריאות ההתייחסות היא רק לזוגות נשואים. חן אריאלי, יו"ר האגודה למען הלהט"ב אמרה כי "אין שום צורך שחקיקה תדיר את זכותנו להורות. גם נשים עגונות צריך לקחת בחשבון. זו הדרך המרכזית של זוגות נשים להביא ילד לעולם. אני תוהה גם לגבי תפקידו של הממסד הרבני בתהליך הזה, ומדוע משרד הבריאות לא יכול לקחת על זה אחריות מלאה".

בסיכום הדברים הפתיעה זוהר יעקובסון עם הצגת נתונים על הימצאות מאגר של פרים: "לא מזמן אמרה לי חברה שעובדת בקיבוץ, שבכדי שהחלב והבשר של הפרים יהיה כשר, משרד הדתות הקים מאגר גנטי שמאפשר למנוע מצב של זיווגי קרובים. אם יש מאגר כזה לפרים ובהמות – למה לנו לבני האדם אין כזה מאגר?".

בסיכום הדברים התחייבה ח"כ לביא ללוות את הליך החקיקה לכל אורכו, והזמינה את האימהות והילדים לקחת חלק בתהליך ולשתף בהערותיהם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg