ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

הקשר הישראלי: לטביה מחפשת בעלות ברית נגד רוסיה

המדינה הבלטית הקטנה, שבעבר הייתה חלק מהרפובליקה הסובייטית, נמצאת בכוננות אחרי דיווחים ולפיהן צוללות של הקרמלין אספו מודיעין במימיה. שר ההגנה הלטבי ביקר אתמול בארץ, והביע עניין רב ברכישת מטוסים ללא טייס ושיתוף פעולה בתחום הסייבר

הרפובליקה של לטביה, מדינה קטנה השוכנת לחוף הים הבלטי, היא חברת האיחוד האירופי וברית נאט"ו. אבל כחלק מהאימפריה הסובייטית לשעבר זקוקה נואשות המדינה הקטנה – שבה יש פחות מ-2 מיליון תושבים –לבעלות ברית שיתנו לה אמצעים להתמודד עם הסכנה ההולכת וגוברת מצד הדוב הרוסי.

 

בצר לה פונה ריגה למדינות העולם ומחפשת שותפה פוטנציאלית שתיתן מענה לבעיותיה, ונראה שכעת מצאה לפחות אחת כזאת: מדינה קטנה במזרח התיכון ושמה ישראל.

בתקשורת במדינה הבלטית דווח הבוקר (יום ג') כי לטביה מעוניינת לשתף פעולה עם ירושלים בתחום הסייבר, וכן לרכוש מטוסים ללא טייס מתוצרת התעשייה האווירית. הכותרות בסוגיה פורסמו יממה לאחר ביקורו בישראל של שר ההגנה הלטבי, ריימונדס ברגמניס, שבמהלכו אף נפגש עם עמיתו הישראלי אביגדור ליברמן.

באתר של משרד ההגנה הלטבי נטען כי ברגמניס - מתאבק אולימפי לשעבר, שהשתתף בשלוש אולימפיאדות ואף זכה במקום השישי באליפות אירופה - סייר במתקני התעשייה האווירית ודן עם מומחים ישראלים בשיתוף פעולה אפשרי בתחום התעופה ללא טייס הן בממד הצבאי והן בממד האזרחי. בין השאר הביע עניין בהתאמת הטכנולוגיה הצבאית הישראלית לכוחות המזוינים של ארצו.

המנהיגים בריגה לעתים לא עוצמים עין בלילות בשל החשש מהאיום הרוסי. מאז תחילת הלחימה במזרח אוקראינה התריעה לטביה יחד עם המדינות הבלטיות הנוספות, ליטא ואסטוניה, מפני אפשרות של פלישה של הקרמלין לשטחיה, ובכלל מפני סיפוח של החבל הבלטי למוסקבה. העובדה ששלוש הרפובליקות הסובייטיות לשעבר הצטרפו יחדיו לברית נאט"ו בשנת 2003 ושבשטחן מוצבים כוחות אמריקאיים רק מוסיפה שמן למדורת היחסים עם מוסקבה.

על פי התקשורת הלטבית, המטוסים שמבקשים הלטבים לקנות נועדו לחזק את היכולות של הצי המקומי ושל הצבא בכלל. הצורך לחזק את חיל הים במדינה התגלה זמן קצר לאחר דיווחים ולפיהם משרד ההגנה הלטבי התריע מפני פעילות מודיעין של חיל הים הרוסי מול חופי המדינה.

הטענה היא שבשנה האחרונה התקרבו כמה פעמים צוללות רוסיות למים הטריטוריאליים של לטביה, מה שעורר חשש גדול במערכת הביטחון המקומית. הטכנולוגיה הישראלית עשויה אולי לשמש את צבאה של ריגה כדי לאתר ביתר קלות בשטחה כלי שיט הנתפסים עוינים.

 

הצורך של לטביה לחפש בני ברית חדשים ברחבי העולם נובע גם מבחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב. במדינות הבלטיות חוששים שהשאיפה של הנשיא החדש לנרמל את היחסים עם רוסיה תביא להפקרת מדינות אלו לחסדי הקרמלין. הפחדים בריגה גברו לאחר שטראמפ מתח ביקורת קשה על ברית נאט"ו ועל המבנה הנוכחי שלה.

מהזווית הישראלית, עסקת נשק עם חברת נאט"ו הגובלת ברוסיה עלולה לסבך את היחסים המורכבים ממילא בין ירושלים למוסקבה. השבוע יצא ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לדון עם הנשיא ולדימיר פוטין על הקווים האדומים של ירושלים בכל הנוגע לסוריה ולמעורבותה של איראן שם, אך הנושא הבלטי בהחלט עלול לעלות בשיחה כמענה נגדי של המנהיג מהקרמלין.

רוסיה אמנם דוחה מכול וכול את הטענות של לטביה על ריגול ימי ומגדירה אותן כ"פראנויה", אולם אספקת נשק ישראלי למדינה הקטנה עלולה לגרור תגובות שליליות במוסקבה. מצב כזה כבבר העמיד בעבר את יחסי מוסקבה-ירושלם למבחן: בשנת 2008, בעיצומה של מלחמת הבזק בין רוסיה לגיאורגיה, מחו בכירי מערכת הביטחון הרוסית על עסקאות נשק בין ישראל לטבליסטי, שלטענת השלטונות במוסקבה "העצימו את היכולות הצבאיות של גיאורגיה". בשנת 2015, בזמן הקרבות במזרח אוקראינה, הזהיר פוטין את עמיתיו בארץ לא למכור נשק לרשויות בקייב.

ישראל מצדה לא שבעה נחת מסחר הנשק שמנהלת מוסקבה עם טהרן – אף שטענות דומות שהשמיעה בעבר לא מנעו מהקרמלין להשלים את ההסכם לאספקת מערכת הגנה אווירית מסוג "אס-300" לאיראן בעלות כוללת של כמיליארד דולר, זמן קצר לאחר החתימה של מעצמות העולם על הסכם הגרעין.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg