מצרים: 6 שנים אחרי האביב הערבי, הפעילים מיואשים
"הדם נשפך לשווא", אומרים אנשי זכויות האדם שהשתתפו במחאות של 2011. רבים מהם נרדפים כעת בידי הרשויות ומקבלים צווי עיכוב יציאה, הקפאות נכסים ותקופות בכלא. "המרד חזר לנקודת המוצא", הם טוענים, "איש לא מעוניין במהפכה נוספת עקב המשבר הכלכלי"
שש שנים לאחר שחוסני מובארכ הופל מהשלטון, הפעילים שמאחורי מהפכת 2011 במצרים מתמודדים עם מבצע דיכוי חדש ומתקשים למצוא סימנים לתקווה.ארגוני זכויות אדם מאשימים את הנשיא הנוכחי, עבד אלפתאח א-סיסי, בדיכוי הזכויות שהושגו בזכות אותו מרד בתקופת "האביב הערבי". הם טוענים כי פעילים רבים ילכו עתה לכלא, נכסיהם יוקפאו וייאסר עליהם לצאת מהמדינה.
מבקריו של א-סיסי, רמטכ"ל צבא מצרים לשעבר – שנבחר לאחר שסילק מהנשיאות ב-2013 את האיסלאמיסט מוחמד מורסי – טוענים כי הוא אינו מגלה שום סובלנות כלפי אנשים החולקים עליו.
"המצב חמור", אמרה אסראא עבד אלפתאח, פעילה בת 38 שנאסר עליה לצאת מהמדינה, בזמן שעברה ליד כיכר תחריר בקהיר, ששימשה כמרכז של ההתקוממות בשנת 2011.
מאות אלפי מצרים מחו אז בכיכר במשך 18 ימים, הקימו אוהלים ובתי חולים מאולתרים, וקראו לסיים את שלטונו בן 30 השנים של מובארכ.
"אני עצובה על הדם שנשפך לשווא", אמרה עבד אלפתאח, כשהיא נזכרת במאות האנשים שנהרגו ברחובות כשכוחות הביטחון ניסו לדכא את המחאות.
אחמד, רוקח בן 32 שהסכים להזדהות רק בשמו הפרטי, השתתף גם הוא בהפגנות של 2011. "אז הייתי באמת מוכן למות למען המדינה הזו, עכשיו אני רק רוצה לעזוב", הוא אמר. "עברתי ממאבק על הדמוקרטיה וזכויות אדם – למלחמה יומיומית על השגת הצרכים הבסיסיים של משפחתי. זה מאבק הישרדות יומיומי".
העם המצרי מתמודד בחודשים האחרונים עם מחסור במצרכים בסיסיים, כגון תרופות וסוכר. המחירים מאמירים לאחר שבנובמבר האחרון הממשלה ניפחה את ערך המטבע וקיצצה בסבסודי הדלק.
צעדים אלה באו כחלק מהרפורמות הכלכליות שנדרשו מהמדינה כדי לעמוד בתנאים הנדרשים לקבלת הלוואה של 12 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית, שאושרה מאוחר יותר באותו החודש.
"יש זעם כבוש עקב המצב הכלכלי", אמרה חוקרת מדע המדינה מאי מוגיב מוסאד. "למרות זאת, אף אחד לא מעוניין במהפכה נוספת. המצרים מותשים לאחר מרד שלא הביא לתוצאות שלהן הם ציפו".
בחודשים שלאחר סילוקו של מורסי, הנשיא האזרחי הראשון שנבחר בצורה דמוקרטית במצרים, נהרגו מאות מתומכיו האיסלאמיסטים ואלפים רבים נוספים נכלאו.
מבצע הדיכוי הורחב לאחר מכן לפעילי שמאל חילונים, כשרבים מהם נשפטו לתקופות בכלא באשמת השתתפות במחאות רחוב לא מאושרות.
ביוזמה שנויה במחלוקת שספגה ביקורת מהאו"ם, השלטונות במצרים גם חקרו ארגוני חברה אזרחית בחשד לקבלת מימון זר בלתי חוקי.
בחודש הנוכחי הורה בית משפט להקפיא את נכסיהם של מרכז "נזרה למחקרים פמיניסטיים" ושל המייסדת שלו, מוזן חסן, וכן של מוחמד זארע וארגונו "רפורמה ערבית בעונשים". ההוראה באה לאחר שבספטמבר הוקפאו נכסיהם של חמישה פעילי זכויות אדם ושלושה ארגונים לא ממשלתיים תחת האשמות דומות.
"המהפכה חזרה לנקודת ההתחלה", אמרה מוזן חסן בת ה-37, שקיבלה גם צו עיכוב יציאה מהמדינה לפני מספר חודשים. "אנחנו נאלצים להגן על עצמנו בבית המשפט בפני האשמות בפשעים שלא ביצענו".
ארגוני זכויות האדם אמנסטי ו-Human Rights Watch כינו את צו עיכוב היציאה ממצרים כ"חלק מקמפיין רחב יותר להשתקת קולות עצמאיים וביקורתיים במדינה".
ארגון "השישה באפריל" החילוני, אחד הארגונים שהפיצו את הקריאה להשתתף במחאות ב-2011 וסייעו להתחיל את ההתקוממות, הוצא מחוץ לחוק על ידי הרשויות.
אחמד מאהר, 36, אחד ממייסדי הארגון ומנהיג בולט במרד ההוא, שוחרר החודש אחרי שלוש שנים בכלא באשמת ארגון מחאה ללא אישור. אך בשלוש השנים הקרובות הוא ייאלץ לבלות כל לילה במשך 12 שעות בתחנת משטרה בסמוך לביתו. "אני חצי-אסיר", אמר מאהר.
צלם העיתונות אחמד גמאל זיאדה, ששהה בכלא במשך שנתיים לאחר שנעצר במהלך סיקור מחאה, נשמע מפוכח לא פחות. "אנחנו מותשים", הוא אמר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם