שפל נוראי: נטילת חיים ממי שבא לתת חיים
יש לראות באנשי צוות רפואה עובדי ציבור שתקיפתם גוררת ענישה כבדה יותר, אם היא נעשתה בשל היותם אנשי צוות רפואה
מערכת היחסים שבין מטופלים לצוות רפואי ידעה אתמול (ג') שפל נוראי. אחות מסורה מצאה את מותה בדרך אכזרית, בידי מטופל שלא ריחם. פרטי האירוע טרם התבררו עד תום ונראה שהחולה הפוגע לא היה בריא בנפשו, כך לפחות פורסם. אעיר, בטרם צלילה לעניין עצמו כי מחלת נפש אינה ולא יכולה להוות הגנה מפני מעשים פליליים אלא בנסיבות מאוד מיוחדות, כאשר הפוגע לא היה מודע למעשיו. אינני יודע אם זה הסיפור.רבות נכתב על המורכבות הטמונה במערכת היחסים שבין רופא לחולה ועל נחיתות עמדתם של החולים. גם אני כתבתי על כך, ואף טענתי לא פעם ובלהט - שהחולה נמצא בעמדה נחותה, שהוא אינו באמת רוצה להיות קשור במערכת היחסים הזו ושהמידע והכוח מצויים בצד של הצוות הרפואי. גם החוק חושב כך ולכן הוא מחייב את הצוות הרפואי בנקיטת פעולות וביחס מיוחד על מנת לאזן ולנסות להביא לשוויון במערכת היחסים המוזרה הזו.
האחות שנרצחה בחולון. ניטלים חיים ממי שבא לתת חיים.
צילום: באדיבות המשפחה
מיקומו של החולה במערכת היחסים אינו מיקום נוח והוא מעורר רגשות עזים ואף מוציא מחלק מהחולים דברים רעים. אין ספק שלחולים יש זכויות ושהם האדונים היחידים על גופם ואך ורק להם האוטונומיה לקבל החלטות ביחס לטיפול בהם, אך מכאן ועד נקיטת אלימות נגד צוות רפואי הדרך ארוכה.
אלימות מילולית אינה מועילה לטיפול הרפואי אלא מזיקה לו ואלימות פיזית, וכל שכן פגיעה עד מוות, היא לא מוסרית, אסורה על פי חוק ויש להילחם בה מלחמת חורמה. אפשר ונכון להניח שלא רק בעיני החולה מערכת היחסים מורכבת אלא גם בעייני אנשי הרפואה שמטרתם העיקרית היא הצלת חיים והקלה על כאב. לא תמיד חולים מבינים את רצונם הטוב ולא תמיד הם מבינים את העומס הפיזי והרגשתי המוטל עליהם ואף מנתבים תסכולים לאלימות.
זכויות חוקיות אינן יכולות להיות תירוץ לאלימות ולא יכולות להוות עילה לפריקת לחצים על אחר. בוודאי כאשר אותו אחר בא לטפל. האלימות חמורה שבעתיים כאשר מדובר בחולה שפוגע באיש צוות רפואה. לטעמי יש לראות באנשי צוות רפואה עובדי ציבור שתקיפתם גוררת ענישה כבדה יותר, אם היא נעשתה בשל היותם אנשי צוות רפואה ובוודאי שכך כאשר ניטלים חיים ממי שבא לתת חיים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם