ראשי » חדשות » בארץ

לאדם עני יש 22% סיכוי להגיע לאוניברסיטה

נתוני מרכז המידע של הכנסת מעוררים אי נוחות וסימני שאלה קשים באשר לפער בין עשירים לעניים בישראל: 81% מבני המעמד הגבוה ביותר מגיעים ללימודים גבוהים, לעומת 22% מבני המעמד הנמוך; העניים באקדמיה - לומדים רוח וחברה

מדוע סטודנטים מהפריפריה הכלכלית-חברתית בישראל מצליחים פחות באקדמיה? נתונים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהוצגו בדיון אשר נערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, מעוררים סימני שאלה קשים בנוגע ליכולתה של המדינה להנגיש את ההשכלה הגבוהה גם לאוכלוסיות מוחלשות.

ניכרת התאמה בין היכולת הכלכלית לבין פנייה ללימודים גבוהים, כך שבעוד סטודנטים מאשכולות חזקים (המיוצגים במסמך שהוגש לוועדה בספרות 10-9) מיוצגים באוניברסיטאות ובמכללות באחוזים גבוהים - בקרב האשכולות החלשים ההשתלבות בלימודים גבוהים היא מינימלית.

רק כ-22 אחוזים מקרב בני ה-30-18 באשכולות 2-1 (המעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר) יגיעו לאקדמיה, לעומת 41 אחוזים מאשכולות הביניים 6-5 ו-81 אחוזים באשכולות הגבוהים 10-9. בנוסף, ניתן לראות כי בתחומי ההנדסה, המתמטיקה והמדעים המדויקים ככל שהמעמד הכלכלי-חברתי של הסטודנטים גבוה יותר - כן עולה שיעורם בתחומי הלימוד הללו. בלימודי הנדסה ואדריכלות למשל רק 1.7 אחוזים מהסטודנטים הם מאשכולות 2-1 לעומת 14.4 אחוזים מאשכולות 10-9.

כלומר, כאשר הסטודנטים העניים כבר מגיעים לאקדמיה - הם בוחרים במקצועות לימוד שאין בכוחם להשיג עבורם "כרטיס יציאה" ממעמדם הכלכלי-חברתי: מדעי הרוח, מדעי החברה ומקצועות עזר רפואיים, ולמעשה ככל שהרמה החברתית-כלכלית שהסטודנט משתייך אליה נמוכה יותר - גדל הסיכוי שלימודיו יהיו באחד מתחומי מדעי הרוח. 40 אחוזים מהסטודנטים המשתייכים לאשכולות 2-1 למדו אחד מתחומים אלו, בהשוואה ל-21 אחוזים מהסטודנטים המשתייכים לאשכולות 10-9.

התחום הנלמד ביותר בין תחומי מדעי הרוח והחברה הוא תחום החינוך וההכשרה להוראה, ובו גם הפער הגדול ביותר בין סטודנטים המשתייכים לאשכולות נמוכים לבין סטודנטים המשתייכים לאשכולות גבוהים. 30 אחוזים מהסטודנטים השייכים לאשכולות 2-1 למדו חינוך וההכשרה להוראה, בהשוואה לתשעה אחוזים בלבד מהסטודנטים באשכולות 10-9.
  
יוצאי הדופן הם מקצועות החינוך ומקצועות העזר הרפואיים שבהם אחוזי הסטודנטים העניים והעשירים די דומים. ברפואה, משפטים ואפילו באמנות, ככל שהסטודנט עשיר יותר, סיכוייו להתקבל למגמות הללו - גדולים יותר.

הדיון נערך לבקשת סטודנטים וצעירים מהפריפריה לרגל יום "כנסת צעירה" במטרה לעודד שיח על הנתונים המדאיגים - למרות שלא מדובר במידע חדש. אבנר קנטור מאוניברסיטת חיפה אמר כי "גם שיש מורים ומעבדות ושיעורי העשרה - זה לא מה שמקדם את הפריפריה. התרומה של אלו להישגי התלמידים היא קטנה. חשוב שיהיה שיווין בהזדמנויות בדברים האלו אך חשוב לדעת, ורואים זאת במבחני פיז"ה, שההשפעה המשמעותית והדרמטית יותר היא של המצב הסוציו-אקונומי".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), אמר בדיון כי "ראינו שהפרמטר היחיד שלא היה מובהק הוא במספרי התלמידים הניגשים לבגרויות בתחומי המדעים, שם גם בפריפריה היה שיעור ניגשים גבוה. זה מראה לנו על הרצון והנכונות. הכשל הוא של המערכת שלא מצליחה לקדם את הרצון הזה, אם נתמוך, נדחוף ונשקיע הרצון הזה יתבטא גם בלימודי הנדסה ומתמטיקה במסגרת הלימודים הגבוהים ואז נוכל למנף את היכולות הידועות של ישראל בצורה הרבה יותר משמעותית ורחבה".

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) התייחסה לנתונים ואמרה כי "באופן לא מפתיע דו"ח הממ"מ שהוצג היום בוועדה מציב מראה עגומה של יחס המדינה לתושבי הפריפריה ולאוכלוסייה מרקע סוציו אקונומי נמוך. בהמשך ישיר לכך, מגיעה אוכלוסייה זו באחוזים נמוכים מאוד ללימודי המדעים וההנדסה באוניברסיטה וכך נחסמות בפניהם אפשריות רבות להמשך החיים. זה מצב בלתי נתפס ואנחנו חייבים לטפל בנושא לעומק שכן במצב הנוכחי החברה הישראלית הולכת לתהום".

יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, רם שפע, אמר כי "שכחו את הפריפריה מאחור. כפי שהמערכת יודעת לתת מענה ייעודי לצעירים מהחברה הערבית או החרדית, עליה לנתב משאבים ייעודיים לצעירים בפריפריה הגיאוגרפית-חברתית. לצערי, הנתונים שלהלן אינם מפתיעים, שכן הם תולדה של הזנחה ממשלתית כבר במסגרות החינוך המוקדמות יותר. כניסה ללימודי ההשכלה הגבוהה היא הצ'אנס האחרון למוביליות ולצמצום פערים, וזו צריכה להיות מטרה עליונה ביותר של המערכת".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg