קללות, אגרופים וסכינים: הסיוט הנמשך של אנשי הרפואה

הרצח המזעזע של האחות בחולון מצטרף לאלפי מקרים של פגיעה פיזית ואיומים מצד מטופלים. בשנים האחרונות נאלצים הצוותים הרפואיים להתמודד עם תופעה מדאיגה שמתרחשת כמעט על בסיס יומי. "יש אלימות כל הזמן, זו כבר כמעט שגרה"

דליה מזורי | 15/3/2017 0:00
תגיות: בארץ,אלימות נגד רופאים,אלימות נגד אחיות
אלימות כלפי אנשי רפואה אינה דבר חדש, והרצח המזעזע של האחות טובה קררו בחולון מצטרף לשורה ארוכה של מקרים מסוג זה. מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשלוש השנים האחרונות התרחשו כ-3,000 אירועי אלימות במערכת הבריאות. 75% מהמקרים כללו אלימות מילולית, ו-25% כללו אלימות פיסית שהופנתה כלפי צוותים רפואיים ומאבטחים במרפאות ובבתי חולים.

כ-75% מהאירועים מתרחשים בבתי החולים, בדגש על המחלקות לרפואה דחופה ושערי המוסדות. בחלק מהמקרים, כ-25% מהם, מוגשות תלונות במשטרה והיא מטפלת בהגשת התיק לפרקליטות ובהמשך לבתי המשפט.

האחים והאחיות בבית החולים ברזילי בסרטון הזדהות (צילום: דוברות בית החולים ברזילי)

קטעים נוספים

בשיחות עם 360 סיפרו אנשי צוות רפואיים על האלימות הבלתי פוסקת שהם נאלצים לספוג כמעט מדי יום ביומו, ומציגים תמונת מצב עגומה.

ד"ר הדס גולדבלט מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה אמרה כי "אחוז ניכר מאנשי צוות המרפאות חשופים באופן שיגרתי לרמות נמוכות של אלימות במסגרת עבודתם, עד שהיא הופכת לחלק בלתי נפרד מאווירת העבודה. אנשי הצוות הרפואי מוצאים עצמם חשופים פיסית ורגשית להתנהגויות אלימות מצד מטופלים ונאלצים לקבל תופעה זו כחלק ממציאות העבודה היומיומית שלהם".

לדבריה, במחקר משנת 2013 שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומכבי שירותי בריאות בקרב רופאי משפחה עצמאיים ומזכירות של מכבי בקהילה, נמצא ש-67% מהנשאלים נחשפו לאלימות מילולית מצד מטופלים, לפחות פעם אחת במהלך השנה שלפניה.

כ-18% מהנשאלים חוו איומים אישיים כלפיהם או כלפי בני משפחתם, כ-12% חוו אלימות כלפי רכושם, וכ–4% חוו אלימות פיזית מצד מטופלים. כשליש מהתקיפות (30.5%) נגרמו על ידי מטופלים קבועים, ויותר ממחצית על ידי מטופלים מזדמנים (54.6%).
צילום: דני מרון
''אין שום הצדקה לאלימות כלפי אנשי צוות''. כוחות ההצלה בזירת האירוע בחולון צילום: דני מרון

"ההשלכות על אנשי הצוות הן קשות. הן כוללות השלכות פיסיות כמו פציעות, תשישות, מיחושים גופניים כרוניים, והשלכות נפשיות כמו תגובות פוסט טראומטיות, סיוטי לילה, תגובות חרדה, ירידה בשביעות הרצון מן העבודה ושחיקה.

"אנשי צוות שנפגעים מאלימות נוטים גם להיעדר יותר מן העבודה. גם כאלה שהיו עדים לאירועים אלימים אך לא נפגעו ישירות מושפעים - הם חווים חוסר ביטחון וחרדה מפני היותם קרבנות פוטנציאליים בעצמם", אמרה.

לדבריה, יש גורמים שונים שיכולים להסביר בדיעבד התנהגות אלימה אולם השורה התחתונה היא אחת: אין שום הצדקה לאלימות כלפי אנשי צוות והם בוודאי לא אשמים באלימות כלפיהם.
"מה שהלך שם זה פשוט טרור, זה הרגיש כמו מלחמת עולם"

א', שעבד קרוב לחמש שנים כמאבטח במחלקת המיון בבית החולים קפלן, סיפר על התמודדותו היומיומית עם מקרי אלימות בתוך כותלי המרכז הרפואי. "יש אלימות כל הזמן. אלימות ואיומים זה לא משהו חריג בכלל וזה נמצא כמעט בשגרה. כשהתחלתי לעבוד בבית החולים נאלצתי לשמוע קללות שאף פעם לא שמעתי. נשברה לי התמימות בעבודה שם.

"היה מקרה של חייל שהוכש על ידי נחש ושוחרר מבית החולים באותו יום לאחר שטופל במיון. מכיוון שמדובר בהכשת נחש, החייל נלחץ מכך ששוחרר מהר יחסית מבית החולים וללא צורך באשפוז, והביא את כל המשפחה שלו.

"מה שהלך שם זה פשוט טרור. הביאו המון מאבטחים ממחלקות אחרות כדי לעצור את ההשתוללות שלהם, ואחת האחיות אפילו נאלצה להתחבא מתחת לשולחן הקבלה. זה הרגיש כמו מלחמת עולם".

במהלך עבודתו, בין השנים 2003 ל-2008, היה א' עד לאינספור מקרי אלימות בבית החולים, ובשיחה עמו הוא לא חוסך בביקורת על אופן הטיפול של המשטרה באירועים מסוג זה, לפחות באותה תקופה ובבית החולים המדובר. יודגש כי הביקורת אינה מתייחסת לאירועים שהתרחשו בעת האחרונה, שכן א' עזב את עבודתו כמאבטח לפני כמה שנים.

אלי דסה
''זה הרגיש כמו מלחמת עולם''. בית החולים קפלן אלי דסה
 
"הייתה שבת שבה קיבלנו קריאה מאחת המחלקות. היה שם אדם שנשכב על מיטת חולים סמוך לאמו המאושפזת, וסירב לקום ממנה למרות בקשות מצד אנשי הצוות. הוא התחיל לעשות בלגן ואיך שראה אותנו הוא קם לעברנו והחל לתת לנו מכות", סיפר.

"בהמשך הוא דפק את הראש בחלון ושבר אותו, ואז לקח חתיכת זכוכית וניסה לחתוך את ידו של המאבטח שהיה איתי. המשטרה הגיעה ואמרה לו להגיע לתחנה עצמאית במוצאי שבת".

לדברי א', "הרבה פעמים אנחנו גיבינו את המשטרה והרבה פעמים ויתרנו על ההחלטה לקרוא להם בכלל. במקרים רבים השוטרים פחדו להתערב אלא אם כן הם באו בקבוצה של ארבעה ומעלה. לפעמים גם זה לא עזר. הייתה משפחה שהתיישבה כולה בחדר לידה וסירבה לצאת. הגיעו שישה שוטרים ויצאו בלי אף אחד.

"היה רק שוטר אחד שכשהוא בא ידענו שהעניינים יסתדרו. קראו לו שלומי אסולין, שהתפרסם לאחר שנדקר בראשו עם מברג על ידי גנב רכב שניסה לתפוס, ומת כמה שנים מאוחר יותר".

א' סיפר על מקרה שבו אסולין הוזעק לבית החולים: "הייתה אישה מבוגרת שמתה ובתוך הסיטואציה הקשה בני משפחתה זרקו לרצפה את המחשבים שהיו במחלקה ורדפו אחרי אנשי הצוות. קראנו למשטרה ושלומי הגיע ועשה סדר.

"הוא היה שונה מהאחרים. הוא תמיד דיבר עם אנשי האבטחה והיה מתואם איתם. אם היה צריך להרחיק מישהו - הוא היה מרחיק, ואם היה צריך לעצור מישהו – הוא היה עוצר. הוא לא ויתר. לא מפתיע אותי שהוא חתר למגע עם גנב הרכב שדקר אותו".

"זקוקים להגנה ולתנאי עבודה נורמליים"

אתי רוזנברג, מנהלת סיעוד מחוז תל אביב בשירותי בריאות כללית, סיפרה על הנרצחת טובה קררו, ואמרה: "היא הייתה אישה מיוחדת במינה. כאשר נכנסו לחדר שלה היא הייתה מוארת. חיוך גדול מקבל את פניך ואתה מקבל את התחושה שהכל יהיה בסדר, כשמה כן היא: טובה. אישה טובת לב. אני שמחה שזכינו בה ואני מאוד אתגעגע אליה.

"היא ליוותה משפחות שלמות מינקות לבגרות, דאגה במיוחד להורים קשישים כשידעה להכיל את החולים הסופנים. כל מה שתושבי השכונה נזקקו לו - היא הייתה שם מבוקר עד לילה עשרות שנים. תמיד בחיוך וברוגע. תמיד בתחושה שניתן לסמוך עליה שתסגור קצוות ותקשור את החוטים בין הצוות הסיעודי, הרופאים והמטופלים".

צילום: באדיבות המשפחה
''אישה מיוחדת במינה''. טובה קררו צילום: באדיבות המשפחה
 
אשר לחשוד במעשה סיפרה רוזנברג כי הוא ובני משפחתו הינם מטופלים מוכרים במרפאה וכי קררו עצמה טיפלה בו. "גם אליו היא חייכה והיא קיבלה אותו יפה. לא עלה בדעתה ובדעת אף אחד שיכול להתרחש אירוע כזה, ואני חושבת שכשטובה קיבלה אותו הבוקר לא עלה בדעתה שככה יסתיים יומה".

ד"ר שלמה בירקנפלד, מנהל מחוז תל אביב בשירותי בריאות כללית, אמר כי המקרה בחולון הינו קיצוני ומזעזע. "מדובר בצוות ותיק מאוד, מנוסה מאוד ואהוד מאוד על כל המטופלים שלו. האחות שנרצחה זו אחות מאוד מוערכת שאלפי מטופלים יכולים להעיד על איכותה, על סבלנותה ועל השירות הרפואי הטוב שהיא נתנה לכולם. זה מקרה שצריך לזעזע את כל המערכת".

"החברה בישראל מקבלת את האלימות בצורה עדינה וסלחנית מדי. צריך להשקיע הרבה בחינוך וגם בענישה, וצריך גם לחשוב על התחום המשפטי, כדי שמקרים כאלה לא יחזרו. הענישה צריכה להיות מחמירה כלפי כל מקרה כזה".

ד"ר ציון חגי, סגן יושב ראש ההסתדרות הרפואית ויו"ר ארגון רופאי בתי החולים של כללית אמר כי "אנשים מוציאים את הכעס שלהם על הצוותים הרפואיים, למרות שמטרתם היא לתת את המיטב וההמתנה בתור אינה תלויה בהם. אנחנו עומדים בחזית מול המטופל. אנחנו זקוקים להגנה ולתנאי עבודה נורמליים, ואין ספק שעל זה צריך להיאבק".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך