ראשי » חדשות » בארץ

ליווי אישי ובובות לילדים: ההתמודדות עם טראומת הפינוי

בניסיון למנוע את הטראומה שחוו מפוני גוש קטיף לפני יותר מעשור, איחדו כוחות אנשי הרווחה, משרד החינוך והמועצה המקומית כדי להעניק מעטפת סיוע למשפחות בעמונה. "יש לחזק את ההורים שצריכים להכיל את הכאב והכעס של ילדיהם ולא לאבד את הסמכות"

מלווים את תושבי עמונה ברגעים הקשים:­פינוי המשפחות מעמונה, שהגיע הבוקר (ה') לסיומו, נראה אל מול המצלמות רק בצד הטכני שלו – שוטרים שפינו את התושבים ואת ילדיהם, שהועברו באוטובוסים אל המדרשה בעופרה. אולם בתווך, את המהלך הקשה ליוו אנשי משרד החינוך, המועצה האזורית מטה בנימין ואנשי מחלקות הרווחה שהיו עם המשפחות מרגע הפינוי ועד להגעתם למשכנם הזמני, כדי להקל ולו במעט את סבלם ואת הטראומה של אלו שאיבדו את בתיהם בין לילה.

"אמש שלחנו מדריכות ויועצות לתחנה המרכזית בירושלים לקבל את פני הנערים שפונו מהיישוב באוטובוסים ולשוחח איתם", מספרת ד"ר יוכי סימן טוב, מנהלת השירות הפסיכולוגי במשרד החינוך בשיחה עם אפליקציית החדשות 360. לדבריה, "הנערים יצאו בתחושה מאוד קשה של תסכול ותבוסה והמדריכות הקשיבו לכעס ודיברו איתם על החשיבות שבשמירה על החוק. אבל עצם זה שמישהו חיכה להם ולא זנחו אותם שם, כפי שקרה אחרי הפינוי בגוש קטיף, עזר להם מאוד לעבד את החוויות שלהם".

עוד לפני הפינוי, בחודשים האחרונים הכניס משרד החינוך תוכנית לימודית לגן ילדים בעמונה, כדי לעזור להם לקראת המהלך, עם בובה בשם חיבוקי, שלה זרועות ארוכות שיכולות לחבק את הילד. "אמרנו לילדים, 'זה חיבוקי, הוא נראה קצת עצוב. למה הוא עצוב?' והילדים השליכו את הבעיות שלהם תוך כדי פעילות על הבובה והציעו דרכי טיפול בה", מספרת סימן טוב. "לאחר הפעילות, סיפרה לי אחת הגננות ביישוב שהבן שלה חזר להרטיב במיטה בשל איום הפינוי והיא הביאה לו את הבובה, עליה הוא השליך את רגשותיו, וזה סייע לו להיגמל שוב".
 
בהמשך ישלח משרד החינוך תרפיסטיות לעבוד עם ילדי הגנים וכן תוצע עזרה לצוות בית הספר כדי ללוות אותם בימים שלאחר הפינוי. "אנחנו נעשה עבודה כדי למנוע את מה שקרה בגוש קטיף", היא מבהירה, ומוסיפה כי דווקא בעבודה מול הנוער נדרשים קווים ברורים. "לנוער יש דעות משלו, בני הנוער חושבים שדור ההורים פשרן מדי, ואנחנו צריכים להזכיר להורים להמשיך בתפקידם, להכיל את הכאב והכעס אבל לתת את ההרגשה שהם מקור הסמכות. במקביל, צריך לחזק גם את ההורים – כשהללו יתמודדו טוב יותר עם הטראומה, הם יוכלו לעזור לילדיהם".

"עשינו בחודשים האחרונים לילות כימים כדי לדאוג למפונים בכל היבט נדרש", מסביר בריאיון לאפליקציית החדשות 360 סגן ראש מועצת בנימין ישראל גנץ. לדבריו, "בשלב הראשון כל משפחה קיבלה כתובת מדויקת לאן היא הולכת ומי מחכה לה שם, ובנוסף הבאנו לולים ומטרנה למשפחות עם ילדים ודאגנו למזון המותאם לכל משפחה. דאגנו גם להעתקת מוסדות החינוך כמו שהם למבנים בעופרה, ושם הם יפעלו במהלך השנה הקרובה".

פינוי עמונה נכנס ליומו השני. צילום: חופי עמוס
 

כחלק ממסקנות הפינוי ב-2005 אנשי המועצה החליטו הפעם שלא להשאיר את התושבים לבדם. עובדים סוציאליים ואנשי הרווחה היו עם התושבים בבתיהם בשעות שלפני הפינוי ובמהלכו כדי להעניק להם תמיכה וסיוע נפשי, ולאחר שהם הועברו למדרשה בעופרה חיכו להם שם אנשי המקום עם אוזן קשבת ואוכל חם.
    
בנוסף משרד העבודה והרווחה הקצו בחצי השנה שלפני הפינוי עובד סוציאלי מלווה צמוד לכל משפחה, באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים במועצה בנימין. המשרד גם ערך פעילויות תמיכה וסיוע שונות, לרבות סדנאות, הפעלת קבוצות, והדרכות להורים ולבני נוער. השירות ניתן לתושבי עמונה באופן פרטני, קבוצתי וקהילתי, והוא הותאם לגיל ולמגדר.

לדברי סגן ראש מועצת בנימין, המטרה היא לשמור על הקהילה ביחד כדי לסייע להם, בתקווה שימשיכו הלאה כיישוב אחד. "מדובר באירוע קשה מאוד, אבל ברמת הקהילה האנשים הם חזקים ומאמינים. כרגע כל המשפחות נמצאות במדרשה בעופרה ושם מתאמצים מאוד כדי ללוות אותם במעטפת רחבה של סיוע. בהמשך נדאג לכל משפחה גם לנופש ולהפוגה", אומר גנץ.

המצוקה שבה שרויים התושבים גדולה, במיוחד לאחר שבשבועות האחרונים נראה היה כי הממשלה מובילה מתווה המוסכם על כל הצדדים. "הורסים להם את הבית ומבחינתם זה בלי אישור ובלי סיבה. הם מרגישים נבגדים על ידי ממשלות ישראל, שתחילה שלחו אותם לשם והעניקו להם חיבוק ולאחר מכן התפוגגו", אומר גנץ ומוסיף כי "הממשלה מבקשת לעשות מתווה והתושבים מקבלים אותו אבל כלום לא קורה. ניסיון אחר ניסיון נכשל כאן".
 

ד"ר סימן טוב מתייחסת למציאות החיים החדשה שנכפתה על המפונים שצפויים לגור במדרשת עפרה בזמן הקרוב. "אלו לא חיים נורמליים", היא אומרת, "עקירה מדורגת גבוה בסולם של לזרוס בגורמי מצוקה לאדם ואין ספק שהם חוו חוויה קשה, אבל צריך לדעת שלרוב האנשים יש משאבים טבעיים להתמודד עם טראומות: משפחה, חברים, מוזיקה או אמונה. הבעיה היא לזהות את האנשים הפגועים שלא מחלימים ולסייע להם".

לדבריה בניגוד לגירוש מגוש קטיף, הפעם אנשי עמונה לא איבדו, בנוסף לבתיה,ם גם את מקור הפרנסה שלהם מאחר שרובם לא עבדו ביישוב וכך נמנעה טראומה חמורה יותר. למרות שכרגע המפונים נמצאים בצער עמוק, היא מסבירה שברגישות גבוהה ביותר יש לעודד אותם לציפייה והחלמה שמגשימה את עצמה. "אני מאמינה בכוח של רוב האנשים להחלים. יש להגיד להם שהם בעלי כוחות ולנטוע בהם תקווה בצורה זהירה ומתוך הבנה של הכאב הגדול".

במועצה האזורית מטה בנימין מבקשים להבהיר כי כל משרדי הממשלה נרתמו ללוות את המתיישבים בתהליך הפינוי, ומנסים לסייע למשפחות עם שמאות נכסים כדי שיקבלו את המגיע להם. "מתווה נכסי נפקדים היה אמור לייצר פתרונות דיור חלופיים אבל המתווה הזה נפל", מסביר גנץ, "לכן אנחנו צריכים לפעול כדי שהם לא יופקרו כמו שקרה לתושבי גוש קטיף".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg