הבחירות בהולנד: יותר שאלות מתשובות

עיקר הסיפור בבחירות בהולנד הוא ההתרסקות של הלייבור והצטמצמות השמאל בהולנד, ובאופן פרדוקסלי ההישג של וילדרס, שהוא בכל מקרה גדול, גם אם לא כפי שקיווה, והוא ייאלץ את רוטה להכניס לקואליציה לפחות מפלגת שמאל אחת

אמנון לורד | 16/3/2017 9:37
תגיות: בעולם,הולנד
מהומות הרחוב שארגן נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בשבוע שעבר, בעיקר ברוטרדם, עיר הנמל הגדולה בהולנד, היו מיצג אלים שעזר בעצם לשני מנהיגים: לעצמו במגרש הביתי ולראש הממשלה המכהן של הולנד מרק רוטה.
צילום: EPA, AFP
רוטה יצטרך להכניס לפחות מפלגת שמאל אחת לקואליציה. חירט וילדרס ומארק רוטה. צילום: EPA, AFP

הדבר היחיד שההולנדים והעולם מבינים מהבחירות המבולבלות בהולנד שהתרחשו הערב (ד') זה שרוטה הוא זה שירכיב גם את הממשלה הבאה. התוצאה הבולטת הנוספת היא ההתרסקות המוחלטת של מפלגת הלייבור שהיתה השניה בגודלה בהולנד, וסיימה על פי המדגם הראשוני עם תשעה מנדטים בלבד. זה מזכיר את הסקרים שרצו בישראל במהלך הבחירות.

חירט וילדרס ממפלגת החירות שממקד את תשומת הלב התקשורתית בעולם, סיים עם פחות מהמקסימום שצפו לו. הסקרים ניבאו לו כ-24-16 מנדטים. והוא סיים עם 20 מנדטים, וכעת מפלגתו היא המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט, ביחד עם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית שלה אותו מספר מנדטים.

האם מה שחזינו בו זהו ברקזיט בסגנון הולנדי?

מפלגת הימין של וילדרס נמצאת מחוץ לתחום המשא ומתן הקואליציוני. היא מסמלת את גודל האכזבה מהמדיניות הרשמית. למרות אחוז ההצבעה הגדול מהרגיל, וילדרס לא חולל סנסציה כזאת שמשנה את התמונה הפוליטית לחלוטין, ועיקר הסיפור הוא ההתרסקות של הלייבור והצטמצמות השמאל בהולנד לכדי שליש מהבית התחתון.

הנתונים הדמוגרפיים בהולנד לא לגמרי מסבירים את אווירת הפניקה החברתית, הביטחונית והמוסרית. אוכלוסית הולנד מונה כ-17 מיליון תושבים (כ-13 מיליון בחרו בקלפיות). מתוכם, קצת יותר ממיליון מוסלמים (שישה אחוזים מהאוכלוסיה). ההולנדים לא נתנו לעצמם תשובה מדוע אינם מצליחים לשלב אוכלוסיה שונה המהווה מיעוט לא גדול בחברה שלהם. איך קורה שיהודים דתיים לא יכולים להסתובב בחוצות עם סממנים מזהים של מוצאם?

אז ההולנדים לא יודעים מה לעשות וראו את זה כבר בפרשת הרצח של תיאו ון גוך (במאי הקולנוע) לפני יותר מעשור, והיחס לאיאן הירסי עלי, הדיסידנטית הסומלית. אבל הם בהחלט יודעים מה לעשות עם ישראל והפלסטינים.
צילום: AFP
כ-13 מיליון תושבים בחרו. הבחירות בהולנד. צילום: AFP

מומחים לענייני החברה ההולנדית גורסים שהיעדר הפתרונות החברתיים נובע שיח אינטלקטואלי מוגבל מאוד וסגור. יש הסכמה רק על זה שברגע של לחץ על הסכרים המגינים על הולנד מהצפה, כל ההולנדים צריכים לתקוע אצבע בחור שבסכר כדי למנוע התמוטטות. אם חמישה אחוזים לא יעשו זאת, הלכה הולנד. זאת המטאפורה. כך גם ההולנדים מאמינים, שכולם צריכים לעבור דרך דלת אחת. דהיינו מרווח השיח הפוליטי-אינטלקטואלי צר מאוד.

וילדרס לא מייצג אלטרנטיבה. המקורבים אליו אומרים, שהוא עצמו כבר ויתר על הולנד. הוא מאמין שהולנד אבודה. כל מה שאנחנו רואים זה קרב מאסף לפני הסוף. לישראלים קשה להבין זאת נוכח המספרים היבשים, כאמור. אבל מפלגת ימין שהיא גם גדולה למדי אבל גם אסורה במגע, וללא כוחות ניהול ממשלתיים, יוצרת בעיה גדולה.

באופן פרדוקסלי ההישג של וילדרס, שהוא בכל מקרה גדול גם אם לא כפי שקיווה, ייאלץ את רוטה להכניס לקואליציה לפחות מפלגת שמאל אחת. בשורה התחתונה, הולנד לא סיפקה תשובה ברורה לשאלה אם תנופת הברקזיט ואפקט טראמפ נעצר. הממשלה בכל אופן תישאר באיחוד האירופי. התחנה הבאה במותחן הפוליטי של אירופה היא צרפת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

אמנון לורד

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים ביניהם ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי, 'רצח בין ידידים'. ספרו האחרון: "הדור האבוד" על מלחמת יום הכיפורים.

לכל הטורים של אמנון לורד

המומלצים

פייסבוק