ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

חוק המאגר הביומטרי אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית

החוק השנוי במחלוקת להקמת מאגר טביעות פנים ואצבע של אזרחי המדינה, התקבל ברוב של 39 ח"כים מול 29. הוא לא יכלול נערים מתחת לגיל 16, ומי שלא מעוניין שטביעת האצבע שלו תישמר יוכל לבקש למחוק אותה. ח"כ סויד: "פריצה למאגר היא רק עניין של זמן"

מליאת הכנסת אישרה הערב (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקמת המאגר הביומטרי. החוק אושר ברוב של 39 תומכים מול 29 מתנגדים. ההצעה השנויה במחלוקת קובעת כי חוק המאגר הביומטרי יהפוך מהוראת שעה להוראת קבע, ויחול על כלל תושבי המדינה.
 
המאגר הביומטרי יכלול תמונות פנים בלבד, ותוקף תעודות הזהות והדרכונים של כל האזרחים יהיה לחמש שנים - אלא אם כן יקבע שר הפנים באמצעות צו תקופת תוקף ארוכה יותר. בנוסף, תיקבע הוראת שעה של חמש שנים, שאותה ניתן יהיה להאריך בהמשך, לפיה אדם יוכל לתת הסכמה לכך שטביעות האצבע שלו יוכנסו למאגר. עבור מי שטביעותיו לא יוכנסו למאגר יונפקו תעודת זהות ודרכון שתוקפם לחמש שנים בלבד, בעוד שלמי שייכלל במאגר טביעות האצבע יונפקו מסמכי זיהוי לעשר שנים.

במהלך הדיונים על הצעת החוק הוחלט כי לא יישמרו במאגר טביעות אצבע של קטינים מתחת לגיל 16, לא ייעשו שימושים משטרתיים בניגוד לכללי העיכוב הקיימים היום, ובכל מקרה עד שיאושרו התקנות בכנסת לא תוכל המשטרה להשתמש במאגר בכלל. כמו כן נקבע כי ראש מערך הסייבר יערוך בדיקות כל שנה וחצי למציאת חלופות טכנולוגיות לטביעות האצבע.

כמו כן, הוחלט כי שר הפנים יביא תקנות ראשונות בנושא עד לתאריך ה-1 במאי, והכנסת תאשר אותן עד ה-3 ביולי. יום תחילת החוק יהיה תלוי באישור התקנות בכנסת, כלומר עם כניסת התקנות לתוקף.
  
ח"כ ניסן סלומינסקי, יושב ראש הוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה, שהכינה את הצעת החוק, אמר כי "ברגע האחרון הכנסנו שטביעת אצבע של קטינים לא תוכנס למאגר, ומי שמתלבט יכול לבקש בכל עת למחוק את טביעת האצבע שלו".

"החלטנו לקחת גוף אובייקטיבי שאנחנו סומכים עליו וזה ראש מערך הסייבר", הוסיף סלומינסקי. "אמרתי לו שאם הוא ימצא טכנולוגיה שמאפשרת לשמר תמונה במשך עשר שנים, להערכתי אנחנו נמחק את טביעות האצבע לחלוטין - אבל כרגע אין טכנולוגיה כזו. אנחנו הולכים עכשיו להנפיק לכל אזרחי המדינה תעודה ביומטרית שתכלול גם טביעות פנים וגם טביעות אצבע. אם פה נפספס ונוציא תעודה לאדם שגונב זהות, בעצם איבדנו את הכל. האחריות שלנו מחייבת שנהיה סופר זהירים וננקוט בכל האמצעים כדי לוודא שלא יהיו זהויות כפולות".
 
ח"כ דב חנין תקף את החוק החדש: "אני התנגדתי לחוק המאגר הביומטרי מהיום הראשון שהחוק הזה הגיע לכנסת, והתנגדתי לו גם ברמה העקרונית וגם ברמה המעשית. ברמה העקרונית התנגדתי כי אני לא רוצה - ואני חושב שכולנו לא רוצים - לחיות בחברת האח הגדול. חוק שבו נתוני הגוף של כל אחד ואחת מאיתנו, האזרחים, נמצאים בידי השלטון - הוא חוק שמקדם אותנו צעד גדול, צעד משמעותי, לחברת האח הגדול".

"התנגדתי לחוק הזה גם ברמה המעשית", הוסיף חנין. "התנגדתי ברמה המעשית, קודם כל כי החוק הזה הוא מיותר - כי אין שום צורך במאגר ביומטרי אם אנחנו רוצים תעודות חכמות. תעודות חכמות אפשר בהחלט לקיים ולייצר גם בלי מאגר ביומטרי".

ח"כ יעל כהן פארן מהמחנה הציוני אמרה כי "הציבור בישראל עדיין לא מבין על מה החוק הזה מדבר ואיך הוא ישפיע על החיים שלו, אבל בקרוב מאוד הוא יתעורר והוא יבין. ואז הוא יסתכל עליכם, חברי וחברות הכנסת מהקואליציה, עם אצבע מאשימה".

"כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל יצטרך בקרוב להחליף את התעודה, את תעודת הזהות שלו ואת הדרכון שלו בתעודה חכמה, בתעודה שמכילה טביעות אצבע וכמובן תמונה", הוסיפה. "בהתחלה רצו גם לחייב מתן טביעות אצבע. נכון שזה ירד בעקבות הלחץ הציבורי וגם הלחץ שלנו כאן בכנסת, אבל בסופו של דבר - מי שלא ירצה לתת את טביעת האצבע שלו יצטרך לחזור ללשכת האוכלוסין ולחדש את התעודה שלו כל חמש שנים. מי שכן יסכים - כל עשר שנים. ממש תמריץ שלילי. רק תתנו הסכמה, רק תרשו לנו לשמור את טביעת האצבע שלכם - ולא תצטרכו להגיע לכאן".

ח"כ רויטל סויד הצטרפה למתקפה: "רק עכשיו אנחנו מתחילים להבין שיש טענות מאוד כבדות משקל על כך שהבחירות בארצות הברית 'נגנבו' בגלל פריצת סייבר לאותן תשדורות מייל של הדמוקרטים. עכשיו באירופה, בהולנד, בגרמניה, בצרפת, שעומדות בפני בחירות, עומדים שם ובודקים. הם כבר זיהו ניסיונות פריצה למאגרי סייבר, והם עכשיו מנסים למנוע את זה. אז כשאנחנו יודעים שהיום דליפה היא רק עניין של זמן, מה עושים? כלום".

 

"ואני שואלת את כל החברים שלי פה", המשיכה סויד, "אלה שהולכים להצביע היום על החוק הזה, אלה שהולכים היום להצביע עליו בעד כשהם נגד והשרים. כשיקרה חס חלילה האסון, וכשחס וחלילה אנחנו נראה איך המאגר הזה נפרץ - ומאגרים במדינת ישראל כבר נפרצו - מי יהיה השר שייתן את הדין על כך? מי יהיה אותו אחד שייתן את הדין על זה שהוא סיכן את ביטחון אזרחי מדינת ישראל?".

"זהו חוק המערטל את האדם מצנעתו", הסכים ח"כ זוהיר בהלול. "זהו חוק החושף אותו מהענווה שלו בעל כורחו. אדם או אזרח במדינת ישראל לא יוכל לשמר את זכותו לפרטיותו. זהו חוק הדורס ברגל גסה את צנעת הפרט. זהו חוק המפר זכות חוקתית לפי אחד מהחוקים הקונסטיטוציוניים הכי חשובים במדינת ישראל - כבוד האדם וחירותו".

"אין איש בבניין הזה ובאולם הזה שאינו חש אי נוחות לנוכח החוק הביומטרי הידוע לשמצה שלכם", המשיך בהלול. "החוק הזה מבקש להעניק כוח בלתי מוגבל לרשויות החוק במדינה, תוך מעילה באמון האזרח שאין ביכולתו להתנגד לחוק הזה, לאיסוף המידע הרגיש הזה בצורה זו או אחרת".

ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו הגנה על החוק, אך השמיעה גם היא לבטים: "אין מחלוקת בשאלה האם צריך תעודות חכמות - אנחנו נמצאים בעידן חדש וזה מתבקש. השאלה לגבי המאגר היא שיש חשש שביום מן הימים זה עלול לצאת החוצה בצורה כזו או אחרת. אני השתכנעתי שהמצב בישראל, לעומת מאגרים אחרים שהמדינה מחזיקה ששם יש מערב פרוע, הוא טוב. הסיכוי לפריצה לא גבוה, אבל כמובן שהוא עדיין קיים. אני אצביע בעד החוק אבל בלב לא שקט, ואני יודעת שיש לנו מהדורה שנייה עם אישור התקנות".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg