דו"ח האנטישמיות: עלייה בתקיפות האלימות בעולם
משרד התפוצות מצביע על בעיה עולמית ש"עלולה להוביל לשיח לגיטימי שיוצר הסתה ופגיעה נגד יהודים", זאת בשל ריבוי ההתבטאויות האנטישמיות שמגיעות אפילו מצד פוליטיקאים בכירים
לרגל יום השואה הבינלאומי אשר יצוין ביום שישי הקרוב, יציג הבוקר (א') שר התפוצות נפתלי בנט בישיבת הממשלה את דו"ח המגמות והתקריות האנטישמיות לשנת 2016 ואת פעילות משרדו. מהדו"ח עולה תמונה מדאיגה על פיה, ב-2016 נרשמה עלייה של מאות אחוזים בהתבטאויות אנטישמיות ברשת, וכי 40 מיליון משתמשים נחשפו לפוסטים אנטישמים ברשת ה"טוויטר" במהלך חודש אוקטובר בלבד.הפגנה בפולין בה שרפו בובה בדמות יהודי
בדו"ח נכתב כי שנת 2016 הייתה מאופיינת ב"ריבוי בתקריות האנטישמיות בעולם כולו, התבטאויות אנטישמיות בכלי תקשורת וברשתות החברתיות, הפגנות ותקריות אלימות נגד קהילות יהודיות ופגיעה ביהודים במסווה של האשמת ישראל כמדינה צמאת דם ולא לגיטימית.
"כל אלה יוצרים מדרון חלקלק המוביל בסופו לשיח לגיטימי שיוצר הסתה ופגיעה נגד קהילות יהודיות ברחבי העולם".

במזרח אירופה בכלל, ובפולין בפרט, ישנה תופעה של שכתוב ההיסטוריה, וכן חוסר של פעילות מצד השלטונות למיגור התופעות האנטישמיות. אנטישמיות באירופה
צילום: איי.פי
שיא במספר התקריות האנטישמיות נרשם בגרמניה, בין היתר על רקע משבר הפליטים ועל רקע שיפור באיכות הדיווח. מנתוני הממשלה הפדרלית עולה כי בין החודשים ינואר-ספטמבר, דווח בגרמניה על 461 תקריות אנטישמיות, אשר מרביתן מיוחסות להתחזקות תנועות הימין הקיצוני. מדובר בעליה של יותר ממאתיים אחוז מהתקופה המקבילה אשתקד.
עוד עולה מהדו"ח כי ישנה עלייה של 62 אחוז בתקריות אנטישמיות בבריטניה, כאשר 75 אחוז מהן נעשות ממניעים פוליטיים אשר מקורן בימין הקיצוני. בסקר שנערך במאי נמצא כי אחד מכל עשרה נשאלים מאמין שליהודים "יש השפעה רבה מדי בבריטניה".

