נחשף מבנה אבן ענק ומסתורי בגליל העליון

ארכיאולוגים גילו מבנה דמוי שולחן העשוי אבן בן יותר מ-4,000 שנה. ייחודו של המבנה, הנקרא דולמן, הוא בממדיו העצומים ובעיטורים האומנותיים החרוטים בתקרתו. לדברי החוקרים, "זו האומנות הראשונה המתועדת בדולמן במזרח התיכון"

דליה מזורי | 5/3/2017 9:46
תגיות: בארץ,ארכיאולוגיה
ארכיאולוגים מטעם המכללה האקדמית תל חי, רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בירושלים, גילו לאחרונה מבנה דמוי שולחן העשוי אבן (דולמן) בן יותר מ-4,000 שנה. המבנה המסתורי והגדול נמצא בתוך שדה דולמנים קטנים יותר, הסמוך לקיבוץ שמיר בגליל העליון. ייחודו של הדולמן בממדיו העצומים, במבנה המקיף אותו, ובעיקר – בעיטורים האומנותיים החרוטים בתקרתו.

צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות
 


הדולמן התגלה בביקור מקרי שערך פרופסור גונן שרון מהתוכנית ללימודי גליל במכללה האקדמית תל-חי בשדה הדולמנים סביב קיבוץ שמיר הכולל יותר מ-400 מבני אבן ענקיים, המתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית, לפני יותר מ-4,000 שנה. כאשר נכנס לתא הבנוי מתחת לדולמן הגדול ביותר, הופתע לגלות ציורי סלע חרוטים על התקרה.

גילוי החריטות הביא לפרויקט מחקר של הדולמן וסביבתו, אשר הניב גילויים חדשים על תופעת הדולמנים בארץ ישראל. "זו האומנות הראשונה המתועדת בדולמן במזרח התיכון" אמר אורי ברגר, ארכיאולוג רשות העתיקות ושותף למחקר.
 
צילום: שרון גונן, המכללה האקדמית תל חי
בתקרת הדולמן תועדו כ-15 חריטות. הדולמן שנמצא. צילום: שרון גונן, המכללה האקדמית תל חי

 
צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות
''בתקרת הדולמן תועדו כ-15 חריטות''. צילום אווירי של הדולמן. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

"הצורות החרוטות מציגות קו ישר הניגש למרכזה של קשת. בתקרת הדולמן תועדו כ-15 חריטות כאלה, הפזורות במעין קשת לאורך התקרה. אין לצורות אלו מקבילות באומנות חריטות הסלע במזרח התיכון, ומשמעותן עדיין בגדר תעלומה", הוסיף.

החדר בתוך הדולמן אשר בתקרתו נמצאו החריטות, הוא גדול ממדים: שניים על שלושה מטרים, והאבן המכסה אותו אף היא עצומה בגודלה ומשקלה מוערך ב-50 טון לפחות. זו אחת האבנים הגדולות ביותר ששימשו להקמת דולמנים במזרח התיכון. הדולמן הוקף  גל אבנים (טומולוס) אדיר, שקוטרו כ-20 מטרים, ומשקל אבניו  מוערך בעוד כ-400 טון. בתוך גל האבנים זוהו לפחות ארבעה דולמנים קטנים יותר, שמוקמו למרגלות הדולמן המעוטר. משמעות הדבר היא שמדובר במבנה מונומנטאלי, הבנוי בצורה היררכית בחלוקה לתא מרכזי ותאי משנה.
 
צילום: שרון גונן, המכללה האקדמית תל חי
גילוי החריטות הביא לפרויקט מחקר של הדולמן וסביבתו. החריטות שנחשפו. צילום: שרון גונן, המכללה האקדמית תל חי

 
הדמיה: המעבדה לארכיאולוגיה ממוחשבת של האוניברסיטה העברית בירושלים
נסיבות הקמתם של הדולמנים נותרה תעלומה. מודל תלת ממדי של החריטות. הדמיה: המעבדה לארכיאולוגיה ממוחשבת של האוניברסיטה העברית בירושלים

הדולמן הענק בשמיר הוא רק אחד ממאות מבנים ענקיים הפזורים בצפיפות באזור זה. הוא מעיד על קיומה של מערכת שלטונית משמעותית ומבוססת באזור בזמן "ימי הביניים" של תקופת הברונזה. "הדולמן הענק בשמיר מעיד, ללא ספק, על בניה ציבורית", אמר פרופסור שרון.

"הקמתו דרשה כוח אדם משמעותי במשך תקופה לא מבוטלת. במהלך הזמן הזה, צריך לשכן ולהאכיל את כל האנשים הללו. הקמת מבנה ענק כזה דורשת ידע הנדסי וארכיטקטוני שלא מצוי בדרך כלל בידיהן של קבוצות נוודים קטנות. ואפילו חשוב מכך, דרושה כאן מערכת שלטונית חזקה שתוכל לאסוף כוח אדם משמעותי, לכלכל אותו ובעיקר לצוות על ביצוע ולשלוט בפרויקט גדול וממושך".
 
צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות
חרוזים צבעוניים שנחשפו בחפירה ארכיאולוגית בדולמן. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

למרות כל זאת, נסיבות הקמתם של הדולמנים, הטכנולוגיה הכרוכה בבנייתם ותרבותם של האנשים שהקימו אותם עדיין מהוות את אחת התעלומות הגדולות בארכאולוגיה של ארץ ישראל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך