ראשי » חדשות » בארץ

ריבלין: "לא נשכח את הלילה בו האדמה רעדה"

בהשתתפות נשיא המדינה, שרים, חברי כנסת, הרמטכ"ל והמשפחות השכולות, במלאת 20 שנה לנפילתם, התקיים בקיבוץ דפנה טקס האזכרה המרכזי לחללי אסון המסוקים, "האסון הצבאי הגדול ביותר שידעה המדינה"

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא דברים היום (ד') באזכרה במלאת 20 שנה לאסון המסוקים, אזכרה שמתקיימת בבית ספר הר וגיא בקיבוץ דפנה. בין מאות המשתתפים בטקס הזיכרון הממלכתי נמצאים שר הביטחון אביגדור ליברמן, בני משפחות שכולות, חיילים ותלמידים. 

"ב-4 בפברואר 1997 רעמו השמים והאדמה רעדה. כל מי שהיה אז מבוגר מספיק לא ישכח את הלילה ההוא, הארור", פתח הנשיא ריבלין את דבריו. "את הטיסה הנוראה ההיא, טיסה לא ניצולים, איש לא שרד".
 
"'את אלה' כתב חיים חפר, 'שצילומי הפורטרט שלהם בעיתון, בעמוד הראשון – 'חדרו כמו קרן לייזר אל המוח', כך כתב. אומה שלמה ביכתה את בניה היפים והאמיצים. כולנו בכינו. מיטלטלים ונחרדים מצמד המילים שמלווה אותנו מאז מהדהד, חרות בליבנו לנצח: 'אסון המסוקים'", אמר ריבלין.

"מכובדי, אהובי, הורים יקרים ובני משפחה. עשרים שנה חלפו מאז התדפקו המבשרים על דלת ביתם של שבעים ושלש משפחות והבשורה המרה בפיהם. הילדים שאז עוד לא נולדו, היום הם כבר חיילים, חלקם קצינים ואנחנו יחד אתכם עדיין עסוקים בשאלה, מה היה אם, או מה היה אילו. מה היה אילו הבן המיוחד של כל אחת ואחד מכם – האח, הבעל, האבא – אהוב כל כך, יקר כל כך, היה חי", הוסיף.

"משפחות יקרות. משפחת אסון המסוקים היא משפחת עם ישראל. יהודים, דרוזים ובדואים, חילוניים ודתיים, בני כל העדות, עירוניים, קיבוצניקים ומושבניקים, מהמרכז ומהפריפריה. בנים שהם חתך רוחב של החברה הישראלית, חתך שורף וכואב ואוהב".
 
"הם חיו יחד ולחמו יחד ונפלו יחד. בין שברי היסעורים החרישו המחלוקות אבל השאלה שעלינו לשאול היא מה קרה לנו מאז – מדוע השתנה כל כך השיח ביננו. ראיתי את יוזמת האחים, אני מכיר את היוזמות שאתן המשפחות יזמתן, יוזמות החיבור השונות ואני רוצה לומר לכם שהיוזמות האלו הן היום צו השעה. אין לנו את הפריבילגיה לוותר על שפה משותפת. אסור לנו להקצין את השיח, לסמן אויבים מדומים ולרדוף אחריהם כי גם היום אנו עוד נאבקים על חיינו, שלומנו וביטחוננו", אמר ריבלין.

"יקירי, שבעים ושלשה הבחורים שעשו דרכם בבטן היסעורים בלילה ההוא היו בדרכם למוצבי צה"ל בדרום לבנון להגן על מדינת ישראל ותושביה, מסורים לעמם ולמדינתם. אז כמו היום ניצב בפני ישראל האתגר להגן על שלום אזרחיה".
 
"בעשור האחרון מאז הסתיימה מלחמת לבנון השנייה, שקט יחסי שורר בגבול הצפון. בקריית שמונה ובמטולה גדל דור חדש של ילדים שלא מכיר את אימת האזעקות והקטיושות ולא את ריח המקלטים. אנחנו לא שכורי שקט ולא מתפתים לפסטורליה. בשניות ספורות נדע לעבור מאפס למאה. לא שכחנו מי האויב האכזר העומד מולנו, אין שקט אמיתי בהתחמשות של חיזבאללה, אין שקט בשאיפות ובתוכניות של חיזבאללה, כארגון הנתמך על ידי איראן, ומנסה ללא הרף לפגוע בישראל", אמר ריבלין.
 
הנשיא הזהיר כי, "המערכה הבאה בגבול הצפון – אם תכפה עלינו תהיה קשה מקודמתה, אבל אנו נחושים להגיע אליה מוכנים ומאומנים כשעיננו פקוחה וחרבנו מושחזת. יהי זכרם של הבנים חרות בלב כולנו מדור לדור".

ראומה ויצמן, אלמנתו של עזר ויצמן שהיה נשיא המדינה בזמן האסון הגיעה גם היא להשתתף בטקס הזיכרון, וכן ח"כ שולי מועלם רפאלי מהבית היהודי, שבעלה סגן אלוף משה מועלם, נפל גם הוא באסון המסוקים. הטקס נפתח בהודעת הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק, בו אמר כי "התרסקות המסוקים הינה האסון הצבאי הגדול ביותר שידעה המדינה".  

המשפחות השכולות ביקשו כי ח"כ יאיר לפיד יקרא בטקס את הקטע שכתב - "ההחמצה", ואכן לפיד עלה לנאום בטקס ואמר, "עשרים שנה אחרי, אתה לא יכול שלא לשאול את עצמך, למה אירוע אחד – נורא ככל שיהיה – נחרת בזיכרונו של עם? למה אין אדם בישראל, מעל גיל מסוים, שאתה אומר לו "אסון המסוקים", והוא לא יודע במה מדובר? והתשובה היא שבאירוע הזה לא מגולם הסיכון של המלחמה או של הקרב, אלא הסיכון הפשוט, הבנאלי, שנקרא – להיות חייל".
 

"להיות חייל בצבא של היומיום. חייל שקם בבוקר מוקדם, עולה על מדים שהכביסה שלהם, כמוהו, מגיעה הביתה פעם בשבועיים. שותה קפה קר, אוכל חביתה קרה, בודק את הנשק באצבעות קפואות, ואז מחכה עד שש בערב כי לצבא יש הגיון משלו", המשיך לפיד.

"ובשש ארבעים ושמונה, הוא מקבל פקודה מהמ"פ לעלות על המסוק. והוא מבצע. כי זה מה שעושים חיילים. מבצעים פקודות. רוב הזמן זה עובר בשלום, רוב הזמן אין תאונות, רוב הזמן – אבל לא כל הזמן. ובגלל זה כולנו זוכרים. מפני שלא כולנו היינו גיבורים על הבופור או בבינת ג'בייל, אבל כולנו, ילדינו, נכדינו, היינו חייל עייף שעלה על האוטובוס, על הנגמ"ש, על הטנק, על המסוק..."
 
"...זה נקרא "אסון המסוקים", לא "תאונת המסוקים", מפני שהם לא נהרגו בתאונה. הם נהרגו כשהם לוקחים את הסיכון, כשהם עושים את תפקידם, כשהם חלק מהכוח הצבאי שהופך את המדינה הבלתי אפשרית הזו לאפשרית. הם נהרגו מפני שמכל הדברים שיכולים אנשים בני עשרים לעשות, הם בחרו להיות כאן, בערב הנורא הזה, לפני עשרים שנה בדיוק", אמר לפיד.

"מדינת ישראל לא תתקיים בלי אנשים שיודעים את הסיכון ובכל זאת עולים על מסוק במזג אוויר גרוע. זה הבסיס של קיומה, זה כוח קיומה. זו החובה שאנחנו חבים לכולכם, בני המשפחות, שנמצאים כאן היום", סיכם לפיד.

לאחר לפיד עלה שר הביטחון אביגדור ליברמן שאמר, "היום אנחנו שבים לאותו יום בו איבדנו את אותם צעירים נפלאים, אנו שבים כדי לחבק אתכם ולתמוך בכם בדרך הקשה בה אתם צועדים 20 שנה. בליל האסון הנורא כיהניתי כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. לא אשכח את אותו לילה בו עצרו מחוגי השעון בחייהם של ה-73, אני זוכר את גודל הטרגדיה, הבכי והיגון שעטף מדינה שלמה".
 
היום כשר ביטחון אני רואה אצל החיילים את אותה נחישות שנשבה בקרב הבנים עת יצאו בדרך בה לא שבו. מפקדי צה"ל וחייליו מצליחים במשימה המורכבת בזכות הדרך שהתוו הבנים שנפלו. כשר הביטחון אני מתחייב שנוסיף למלא את צוואתם לשמור על המדינה, לחזק את כוח ההתרעה ואם מישהו יכפה עלינו מלחמה, צה"ל ידע להגיע להכריע בכל מערכה, יהי זכרם ברוך, סיים ליברמן.

הרמטכ"ל גדי אייזנקוט הוסיף על דברי שר הביטחון ואמר כי, "ארגון חיזבאללה מתעצם ומנסה להעביר אמצעי לחימה מסוריה ללבנון. אנו אומרים במסר ברור לאויבנו: לצד רצוננו להמשיך את השקט, צה"ל שיפר את יכולותיו, צה"ל נערך לכל עימות ומתאים את עצמו ליום פקודה. כפי שהבנים נרתמו לגורלה של המדינה אנו בצה"ל מחויבים להגן על קיומנו כעם".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg