'אחד מאתנו': הגדוד שהתגייס למען אריאל הקטנה
"זה עבד צורה של פרמידה, כל מ"פ לקח על עצמו אחריות, העביר לחיילים ואמר 'תקשיבו אח שלנו צריך אותנו'". גדוד 967 לא נשאר אדיש למקרה של בתו של אחד החיילים שסובלת ממום נדיר והקים פרויקט גיוס המונים שיעזור להציל את חייה
משה הומינר המשרת במילואים בגדוד 967 של חי"ר, הרים את הכפפה ויחד עם חברים נוספים הוקם פרויקט גיוס המונים באתר גיבאק מבית הדסטארט למען אריאל מרובקה בת השנתיים, הסובלת ממום מום נדיר של אי ספיקת לב חמורה מאוד. הוריה של אריאל, רחלי ושמחי, נמצאים איתה באשפוזים ובטיפולים כל הזמן ועסוקים רק במלחמה על חייה.
משפחת מרובקה
צילום: באדיבות המשפחה
בשיחה עם 360 אמר הומינר, "אני מכיר את שמחי (אביה של אריאל) כבר כמה שנים. ברגע ששמענו בגדוד על הבת שלו והבנו שיש כאן קושי אמיתי, הבנו שלהתחיל לשלוח פרטי חשבון בנק זה מגושם ועדיף להיכנס לאתר שכזה ולתרום דרכו". על ההתגייסות המלאה של כל הגדוד הומינר מספר באגביות, "אנחנו נפגשים במילואים פעם בשנה, או פעם בשנה וחצי. זה משהו לא טבעי, לוקחים אנשים שהפער גילאים ביניהם מגיע ל-20 שנה, משכבות סוציו אקונומיות שונות ומתפקידים שונים ומחברים ביניהם ונוצר סלט..."
"...נוצרת מחויבות שאי אפשר להסביר אותה, כשזה חבר מהמילואים שהחליף אותך בעמדה, והיה חלק מאתנו בכל הקווים, אז כולם מתגייסים לעזור, וכך גם המג"ד והמ"פ ראו את זה. זה עבד צורה של פרמידה, כל מ"פ לקח על עצמו אחריות, העביר לחיילים ואמר 'תקשיבו אח שלנו צריך אותנו'. בגדוד יש למעלה מ-400 חיילים, כך שחלק מהאנשים אפילו לא מכירים את שמחי, אם הוא ילך מולם ברחוב הם לא יזהו אותו. אבל זה לא משנה, עצם העובדה שהוא חייל בגדוד, כלומר שבצווי 8, בחומת מגן, במלחמת לבנון השנייה ובכל פעם שקראו לנו הוא היה אחד מאתנו, גורמת להיות שם בשבילו, ואני מאד מקווה שנעמוד ביעד".
הומינר מספר על הקשר בין החיילים בגדוד, "יש מגוון גילאים, יש חיילים צעירים בני 22, שמחי פחות או יותר בן 30 ואני כמעט בן 40. ברור שנוצרות חברויות שיורדות מהמדים, אבל לרוב זה בין מילואים למילואים".
במכתב ששלח שמחי לגדוד סיפר על ההתגייסות למען אריאל שריגשה אותו ואת אשתו, וכך כתב, "לכל חיילי ומפקדיי גדוד 967. רציתי להודות לכם על ההתגייסות למען אריאלי ולספר לכם מעט ממה שעבר עלינו בשנה האחרונה".
"לפני שנה הגענו עם אריאלי למיון בשניידר כשהיא על סף מוות, התחילו לבצע בה החייאה ובמקביל עובדת סוציאלית אמרה לנו 'לקרוא לקרובי משפחה' ו'שאנחנו צריכים להיות חזקים'. אריאלי שרדה והייתה מורדמת ומונשמת. הרופאים אמרו לנו שכנראה וירוס תקף לה את שריר הלב. לאחר אשפוז בטיפול נמרץ ושיקום חזרנו הביתה וחשבנו שהרע כבר מאחורינו, אך לאחר שלושה שבועות הלב של אריאלי קרס ושוב הייתה מורדמת ומונשמת בטיפול נמרץ.
הפעם הרופאים אמרו לנו שאריאלי "לא תשרוד את הלילה" ו"שנשארו שעות ספורות או ימים ספורים". שוב נפלו עלינו השמים. אבל אריאלי לוחמת והיא לא מוותרת ושוב לאחר האשפוז השתחררנו הביתה. לאחר כחודש שוב קרס ליבה של אריאלי שוב מורדמת, שוב נבואות שחורות מהרופאים שאמרו לנו שלאריאלי יש אי-ספיקת לב כרונית והיא תצטרך השתלת לב, אם כמובן תשרוד.
למרות תחזיות הרופאים אריאלי כיום היא ילדה שמחה חייכנית ושובבה, והכל רק עם 19 אחוזים (!) תפקוד של הלב. לאריאלי אסור להיכנס למסגרת, והיא מאושפזת ומשתחררת באופן קבוע כל הזמן. אנחנו כבר שבורים מהשנה שעברה עלינו, במהלכה לא רק נלחמנו על חייה של אריאלי אלא נלחמנו גם בבירוקרטיה כדי שאריאלי תקבל כל מה שמגיע לה וגם עברנו טרגדיות משפחתיות.
ההתגייסות של הגדוד למען אריאלי היא נקודת אור בכל החושך שמסביב ומרגשת אותנו מאוד. אני מאמין שאין זה מקרי שאנשים שמתגייסים כל פעם להגן על עם ישראל מתגייסים עכשיו בשביל אריאלי. אנו מודים לכם מאוד על כל העזרה והתמיכה שלכם ומאחלים לכם שתמיד תהיו בצד הנותן ולא המקבל".
34 ימים נותרו, עזרו להגיע לסכום המלא. לתרומה לפרויקט של אריאל: https://www.giveback.co.il/project.aspx?id=326
אקו"ם