שיעור מקרי המוות בעריסה בישראל - הנמוך בעולם

לפי פילוח מקרי המוות בין השנים 2014-2000, עולה כי אחוז התמותה לאלף לידות עומד על 0.25 אחוז, ואילו בקרב ארצות בעלות שיעור התמותה הנמוך ביותר בעולם הנתון עומד על 0.3 אחוז

דליה מזורי | 21/2/2017 19:35
תגיות: בריאות,מוות בעריסה
משרד הבריאות טען היום (ג') בדיון בוועדה לזכויות הילד כי שיעור מקרי המוות בעריסה בישראל הינו הנמוך בעולם. לפי פילוח מקרי המוות שנבדקו ואוששו כמוות ללא סיבה, עולה כי בישראל נמצאו 0.25 אחוז תמותה לאלף לידות בין השנים 2014-2000, ואילו בארצות בעלות שיעור התמותה הנמוך ביותר בעולם הנתון עומד על 0.3 אחוז.

תסמונת מוות בעריסה היא תופעה בה תינוקות מתים באופן פתאומי תוך כדי שינה. למרות המחקר הרב אין הסבר מדעי ברור לתופעה. מדובר באחד הגורמים הנפוצים לתמותת תינוקות עד גיל שנה.
צילום: שאטרסטוק
''נתיחה לאחר המוות יכולה להביא למניעה''. תינוק ישן בלול. צילום: שאטרסטוק

במהלך הדיון שעסק ב'מקרי מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה', עלה כי במרבית מקרי המוות לא בוצעו בדיקות מקיפות שיש בהן להציל חיים. בתוך כך, הורתה יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, למשרד הבריאות לקדם נוהל לביצוע בדיקות לאחר מוות בפעוטות.

"נתונים שאני נחשפתי אליהם לאחרונה מראים ירידה בעולם במספר המקרים של מוות בעריסה, בעוד בישראל אנחנו נמצאים בקו יציב", אמרה ח"כ שאשא ביטון והוסיפה: "התכנסנו כדי לראות כיצד ניתן להוריד את המספרים של הטרגדיות הללו".

מנהלת המחלקה לאם וילד במשרד הבריאות ד"ר  ליזה רובין הוסיפה לדיון כי בישראל לא קיימים מספיק נתונים שעשויים לשפוך אור על התסמונת. "אין לנו נתונים נקיים בישראל של מוות בעריסה, בגלל שבמרבית המקרים לא מקיימים בדיקות לאחר המקרה, ולכן לא ניתן לשלול סיבות מוות אחרות".

יחד עם זאת ציינה רובין כי בשנים האחרונות ישנה מגמה של ירידה בכמות המקרים של מוות בעריסה. "אם אני מפלחת את המקרים בארץ בהם כן נעשה בירור שלאחר המוות, גם אם הוא לא בירור מקיף, אני מגיעה לשיעור של רבע אחוז תמותה לאלף תינוקות משנת 2000 עד 2014, כאשר המגמה היא של ירידה. בשנת 2000 עמד בישראל השיעור על 0.64 אחוז, וב-2014 עמדו המספרים על 0.34 אחוז".
צילום: מרים אלסטר/ פלאש 90
''נתונים שאני נחשפתי אליהם לאחרונה מראים ירידה בעולם''. ח''כ יפעת שאשא ביטון. צילום: מרים אלסטר/ פלאש 90

ד"ר הדס גיפס מהמכון לרפואה משפטית ציינה כי במדינות אחרות נהוג לנתח את התינוקות על מנת לברר את סיבת המוות, בניגוד לנוהל בישראל. "נתיחה הנה חובה בכל העולם. אני מודעת לכך שאנחנו במציאות אחרת, אך הבעיה היא שאף אחד גם לא מדווח ולא מרכז את המקרים האלה בזמן אמת. אולי חמישה מקרים ינותחו בשנה, מהם יעלה כי הבעיה לרוב היא זיהומית. אתם לא מבינים איזו הקלה יש להורים שהם שומעים שילד נפטר ממחלה זיהומית או דלקת ראות חריפה שלא באשמתו ושלא ניתן היה לזהות, ושיתר ילדיו לא בסכנה", אמרה גיפס.

כמו כן הוסיפה גיפס כי חשוב שהמשפחות יגיעו למכון לרפואה משפטית לבדיקה. "לא נעשית בדיקה פולשנית שלא בהסכמת המשפחה. גם בתי חולים ורופאים מפחדים להפנות לנתיחה. נתיחה כזו גם יכולה להביא למניעה", ציינה.

ד"ר ענת שץ – יו"ר עמותת עתיד שפועלת לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות אמרה: "אין בישראל גם חקירה דקדקנית של זירת האירוע. בארצות אחרות בהן כן מבצעים זאת, מתעדים איך מצאו את התינוק, באיזו סביבה, מה היה במיטה, לצד הניתוח, שבכל המדינות המערביות הוא מנדטורי".

בנוסף, שץ פירטה את סיבות המוות אצל תינוקות שנפטרו בעריסה. "מבין התינוקות שנותחו - 52 אחוז מהם נפטרו כתוצאה מזיהום, שבעה אחוזים מתו כתוצאה ממום בלב, מפגיעות לא מכוונות מתו כשישה אחוזים מהתינוקות, פגיעות מכוונות היוו כעשרה אחוזים, מחלות מטבוליות היוו כשני אחוזים, וסיבות אחרות היוו 12 אחוז", תיארה.

לגבי בירור נסיבות המוות של התינוק אמרה ד"ר רובין כי יש חלופות, ובאמצעותן ניתן למנוע את ההליך המשפטי של המשפחה לבירור נסיבת המוות. "יש חלופות של סי.טי - בדיקה שהמכון המשפטי עושה. אם זה היה נעשה בצורה אוטומטי, לא היה צורך בערכאות משפטיות שמגבירות את כאב ההורים. ניתן היה לעשות זאת בבתי החולים, אולם אז זה יכניס את סוגיית התשלום".

צילום ארכיון: פלאש 90
''מקדמים עוד כאב למשפחות הללו בשעתן הקשה ועוד עיכובים''. חבר הכנסת אורי מקלב. צילום ארכיון: פלאש 90

על פי נתונים של עמותת עתיד - בקרב 32 הורים, שקיבלו תמיכה מהעמותה בעקבות התסמונת, נמצא כי יותר ממחצית מהמקרים אירעו אצל מטפל שאינו ההורה. בנוסף, נמצא כי מניעת השינה על הבטן מנעה כ-90 אחוזים מהמקרים.

מנהל מחלקת ילדים בבית החולים מעייני הישועה, ד"ר יורם בן יהודה, אמר כי יש להקים צוותים שיגיעו לזירה ויחקרו את נסיבות המוות. "במקומות אחרים בעולם איש מז"פ ורופא ילדים מגיעים למקום. צריך להקים צוותים כאלה, וגם ההיבטים הפלילים וגם היבטים אחרים צריכים להיות נידונים שם.

"התינוקת שלי נפטרה לפני 19 שנה, זה עדיין מרגיש כמו אתמול", סיפרה סלין מיכליס – אם ששכלה את בתה. "עולמי נפל עלי. אם היו ניגשים להורים ואומרים להם 'יש לך עוד ילדים זה יכול להשפיע עליהם', אני מאמינה שכל אדם היה מתייחס אחרת לבדיקות. התחושה שזה נשאר באותו מצב", אמרה.

מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עורכת הדין ורד וינדמן סיפרה כי הסיבה לכך שהרעיונות לבלימת מוות בעריסה נעוצה במשרד הבריאות. "הדברים לא מתקדמים בשל התנגדויות של חלק מהגורמים המקצועיים במשרד הבריאות. יש חובה להנחיל את הדברים בקרב כל מי שבא במגע עם תינוקות בגיל הרך", אמרה.

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) המתנגד לניתוחים של התינוקות אמר: "אני מבין שהמסקנה היא לנתח, שההורים יסכימו לניתוח, למרות שהנתונים בישראל נמוכים מהעולם ושרק ברבע מהמקרים בעולם מגלים מה הסיבה למרות הניתוחים. מתעלמים מכך ששמענו שהמשטרה לא עושה את העבודה, ושלא נבדקים גורמים רבים אחרים. מקדמים עוד כאב למשפחות הללו בשעתן הקשה ועוד עיכובים".

"יש הרבה שלבים בדרך לפני ניתוח שניתן לבצע כדי להציל אחרים", אמרה יו"ר הוועדה והוסיפה: "נתחיל בבדיקות שניתן לעשות בהסכמה, טרם נתיחה, ונשאיר את הנתיחה לשלב שלאחר מכן, בו תידרש הסכמת המשפחה בנפרד. לצד כך על המשרד לוודא שבכל מוות פתאומי של תינוק יגיעו למקום מז"פ יחד עם איש רפואה כדי לבדוק ולראות את הזירה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך