הרופא הפלסטיני שבנותיו נהרגו בעזה: "הן עדיין איתי"
ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש, שאיבד שלוש מבנותיו ואת אחייניתו במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה בינואר 2009, הגיע לבית המשפט המחוזי בב"ש בעקבות תביעת הנזיקין שהגיש נגד מדינת ישראל: "חינכתי את הבנות שלי וילדיי רק לתת חיים ולעזור לאחרים"
ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש, שאיבד שלוש מבנותיו ואת אחייניתו במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה בינואר 2009, הגיע היום (רביעי) להעיד בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בעקבות תביעת הנזיקין שהגיש נגד מדינת ישראל בגין האחריות להרג בנותיו.
כזכור, צה"ל ומשרד הביטחון לא הכחישו כי הבית המדובר אכן נפגע בתקיפת כוחותיו במסגרת המבצע "עופרת יצוקה", ובדיונים המתקיימים בבית המשפט יאלץ השופט שלמה פרידלנדר להכריע האם אכן היה מדובר בסיטואציה מלחמתית, שגרמה לטרגדיה הגדולה של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש.
בתחקיר הצה"לי נכתב כי כוח מחטיבת גולני שפעל באזור "במשך מספר ימי לחימה בהם ביצע קרבות פנים אל פניו והיתקלויות מטווח קצר עם חוליות מחבלים, איתור מנהרות תקיפה וזיהוי בתים ממולכדים, נתקל ביום שישי האמור, בירי צלפים, מרגמות ובשטח רווי מטענים וחומרי חבלה. הכוח זיהה ואיתר את מקור הירי מבית סמוך לבית הרופא ופתח לעברו באש תגובתית".
כמו כן נמסר בתחקיר כי התושבים ביקשו להתפנות: "יצוין כי בימים שקדמו לאירוע נעשו מספר פניות אישיות על ידי קצינים ממפקדת התיאום והקישור אל הרופא על מנת שיפנה את ביתו, בשל פעילות החמאס והלחימה האינטנסיבית המתנהלת במקום מזה מספר ימים כפי שעשו מרבית יושבי השכונה. יודגש כי בנוסף לאזהרות האישיות הטיל צהל על השכונה אלפי כרוזים והעביר אזהרות באמצעות כלי התקשורת הפלסטיניים".
בנוסף נקבע בתחקיר האירוע כי: "אל מול האילוצים בשטח, כמות וריבוי האיומים בהם נתקל הכוח ואינטנסיביות הלחימה במקום, פעולת הכוח וההחלטה על ביצוע ירי לעבר המבנה סבירים".
"שמונה שנים חיכיתי לרגע הזה. אלוהים חיזק אותנו בסבלנות ובסובלנות", אמר ד"ר עז א-דין, "אני דומע בגלל שהבנות שלי מולי. הן איתי. האחיינית שלי איתי. כואב לי שאני מגיע לכאן כדי להגן ולהוכיח שהן קורבנות במקום מי שעשה את זה. מישהו הרי חייב לקחת אחריות".
"כואב לי כשאני נזכר בהן", הוסיף הדוקטור, "היום בתי הייתה צריכה להיות בת 28 עם משפחה משלה. היו לה חלומות. מייאר הייתה צריכה להיות רופאה. היא הייתה מספר אחת במתמטיקה בפלסטין. איה הייתה צריכה להיות עורכת דין. נור הייתה צריכה להיות מורה. בגלל זה באתי לכאן. והן איתי. אני מתגעגע אליהן. מחבק אותן. אני רוצה לומר להן אתן עדיין איתנו ולא שכחנו אתכן.
"אני משאיר אותן בחיים. בגלל זה הדמעות שלי", סיפר בכאב ד"ר עז א-דין, "אלה דמעות של כאב ותקווה. לומר שהצלחנו לתת לאחרים חיים מהמוות שלהן. הטרגדיה הזו הייתה בעצם הסיבה להפסקת אש. חינכתי את הבנות שלי וילדיי רק לתת חיים ולעזור לאחרים. לא בכדורים ובפגזים אלא בחוכמה, חינוך ובמילים. מילים חזקות נובעות מאהבה, אנושיות ומעשים טובים. בגלל זה אני מקווה שכולנו נצטרף למסר הזה ולהביא את זה לכולם. כולי תקווה שהדיון והטרגדיה הזאת תביא תקווה וצדק ולקח לאנשים. ראיתי את הבנות שלי נחנקות מולי. אקדיש את זמני כדי להציל חיים ולתת תקווה".
השופט שלמה פרידלנדר ציין בדיון: "אני מבקש להביע באוזנך את הזעזוע העמוק. זה לא היה מכוון. על זה לא יכולה להיות מחלוקת בין הצדדים ואני מביע את צערי. התכנסנו כאן לקיים כאן דיון משפטי על העובדות המשפטיות מבלי לגרוע מצער הגדול של המשפחה".
אריאל הררט מפרקליטות מחוז תל אביב, סיכם: "חשוב לציין שאנחנו כמדינה מביעים צער. אני רוצה להדגיש שהדיון היום הוא על הסוגיה המלחמתית".
אקו"ם