בקו העימות מתלוננים: הדרך למענק הסיוע לממ"ד רצופה מכשולים
התושבים אמורים לקבל סיוע בסך כעשרת אלפים שקלים לבניית מרחב מוגן, אך הביורוקרטיה מקשה עליהם לקבל אותו. "זו פשוט חלמאות, הרבה אנשים פשוט מוותרים", סיפרה יזמית בנייה
תושבי יישובים בקו העימות בגליל ובצפון הנגב המחויבים לבנות ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) מבוצר נאלצים להתמודד עם מסלול מכשולים ביורוקרטי ארוך ומורכב כדי לזכות במענק הסיוע המגיע להם.בשל הסיכונים הנשקפים מלבנון ומעזה, התחייבה המדינה לתמוך בבעלי דירות ובתים בקו העימות הנדרשים לבנות ממ"ד, ולסייע להם במענק בסך 10,400 שקלים. אך מתברר שכדי לקבל את המענק יש לעבור מעקשים רבים בגלל הדרישה שהמענק יאושר לצד מסמכי משכנתא - גם אם הבית בכלל אינו דורש משכנתא.
אמיר שושני, תושב מטולה, השלים באחרונה את בניית בית המגורים החדש של משפחתו. כשהגיע אל סניף הבנק למשכנתאות לבקש את המענק המגיע לו, גילה שעליו להצטייד במסמכים רבים כדי לקבל את הכסף. בדרך הוא גם נדרש לשלם לבנק עמלה של כ-250 שקלים תמורת העברת המסמכים למשרד השיכון.
בין המכשולים שהוצבו בפניו הוא גם התבקש להציג תלושי שכר ופירוט תנועות עבר בחשבון הבנק שלו, אישור על שירות צבאי מקצין העיר, רשימת אחים ואחיות שמתגוררים בארץ עם כל פרטיהם האישיים, תעודת נישואין או גירושין והסכם גירושין, אישור סילוק החובות כלפי קבלן הבנייה ועוד ועוד.
"אני לא מבין למה המדינה מעבירה אותי דרך ייסורים כזו בשביל החזר שלא משקף אפילו 10 אחוזים מעלות הממ"ד שהיא חייבה אותי לבנות", אומר שושני. "למה מעניין אותה כמה אחים יש לי ומי הם, או מה החוזה שעשיתי מול הקבלן? אם יש לי כבר טופס ארבע (אישור בטיחות בגמר הבנייה, המאפשר חיבור לחשמל, מים וטלפון - י"ק), שבו המדינה מאשרת לי שהבית נבנה כחוק, אז תשלמו את מה שאתם חייבים ואל תתעללו ככה באזרח".
מבדיקת 'מקור ראשון' עולה שהמצוקה הזאת היא נחלתן של מאות ואלפי משפחות שבונות בתים ביישובים הסמוכים לגבול או שמשפצות אותם ומוסיפות חדרי ביטחון. גם גלית כ"ץ ממטולה נדרשה לעשרות מסמכים. "זו פרוצדורה הזויה לגמרי שאנחנו נדרשים להגיש מסמכים כאילו אנחנו מבקשים משכנתא על מאות אלפי שקלים", היא אומרת. "ובכלל, אחרי שהשלמנו את כל המסמכים שדרשו מאיתנו, עברו עוד שמונה חודשים עד שקיבלנו את הכסף".
מיכל גלר, מנכ"לית חברת 'בית בגולן' העוסקת ביזמות ובניהול פרויקטים לבנייה, אומרת שתושבים רבים מוותרים בחוסר ברירה על המענק המיוחל, משום שאינם מסוגלים להתמודד עם דרישות הביורוקרטיה המיותרות. "זו פשוט חלמאות והרבה אנשים פשוט מוותרים ואומרים לעצמם שהם לא צריכים את הדברים האלה", אומרת גלר. "ימי העבודה והנסיעות עולים כסף, ולאנשים כבר אין כוח להתחיל מסלול טופסולוגיה בשביל המענק הזה".
לדברי גלר, חדרי הביטחון שתושבי קו העימות נדרשים לבנות הם בתקנים שונים מאלו הנבנים במרכז הארץ. עובי הקירות, גובה החדרים והמיגונים הנדרשים, לצד מערכות סינון האוויר, מעמידים את עלות הבנייה על כמאה אלף שקלים לחדר. החלל שנדרש להקדיש לממ"ד יכול להגיע גם עד עשרה מטרים רבועים, והרשויות גובות ארנונה על השטח, כמובן, אף שאינו בשימוש רגיל.
"אם המדינה תרצה היא תוכל לפשט את המסלול הזה במהירות רבה ולהקל על בוני הבתים לקבל את המגיע להם", אומרת גלר. "אבל מדובר באנשי פריפריה וכנראה במשרד השיכון לא ממש אכפת מהכסף שלהם. אני לא אתפלא אם המדינה נוהגת כך בכוונה כדי שהציבור לא יבקש את המענק".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "לצורך קבלת כספי הסיוע על הזכאי לפנות לבנקים למשכנתאות לצורך הנפקת תעודת זכאות. להנפקת התעודה נדרשים מסמכים בודדים והיא מהווה בסיס לבחינת הזכאות. הנפקת תעודת זכאות עולה 70 שקלים. נדגיש שתוקף תעודת הזכאות לשנה בלבד מתאריך הרכישה, ולשלוש שנים בבנייה עצמית. לאחר הנפקת תעודת זכאות, אף אם מדובר במימוש המענק בלבד, הבנק פותח תיק הכרוך בעמלה של כ-150 שקלים, בתעריף שאושר בבנק ישראל. יובהר שככל הנראה מדובר בבעיה נקודתית שתטופל בהתאם. בנוסף, המשרד יוציא הבהרות לבנקים בנושא".
אקו"ם