''תחת הנהגתו של ג'רמי קורביין, מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית - השנייה בגודלה בפרלמנט הבריטי - הגיעה האנטישמיות בבריטניה לרמה הגבוהה ביותר בשנים האחרונות. קורבין
צילום: AFP
הדו"ח מתאר מצב לא פשוט של האנטישמיות הפוליטית בבריטניה. "תחת הנהגתו של ג'רמי קורבין, מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית - השנייה בגודלה בפרלמנט הבריטי - הגיעה האנטישמיות בבריטניה לרמה הגבוהה ביותר בשנים האחרונות, עד להשעייתם של כ-50 מחבריה על רקע התבטאויות אנטישמיות וגזעניות, החל מבכירי המפלגה ועד לפעילים זוטרים", נכתב בדו"ח.
מבין ההתבטאויות החמורות בבריטניה, ניתן לציין את דבריו של ראש עיריית לונדון לשעבר וחבר הפרלמנט הבריטי ממפלגת הלייבור, קן ליווינגסטון, שאמר במהלך ראיון לרשת ה-BBC כי "היטלר תמך בציונות", ובראיון ל"סקיי ניוז" ציין כי נקב ב"עובדות היסטוריות".
במזרח אירופה בכלל, ובפולין בפרט, ישנה תופעה של שכתוב ההיסטוריה, וכן חוסר של פעילות מצד השלטונות למיגור התופעות האנטישמיות. בחודש יולי האחרון התבטאה שרת החינוך של פולין, אנה זלבסקה, במהלך ראיון בנוגע לחלקם של הפולנים בטבח היהודים בזמן השואה, ואמרה כי הראיות ההיסטוריות לכך שפולנים ביצעו מעשי טבח ביהודים הן "דעות מוטות".
בצרפת, המאמצים הנחושים של הממשלה במסגרת "התוכנית הממשלתית למאבק בגזענות ואנטישמיות" הביאו לירידה של 65 אחוז בתקריות אנטישמיות ולחיזוק תחושת הביטחון של הקהילות היהודיות. עם זאת, איום הג'יהאד העולמי טרם הוסר והוא ממשי ומוחשי כשהיה. כמו כן, מגמות ההקצנה בימין ובשמאל ממשיכות לייצר אקלים עוין לקהילות היהודיות.

איום הג'יהאד העולמי טרם הוסר והוא ממשי ומוחשי כשהיה. הפגנה תומכי דאעש
צילום: AFP
הדו"ח עוסק גם בהסתה האנטישמית שנמשכת ברשות הפלסטינית, הכוללת שימוש שיטתי בנרטיבים אנטישמים דתיים ואחרים כדי לטפח שנאת ישראלים ויהודים בקרב התושבים. אחד משיאי ההתבטאויות האנטישמיות הייתה אמירתו של יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס - אבו מאזן, אשר במהלך נאום שנשא בפני הפרלמנט האירופי בבריסל ביוני האחרון טען כי "רבנים בישראל דרשו מהממשלה להרעיל מקורות מים פלסטיניים במטרה להרוג פלסטינים ולאלץ אותם להגר".
בנוגע למצב האנטישמיות בארצות הברית, הדו"ח מציין כי קמפיין הבחירות לנשיאות המחיש את מקומן המרכזי של הרשתות החברתיות בהפצת תכני שנאה ואת יכולתם של מעטים וקבוצות שוליים ליצור הד תקשורתי נרחב הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה. המשותף לקבוצות אלו הוא התנגדות לתקינות פוליטית, תפיסת עליונות גזעית, התנגדות לרב-תרבותיות והתנגדות להגירה. רעיונות אלו מובילים לשיח אנטישמי ולהכחשת שואה.
סביבה עוינת כלפי ישראל וכלפי יהודים נרשמת גם בשל נוכחות פעילה בקמפוסים בארצות הברית של קבוצת "סטודנטים למען צדק בפלסטין" (SJP). פעילות זו הביאה לעליה של 45 אחוז במספר מקרי האנטישמיות בקמפוסים בשנת 2016.

סביבה עוינת כלפי ישראל וכלפי יהודים נרשמת גם בשל נוכחות פעילה בקמפוסים בארצות הברית של קבוצת ''סטודנטים למען צדק בפלסטין''. שלט הקורא להחרים את ישראל
צילום: SHUTTERSTOCK
סטודנטים ומרצים יהודים, היו חשופים בשנה החולפת להטרדות והתעללויות על רקע אנטישמי, אפליה, כתובות נאצה אנטישמיות וצלבי קרס, כרזות אנטישמיות ותקיפות מילוליות ופיזיות. כמו כן, מספר מקרי הפגיעה בחופש הביטוי וההתארגנות של הסטודנטים היהודים בקמפוסים הכפיל את עצמו, כולל ביטול אירועים פרו-ישראליים, או בעלי אופי יהודי, על ידי ארגונים ופעילים אנטי-ישראליים והדרת סטודנטים יהודים מפעילויות שונות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg