הנשיא טראמפ: "יש לי כבוד עצום לישראל"
בראיון ראשון כנשיא לכלי תקשורת ישראלי אמר טראמפ שהוא מאמין שיחסי ארה"ב-ישראל יהיו טובים מבעבר ושהוא בוחן את עניין העברת השגרירות: "אני חושב על זה, זו לא החלטה קלה". בנוסף, אמר שבכוונתו לבקר בעתיד בישראל. רק על איראן לא רצה לדבר
טסתי הרבה פעמים בחיים שלי ולהרבה מדינות, אבל את טיסה 217 של בריטיש אירווייז מלונדון לוושינגטון ביום חמישי אני מניח שלא אשכח כל חיי. בעיקר את הנחיתה, שהתחילה כמו כל נחיתה. הייתי די נינוח וגלגלי המטוס נגעו זה הרגע במסלול של שדה התעופה הבינלאומי דאלאס, המרוחק כ-45 דקות (בלי פקקים) מהבירה וושינגטון, ואני מביט בסמארטפון שלי ומחפש קליטה.
בעוד המטוס עדיין מתקדם לחניה הסופית שלו, ראיתי את ההודעות הדרמטיות שנשלחו אלי במהלך הטיסה: הבית הלבן ביקש ליידע אותי כי צפויה לי פגישה עם נשיא ארה"ב בשעה 16:30. השעה היתה 14:50 והמטוס עדיין לא עצר ושלט חגורות הבטיחות עדיין היה דלוק. דמיינו לרגע את הלחץ כשאתם מבינים שאתם עלולים לאחר לפגישה עם מנהיג העולם החופשי, תכפילו במאה ותגיעו באותו הרגע למצבי. אולי.
פניתי לדיילת בבקשה שתאפשר לי לצאת ראשון מהמטוס כי נשיא ארה"ב ממתין לי. אחרי שהסבירה לי כי גם אליזבת מלכת אנגליה מצפה לה עם שובה (הומור בריטי טיפוסי), איפשר לי הצוות לדלג ראשון מהמטוס.
גם הפקיד בביקורת הדרכונים קצת הופתע. מה מטרת הביקור? הוא שאל אותי בלקוניות. "יש לי פגישה עם נשיא ארה"ב בעוד שעה ורבע". למזלי הוא הבין, או שפשוט חשב לעצמו שמי שעומד מולו עדיין לא התאושש מהטיסה הטרנס-אטלנטית או סתם מתבדח. בכל מקרה, היה לי מזל שנפלתי על אדם שאולי חשב שאני מוזר או מתבדח. פקיד אחר היה עלול לחשוב שהנוסע שעומד מולו, שזה עתה הגיע מהמזרח התיכון דרך לונדון, רוצה לפגוע בנשיא. בארה"ב זו עבירה פדרלית קשה, שהיתה מובילה אותי לתחקור אצל השירות החשאי. לך תסביר להם שאתה באמת אמור לפגוש את הנשיא ולא נפלת על הראש. מכל מקום, בשל פקיד ההגירה הנחמד יצאתי מביקורת הדרכונים ובתוך דקות ספורות כבר הייתי ברכב שהמתין לי ולקח אותי לשדרות פנסילבניה 1,600. התרגשתי? התרגשתי.
אחרי הבידוק הביטחוני המהיר ליוותה אותי קצינת עיתונות חביבה להמתנה לראיון בווסט ווינג לובי (חלק ההמתנה באגף המערבי שבו נמצאים משרדי העבודה של הנשיא). "מה שלומך, בועז?" אני שומע בעברית. דובר השגרירות שתפקידו להכין את ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע לפגישה עם עמיתו ממחלקת התקשורת. מה באת לעשות כאן? הוא שואל. עניתי: "גם לי יש פגישה עם אחד העובדים".
לדונלד טראמפ היה יום עמוס ביום חמישי, כמו שאר הימים עד כה בנשיאותו. הוא התחיל את היום בעוד ציוצים בטוויטר על הצו הנשיאותי שלו, וסיים אותו בשיחה חשובה עם נשיא סין ובעוד ציוצים מלחמתיים. ובתוך כל הקלחת הוושינגטונית הזאת, הוא עוד איכשהו הסכים לארח אותי בחדר הסגלגל.
פגישות לא חסרות לטראמפ בימים אלה. אחרי הביקור של המלך הירדני עבדאללה לפני כעשרה ימים, הגיע אליו לביקור שלשום ידידו ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, ובקרוב ינחת בוושינגטון ראש הממשלה נתניהו. ולחשוב שטראמפ עוד אפילו לא חודש בתפקיד. ככה זה כשאתה נשיא ארה"ב.
חשתי בדרכי לראיון עם דונלד טראמפ כי אני הולך לסגור מעגל: מאז הפגישה הראשונה בלאס וגאס בדצמבר 2015, עת היה לטענת התקשורת "מועמד חסר סיכוי", אירעו כל כך הרבה דברים, כולל קמפיין סוער במיוחד שבו ספג התקפות מכל הכיוונים. אך הוא עשה לכולם בית ספר והוכיח כי קשה לתקוף מותג. כולם תקפו אותו ואת אישיותו, אבל שכחו לדבר אל העם. הוא אמנם תקף גם את יריביו, אך לא שכח לדבר אל העם, בשפת העם.
"הנה העיתונאי שהיה תמיד הגון איתי ואמר לי שאני הולך לנצח", מקדם אותי טראמפ בשיחה עם יועציו. באותו הרגע שנכנסתי למפקדת העולם, חשבתי לעצמי שהנה אני סוגר היום מעגל בחדר הסגלגל. "בוא תתקרב, בוא נעשה כאן את הראיון", מזמין אותי טראמפ לגשת לשולחנו ונותן לי להרגיש הכי בבית שאפשר. "מה שלומך?" שואל אותי בנינוחות ובאדיבות רבה חברי משכבר הימים, נשיאה של ארה"ב. אני מיד אומר לו שאמנם נפגשנו כל כך הרבה פעמים, אבל הפעם זה באמת לא אותו הדבר. ערימת מסמכים על שולחנו. הוא מדבר בטון איטי יותר ושקט יותר, כך נדמה לי. זו הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים כשאתה נשיא. איזה שינוי משמעותי! אני אומר. "זה אכן שינוי. תמיד היית הוגן כלפיי, ולכן אני עושה את הראיון הזה. תמיד היית הוגן וישראל תמיד היתה חשובה עבורי, ואתה מייצג הרבה ממה שקורה בישראל וזה כבוד מאוד גדול עבורי".
איך זה מרגיש להיות האדם הכי חשוב בעולם?
"אני לא חושב על כך בצורה הזאת, אני חושב במונחים של האחריות הכבירה המונחת על כתפיי. קיימים קשיים רבים בעולם, ואני מקווה שנוכל לפתור אותם. אנחנו מתקדמים בצורה ניכרת, אבל יש בעיות קשות בעולם, לא רק בסכסוך בין הישראלים לפלשתינים. יש סכסוכים בכל מקום".
עקבתי אחרי הקמפיין שלך והייתי אחד היחידים שחשב שתנצח. ראיתי אותך בליל הניצחון. מה הדבר הראשון שעשית כאשר הבנת שניצחת?
"זה היה ערב נהדר. לא הייתי כה מופתע כי ראיתי את גודל הקהלים שקיבלנו במהלך העצרות שלנו במערכת הבחירות. זה היה מדהים לנצח וזה אירוע מאוד פופולרי. אחרי יום הבחירות קיבלתי המון שיחות מהרבה מנהיגים: מסין, מרוסיה, ממדינות רבות, ובמקרה של ישראל מראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם החזרתי שיחות להרבה מנהיגים".
איך תיראה אמריקה אחרי ארבע או שמונה שנים?
"אני מקווה שיהיה עולם יותר שלו ולא מפולג כמו היום. אני מקווה שיהיה לנו עולם עם הרבה יותר שלום מאשר כרגע. כיום יש הרבה כעס ברחבי העולם".
אתה מקווה שיהיה שלו יותר גם במזרח התיכון?
"כן, זה אחד המקומות הכי מפולגים, שנהרסו במשך שנים בגלל מלחמה".
מפעם לפעם בין השאלות טראמפ מעיין בדף נייר. לידנו יושב סטיבן מילר, יועצו הבכיר היהודי של הנשיא, העובד עם החותן שלו ג'ארד קושנר, בעלה של איוונקה, שיהיה אמון על תהליך השלום באזורנו. בימים אלה מסייע מילר לנשיא בסוגיית הצו בנוגע לאיסור כניסת אזרחי שבע המדינות, והיה מעורב מאחורי הקלעים בניסוחו. תוך כדי הראיון עם הנשיא הוא יושב ורושם נקודות.
דיברנו על היחס שלך כלפי ישראל ועל כוונתך להיות ידיד של ישראל. מה התוכנית שלך לשיפור היחסים בין המדינות אחרי שמונה השנים של ממשל אובמה?
"יהיו לנו יחסים טובים יותר, לדעתי. ההסכם עם איראן היה אסון עבור ישראל, בלתי נתפס גם ברמת המשא ומתן וגם ברמת הביצוע. הכל לגבי ההסכם הזה איום. כאיש עסקים אני מכיר את כל הצדדים של ההסכם. אני יודע לזהות הסכם רע והסכם טוב. אי אפשר להבין את ההסכם הזה. הוא נשגב מבינתי. זה עצוב מאוד. אפשר לראות איך איראן מתנהגת: במקום להודות לאובמה שעשה איתם הסכם, שהיה כל כך מוטה לטובתם, הם עכשיו נוהגים בהרבה יותר חוצפה. הם התחילו בהתנהלות הזאת עוד לפני שעזב את הבית הלבן. חבל שהסכם כזה נעשה".
איך התרשמת מנתניהו בפגישה בספטמבר? האם יש לכם כימיה טובה כמו שאומרים?
"כן, תמיד היתה לנו. הוא אדם טוב. הוא רוצה לעשות את הדבר הנכון עבור ישראל ורוצה שלום, הוא רוצה בכך בכל ליבו. זה צריך להיות הסכם טוב כי הוא מייצג את ישראל. תמיד חיבבתי אותו. הוא רוצה לעשות הסכם טוב לישראל, וצריך שההסכם יהיה כך".
שאלתי אותך שלוש פעמים ואשאל שוב: מתי לדעתך תחליט לגבי העברת שגרירות ארה"ב לירושלים, והאם אתה מצפה למשהו בתמורה מישראל? האם ישראל צריכה לעשות משהו כדי שהחלטה כזאת תיושם?
"אני רוצה שישראל תתנהג באופן סביר בכל הנוגע לשלום. אני רוצה ששלום יגיע, והוא צריך להגיע לאחר כל השנים. אנשים כנראה די עייפים ממלחמה ואמורים לרצות להפסיק להילחם באופן כה קשה. ואולי תהיה אפשרות לשלום גדול יותר מאשר שלום ישראלי-פלשתיני. אני רוצה ששני הצדדים יתנהגו בסבירות, ויש לנו סיכוי טוב לכך".
לגבי השגרירות?
"אני חושב על זה. אני לומד את העניין ונראה מה יקרה. זו לא החלטה קלה. היא כבר הרבה שנים נדונה. אף אחד לא רצה לקבל את ההחלטה הזאת ואני חושב על כך באופן רציני ביותר. נראה מה יקרה".
הבית הלבן אמר שההתנחלויות אינן מכשול בתהליך השלום. אתה צפוי לדבר על זה עם ראש הממשלה נתניהו, נכון?
"הן לא עוזרות לתהליך. יש כמות מוגבלת של שטח שנשאר, ובכל פעם שאתה לוקח קרקע בשביל התנחלויות, נותר פחות שטח. הן לא כוח חיובי במונחים של ההסדר, אני יכול לומר לך. אנחנו בוחנים את זה, אנחנו בוחנים אופציות אחרות. אני לא מישהו שמאמין שהתקדמות עם ההתנחלויות תעזור לשלום".
אבל לא נראה את אמריקה מגנה את ישראל הרבה במהלך נשיאותך.
"לא, אני לא רוצה לגנות את ישראל. לישראל היתה היסטוריה ארוכה של גינויים וקשיים, אני לא רוצה לגנות את ישראל בנשיאותי. אני מבין את ישראל באופן טוב מאוד, ומעריך אותה מאוד, וישראל עברה תקופות קשות מאוד, אבל אני רוצה שלום בין הישראלים לבין הפלשתינים ומעבר לכך, אני חושב ששלום עבור ישראל יהיה מצוין לישראל, לא רק טוב. והגיע הזמן לזה".
אתה מדבר תמיד על כך שצריך לעשות דילים טובים בעולם העסקים. האם לא ראוי שגם הפלשתינים יעשו ויתורים?
"כן, ודאי. גם הפלשתינים צריכים לחשוב על הסכם טוב. הדיל צריך להיות טוב כולם. שום דיל לא טוב אם הוא לא טוב לכל הצדדים. אנחנו כרגע בתהליך שנמשך הרבה זמן ועשורים רבים. רבים חושבים שאי אפשר לעשות את זה. עובדים איתי הרבה אנשים חכמים שמבינים את ישראל ומבינים את הפלשתינים ואומרים שאי אפשר לעשות הסכם. אני לא מסכים איתם. אני חושב שאפשר לעשות הסכם וצריך לעשות הסכם".
טראמפ עונה באדיבות על השאלות ומשדר הרבה מאוד חום, אך כאמור, ניכר כי הוא מבין את כובד המשקל שמוטל עליו כנשיא. המשקל העצום הזה ריסן אותו לעומת הראיונות שנתן לי כמועמד. זה אותו הבדל בין העצרות שלו לבין נאומים דרך הטלפרומפטר. המעמד מחייב.
המוסיקה כלפי ישראל השתנתה אולי, כי יש מערכות שיקולים אחרות כנשיא, אך לא התווים. גם אם בראיון הוא נשמע שונה בכמה נקודות, אתה תרגיש שמדובר בנשיא-ידיד שגם לא מתבייש להגיד שהוא עדיין לומד, בנושאים שונים.
אמרו שאתה רוצה לבודד את איראן ורוצה שלא יהיו לה קשרים טובים עם רוסיה. איך אתה תעשה את זה ומה ישראל יכולה לעשות כדי לעזור בעניין?
"אני לא יודע איפה זה דווח. אני לא חושב שאי פעם אמרתי את זה למישהו. אני חושב שאיראן לא העריכה את הדיל הבלתי ייאמן שהעניק לה ממשל אובמה. אני לא חושב במונחים של בידוד או במונחים אחרים בנוגע לאיראן כרגע, חוץ מכך שהם לא מספיק אסירי תודה על הסכם שמעולם לא היה צריך להיעשות".
האם אפשר לחזור חזרה למשטר הסנקציות הרב-לאומי? אפשר בכלל לקרוע את ההסכם לגזרים?
"אני לא רוצה לדבר על סוגיה זו".
לאחרונה הטלת סנקציות חדשות על איראן בתגובה לניסוי בטיל בליסטי ואמרת שכל האופציות על השולחן. האם אפשר ללחוץ על איראן באופן מוצלח?
"אנחנו נראה מה יקרה לגבי איראן. אני לא רוצה להגיב בעניין. יש לי מחשבות רבות ומגוונות על איראן, גם רעות וגם טובות. אני לא רוצה לדבר על מה אני מתכנן. אני לא מישהו שאומר לכולם מה הוא הולך לעשות. אבל אני כן רוצה לחזור ולומר שהם היו צריכים להתייחס בכבוד הרבה יותר גדול כלפינו, בשל ההסכם המדהים שקיבלו במו"מ עם קבוצה של אנשים שלא היה להם מושג (ממשל אובמה, ב"ב)".
הם כבר לא החבר'ה הטובים באזור, נכון? הם הרעים עכשיו?
"הם יוצרים בלאגן גדול באזור, אין ספק".
הפנטגון אמור לגבש תוכנית חדשה לגבי המלחמה בדאעש. יש לך הרגשה כללית לגבי האסטרטגיה הזאת?
"יש לי תחושה, אבל לא אדבר על זה. אני לא כמו ממשלים קודמים שאומרים שנעשה כך וכך, אבל יש לנו תוכנית. דאעש רצחניים ורעים ויש לנו תוכנית".
לגבי ישראל, האם תבקר אותנו מתישהו?
"כן, אני אבקר בשלב כלשהו בישראל. בהחלט".
האם ג'ארד קושנר יגיע בקרוב?
"לדעתי אפשר להניח שכן".
שאלה אחרונה: מה אתה מעוניין להגיד לישראלים לפני הגעתו של ראש הממשלה?
"יש לי כבוד עצום לישראלים וכבוד עצום לישראל. אנחנו מאוד רוצים לראות שלום. אנחנו חושבים שזה יהיה טוב מאוד לישראלים, ואנחנו רוצים שלום שישרוד לעד. לא סתם שלום שיהיה טוב לכמה חודשים ואז הלחימה תתחדש. אז אני מקווה ששני הצדדים המרכזיים לתהליך השלום יהיו עם ראש פתוח ויראו אם נוכל להשיג משהו. אני חושב שזה יהיה חשוב ביותר לשני הצדדים".
הבית הלבן עושה לך משהו, וניכר כי העובדים שם מתנהלים בזהירות יתרה בכל תנועה שהם עושים, כאילו המקום עשוי חרסינה. אחרי פחות מחודש אתה לא באמת מרגיש עדיין בבית ונוסף על כך, למרות הריהוט הישן וההיסטוריה שספוגה במקום, המקום מריח ניילון. מריח חדש. אמריקה משנה פנים. אחד הציורים על הקיר קרוי "ההפגזה על נהר הפוטומק" של אלפרד תומפסון, שהצליח לתפוס בציורו רגע משמעותי של מלחמת האזרחים האמריקנית, ואני לא יכול שלא לחשוב על אמריקה החצויה גם היום.
בזמן ההמתנה הקצרה לראיון פגשתי עובדים צעירים רבים שאותם אני זוכר כעוזריו של טראמפ המועמד. אחת מהן, שלמעשה היתה אחראית ללוגיסטיקה של הראיון, היא הופ היקס, אחראית התקשורת שלו. היקס היתה אחת היועצות הראשונות של המועמד טראמפ אי שם בשנת 2015. טראמפ מעריך אנשים שנשארים איתו בזמנים הקשים. היא היתה אחת מהם. בזמן ההמתנה עוברים במקום סטיב באנון וקליאן קונוויי, שני היועצים הבכירים שלו, שהפכו להיות יחד עם טראמפ סדין אדום עבור התקשורת הממסדית, שלא אוהבת אותם, אבל לא יכולה להתעלם מהם.
ואז נכנסתי לחדר הסגלגל. אתה נכנס אליו בחרדת קודש, גם אם הוא ריק. הייתי בחיים שלי בטהרן של חמינאי ובלוב של קדאפי ובעיראק של סדאם חוסיין ובדמשק של האבא חאפז אסד. אבל במקום הזה עוד לא הייתי. חיפשתי את הפסל של צ'רצ'יל, אבל דווקא נתקלתי מיד באברהם לינקולן ובמרטין לותר קינג. מיד יתחיל הריאיון...
לקראת סוף הפגישה אפילו שוחחנו על הילדים. הוא חשף בפניי שהוא משתתף לפעמים בארוחות השבת עם איוונקה ובעלה ורואה מקרוב איך עושים קידוש. אצלו זה כבר חלק מהשגרה. יש לנו ידיד בבית הלבן.
אקו"ם