בג"ץ: הדורס מחיראן יובא לקבורה מחר בבוקר
בני משפחתו של יעקב אבו אלקיעאן דרשו לאפשר להם להביא אותו לקבורה אך המשטרה סירבה. השופטים קבעו כי ההלוויה תתקיים כמתוכנן "חזקה על משטרת ישראל, כי תיערך באופן מתאים שימנע חיכוכים מיותרים ויבטיח שמירת הסדר הציבורי"
שופטי בית המשפט העליון אישרו היום (יום ב') את עתירת בני משפחתו של יעקב אבו אלקיעאן שדרשו לשחרר את גופתו המוחזקת על ידי המשטרה מאז יום רביעי בבוקר, אז נורה אלקיעאן לאחר שדרס למוות את השוטר ארז עמדי לוי במהלך מבצע להריסת בנייה בלתי חוקית בכפר הבדואי אום אל חיראן.בג"ץ קיבל למעשה את עתירת מרכז עדאלה, מרכז אלמיזאן וח"כ טלב אבו עראר נגד משטרת ישראל, למסור למשפחתו של יעקוב אבו אלקיעאן את גופתו למשפחתו, לצורך הבאתו לקבורה.
תיעוד התקרית האום אל חיראן (צילום: דוברות המשטרה):
ממרכז עדאלה נמסר בתגובה כי "מלכתחילה טענו שאין סמכות למשטרה להחזיק גופה כקלף מיקוח ועל כן מדיניות המשטרה, במיוחד בכל הקשור לאירוע באום אלחיראן, היא מדיניות שאינה במסגרת החוק. טענות המשטרה בתיק זה הן חלק מתרבות השקר של המשטרה ביחס לחברה הערבית בישראל. המשטרה ממשיכה בדרכה להתייחס אל האזרחים הערבים כאויב וטוב שפסק דין זה מבהיר שאין בסיס משפטי להתנהלות המשטרה."
בדיון בעתירת משפחתו של יעקב אבו אלקיעאן, הדורס מאום אל חיראן, לשחרור גופתו, דחו שופטי בג"ץ את עמדת המשטרה במסוכנות לוויה המונית. השופטים דחקו את הצדדים להגיע לסיכום ולהימנע מפסק דין. לאחר שהמשטרה ומשפחת הדורס לא הגיעו להסכמה כי הלוויה תתקיים בתנאים מוגדרים מראש, החליטו השופטים לאשר את קיום הלוויה כבר מחר.
בדעת רוב של השופטים יצחק עמית ואורי שהם, כנגד דעתו החולקת של השופט נעם סולברג, הם קבעו כי הלוויה תיערך מחר (ג') בשעות היום ולא בשעות הלילה, לא תהיה מגבלה על מספר המשתתפים במסע הלוויה, שתצא מאום אל חיראן אל חורה והיא תארך עד שעתיים כפי שהתבקש. אם המשטרה תרצה בכך, קבעו השופטים, המשפחה תדאג להעמיד סדרנים לשמירה על הסדר ואם תידרש חסימת כביש 31 ייעשה הדבר בתיאום מראש. "חזקה על משטרת ישראל, כי תיערך באופן מתאים שימנע חיכוכים מיותרים ויבטיח שמירת הסדר הציבורי".
"אנו מודעים לכך שהרוחות עדיין סוערות וקיימת רגישות ומתיחות, שלצערנו עלולה להיות מנוצלת על ידי גורמים קיצוניים", הבהירו השופטים. "עם זאת, נזכיר את המובן מאליו. ההלוויה נערכת בנגב, בשטח ישראל, משפחתו של המנוח משתייכת לעדה הבדואית שבניה הם אזרחי ישראל שומרי חוק וחלקם אף משרתים בכוחות הביטחון. לא נשמע ולו קול אחד בקרב העדה המשבח או מהלל חלילה פיגוע דריסה, והמשפחה והעדה הבדואית מגנים תופעה מעין זו פה אחד ובכל תוקף. לטעמי, יש בדברים אלה כדי להקהות את החשש שהביעה המשטרה".
"העותר הצהיר בפנינו כי הוא מביא את דברם של נציגי המשפחה, שמבקשים לשמור על הסדר בהלוויה, כי המשפחה עצמה ביקשה והתחייבה שההלוויה תהיה מכובדת, ותישא אופי דתי כמקובל במסורת הבדואית, מבלי שתהפוך לאירוע פוליטי", אמרו עוד השופטים והבהירו שהעותרים, ראשי הרשויות, נבחרי הציבור ונציגי הציבור הערבי - בהם חברי כנסת - לדאוג לכך שמסע הלוויה יעבור בשקט ולא יתאפשר לגורמים שונים להלהיט את האווירה.
"גם אם יש בסיס לחשש של המשטרה, הרי שבסופו של דבר, ולא בלי התלבטות, לא שוכנעתי שחשש זה מגיע לרף שיש בו להצדיק את ההגבלות המתבקשות אנו מאמינים ומקווים כי השטר עליו התחייבו הגורמים המפורטים לעיל ייפרע, ותהא זו שעתו היפה של המגזר הבדואי להפריך בהתנהלותו השקטה במסע ההלוויה ולאחריה, את ההערכה הפסימית של המשטרה, הערכה שעמדה בבסיס ההגבלות מושא העתירה".
השופט נעם סולברג שהתנגד לקבלת העתירה, אמר כי "על הכף מונחת סכנה ממשית לחיי אדם". לדבריו, "גורמי קיצון עלולים לנצל את הלוויה להתססת השטח, תוך גרימת הפרות סדר אשר עלולות להביא לפגיעה בנפש. להערכת המשטרה, צפויה סכנה לפגיעה ממשית בשוטרים, חשש ממשי לפרוץ מהומות, אשר יובילו – קרוב לוודאי – להפרה ממשית של הסדר והביטחון הציבורי".
במהלך הדיון פנו שופטי בג"ץ לעו"ד חסן ג'בארין המייצג את המשפחה ותהו מדוע לקיים הפגנה פוליטית יחד עם קיום הלוויה ולא להפריד בין האירועים? נציגי המשפחה ניסו לטעון כי זהו זכותם הבסיסית וכי "המשטרה מנסה למשטר את האבל והסבל".
נציג הפרקליטות שייצג את המשטרה טען בפני בית המשפט כי קיים חומר מדיעיני לפיו הלוויה תיצור התפרעויות בקרב הציבור הבדואי אשר עולים בחשש לחיי אדם. לאחר שזה ביקש להגיש את המידע לשופטים, התנגדו נציגי המשפחה להצגת החומרים. השופט עמית פנה אז אליהם ואמר "אתם מבינים שאנחנו מפחדים יותר ממה שאיננו יודעים מאשר ממה שאנו יודעים?" ורמז כי התנגדותם עשויה להוביל לדחיית העתירה.
במהלך הדיון פנה השופט אורי שהם אל נציג הפרקליטות ושאל האם קיימים תקדימים למניעת לוויה. נציג הפרקליטות עו"ד קראוס חזר וטען כי אין לכך תקדימים אולם ישנם חומרי מודיעין המתריעים על סכנה בפגיעה בנפש. השופט שהם חזר ושאל האם משך זמן מניעת הלוויה לא יצור מצב חמור יותר? ואילו נציג הפרקליטות טען כי הדבר עלה וכי המשטרה ניסתה להגיע להסדר עם המשפחה שסרבה לכל מתווה. עו"ד ג'בארין שייצג את המשפחה טען כי חברי הכנסת של הרשימה המשותפת מוכנים להיות ערבים, יחד עם וועדת המעקב לשמירת הסדר בלוויה. השופט עמית טען כי השאלה אינו אם הם ערבים אלא מה יוכלו לעשות ברגע של הפרות סדר.
לאחר הפסקה חזרה הפרקליטות עם הצעה לקיים את ההפגנה בנפרד לקיום הפגנה פוליטית שתואשר על ידי המשטרה. חברי הכנסת שנכחו בעולם מחו נגד ההצעה והורו לעורכי הדין להתנגד לה. שופטי בג"ץ הורו לצדדים להגיע להסדר בתוך שעה.
אקו"ם