עמונה שכבה על הגדר בשביל מפעל ההתיישבות
חוק ההסדרה מגדיר מחדש את אחריות המדינה כלפי אלה שהתיישבו בעידודה בתום לב בשטחי מולדת, ומכריח את הממשלה להתחיל במלאכת מחשבת של מיפוי הקרקעות וקביעת הבעלות עליהן
חוק ההסדרה שעבר בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, וצפוי לעבור במליאה הוא תחילתה של עבודה קשה ומאומצת שתדרוש רגישות וגמישות מצד רשויות השלטון על מנת להסדיר אחת ולתמיד את הקרקעות ביהודה ושומרון. 50 שנה מאוחר מדי.החוק הוא הכרחי, גם אם לא הציל את בתיהם של תושבי עמונה. במבט לאחור, אין כל ספק שתושבי עמונה נשכבו על הגדר, פשוטו כמשמעו, עבור תושבי היישובים האחרים שנמצאים באותו מצב חוקי. והגדר היא גדר חוקית, חוקתית, מדינית, קו כחול (קו התיחום של תוכנית בניין עיר), קו ירוק ובעיקר - גדר מוסרית, של חובת המדינה כלפי אזרחיה.
האדם הפרטי שקנה מגרש בעמונה, או בעפרה או בנתיב האבות לא יכול היה להעלות בדעתו שמדובר בקרקע פרטית של פלסטיני. הוא גם לא היה יכול לבדוק את זה ברישומים, פשוט כי אין כאלה.
קרוואנים שהוכנו להצבה בשטח שהוקצה לתושבי עמונה. חוק ההסדרה מגדיר מחדש את אחריות המדינה.
צילום: מיכל גלעדי
בעקבות דו"ח טליה ששון נפתחו מחדש לדיון כל ההכרזות על אדמות המדינה. מונה 'צוות קו כחול' שלמעשה גרע מאדמות המדינה מאות בתים מאוכלסים, ביניהם בתים שנבנו על ידי המדינה וזרועותיה, והיו בתב"ע בתוקף. חוק ההסדרה מכריח את המדינה לקחת אחריות ולהשלים את העבודה של צוות קו כחול במיפוי והסדרה הקרקעות הלא מוסדרות, אבל הפעם תוך שימת לב לעובדות. לא כל אדמה שנדרשת על ידי תושב ערבי היא אכן שלו. אם הוא טוען שיש רישום בטאבו הירדני, על מדינת ישראל לבחון את הטענה בכלים משפטיים נאותים: רישום הקרקעות הירדני נעשה בחוסר סמכות, על ידי שלטון כובש כשחלק מאדמות הטרשים (שאמורות להיות אדמות מדינה) פשוט נמסרו לידיים פרטיות. אז האם באמת אפשר לדעת מי הבעלים של השטח?
אותו אדם שבחר להתיישב ביהודה ושומרון בנה בית, שלח את ילדיו לגן הילדים של היישוב, נסע במכוניתו על הכבישים הסלולים, יצא להליכה עם אשתו בשעות הערב בשבילים המוארים של היישוב ולעולם לא יכול היה לנחש שמדינת ישראל תתנער בוקר אפלולי אחד מכל הפיתוח שהיא טרחה לעשות בעבורו ושהוא נהנה ממנו.
זה מה שנקרא "תום לב" ואת תום הלב הזה עכשיו צריך לתקן. חוק ההסדרה מגדיר מחדש את אחריות המדינה כלפי אלה שהתיישבו בעידודה בתום לב בשטחי מולדת, ולמעשה מכריח את ממשלת ישראל להתחיל לקחת אחריות ולהתחיל במלאכת מחשבת של מיפוי הקרקעות וקביעת הבעלות או לחלופין, פיצוי בעלי הקרקע המוכחים על מנת שאותו אדם ימשיך לגור בביתו ולא יצטרך לפנותו כי עוברת שם רצועה של ארבע מטר ששייכת לפלסטיני.
חוק ההסדרה עומד בגדרי החוק, עומד בפסקת ההגבלה שקובעת גדר חוקתית לתקפות חוקים, ועומד בכל הגדרות המוסריים והאנושיים שמדינת ישראל חייבת לעמוד בהם.
עינת קורמן סמנכ״ל הפורום המשפטי
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם