די עם גיוס החובה: צה"ל, הצבא הבזבזני בעולם
ככל שיש יותר כוח אדם - כך גדלות המשימות שכוח האדם הזה חייב לבצע, וכך הופכת הבזבזנות לדרך חיים. במודל הצבא המקצועי כל מי שיבחר שלא להתגייס יממן את חבריו באמצעות תשלום מיסים על עבודתו, חופש הפרט יגדל וגם הכלכלה תתחזק
"חוק פרקינסון" שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי נורת'קוט פרקינסון, קובע שהעבודה בגוף ציבורי תגדל בפרופורציה ישירה לכמות המשאבים שבידו. ככל שניתן יותר זמן לבצע משימה, כך היא מתארכת. ככל שיש יותר כוח אדם - כך גדלות המשימות שכוח האדם הזה חייב לבצע. הגרסה האחרונה מתגלמת בצורה המוחשית ביותר בארגון עם הגישה הקלה והזולה ביותר בישראל לכוח אדם - צה"ל.צה"ל הוא צבא בזבזני בכוח אדם. כמויות עצומות של חיילים יושבים כמעט ללא מעש ימים שלמים, לעיתים במשך שנים שלמות מחייהם. זה במקרה הטוב. במקרה הרע, חיילים במערכי פקידות שונים פשוט מייצרים עבודה אחד עבור השני, במערכות פתלתלות ולא יעילות שנתקלו בהם כל מי שנאלצו להתעסק עם שלישות או אפסנאות בשירותם הצבאי. יש גם תקנים שקיימים פשוט כי יש חיילים למלא אותם, והצבא מתחפש לפעמים לגוף חינוכי, לתחנת רדיו, ללשכת סעד, למשטרה או לעמותה לסיוע לאוטיסטים. זה רק קצה הקרחון - הרי גם חיילים מיותרים צריכים חובשים, טבחים, רופאים, מפקדים בטירונות, עובדי רס"ר, מערך פסיכיאטרי, חיילי שלישות, מש"קיות ת"ש ולפעמים גם מערכי משמעת וכליאה. מאחורי כל בזבוז כוח אדם בצה"ל עומד בזבוז כוח אדם גדול ונרחב הרבה יותר בחילות התומכים, שמטפלים ללא הרף (ובהצלחה חלקית) בנפח המוגזם של צה"ל.
מצד שני, צה"ל סובל ממחסור בכוח אדם איכותי. העובדה שהשכר נקבע בפקודה לכל קבוצת חיילים (עורפיים, תומכי לחימה או לוחמים) גורם לכך שה"מטבע" העיקרי שצה"ל יכול לשלם לחיילים הקרביים שלו הוא יוקרה. זה מוביל למצב שישנם 4 או אפילו 5 מתנדבים על כל תקן ביחידות יוקרתיות מסוימות, אך ביחידות פחות זוהרות כמו חיל השיריון, צה"ל סובל מתופעות כמו סרבנות בקו"ם המונית וניסיון כללי להשתחל החוצה בכל דרך אפשרית. בנוסף, לצה"ל אין ממש את האפשרות להתחרות במשכורות ובתנאים המוצעים מחוץ לצבא, בייחוד אלו המוצעים לאנשים איכותיים במקצועות טכנולוגיים, ולכן קיים קושי לשכנע חיילים להישאר לשרת בצבא פרקי זמן ארוכים.
השורש של התופעות הללו נמצא בגיוס החובה הנרחב בישראל, בין הארוכים בעולם. הוא זה שיוצר את ה"מחיר" הזול בצורה בלתי נתפסת של כוח האדם מצד אחד, ואת חוסר היכולת לשלם לכולם יותר מדמי כיס מצד שני. הגיוס הכפוי גם על אנשים שאינם מעוניינים או אינם מתאימים לשרת בצבא, יוצר תרבות עבודה של עצלות וספירה לאחור לשחרור המיוחל. צבא מקצועי, שבו כל החיילים מתנדבים לשרת ומקבלים בתמורה שכר ותנאים ראויים, צפוי לפתור בעיות רבות בהקצאת כוח האדם המוזרה של הצבא.
החשש העיקרי של מתנגדי הצבא המקצועי הוא כמובן ממחסור בחיילים, שיכול לפגוע בביטחון שלנו. אין ממש סכנה כזאת. הנוער הישראלי דווקא להוט ברובו להתגייס, והבעיה העיקרית היא שצה"ל מתקשה למשוך חיילים טובים למקומות שהוא רוצה, משום שאין לו את היכולת לתגמל אותם בהתאם.
דו"ח לוקר מ-2015, מתאר חוסר בכוח אדם בתפקידי לוחמה יחד עם עודף אדיר בכוח אדם בתפקידי מטה. אם כך, הפתרון הוא להגדיל במידה ניכרת את המשכורות של חיילי צה"ל בצורה דיפרנציאלית, על פי כללי ביקוש והיצע - יחידות שדורשות כוח אדם רב או איכותי במיוחד יוכלו להציע למתגייסים שכר גבוה, ובצורה כזאת ניתן יהיה לא רק לשלוט בכמות המתגייסים, אלא גם להקצות משאבי כוח אדם בצורה יעילה יותר.
בנקודה זו יזעקו מתנגדי הצבא המקצועי, ויגידו שלמרות שרוב הציבור מבין את הערך של שירות צבאי משמעותי וחלק ניכר ממנו יתגייס כל עוד התגמול יהיה מפתה מספיק, הרי שבשביל זה יהיה צריך להגדיל בצורה ניכרת את המשכורות, ואיתן את תקציב הביטחון. נכון, אחוזים ניכרים מהצבא יקוצצו כי לא יהיה בהם עוד צורך, אבל המשכורות של החיילים ההכרחיים באמת יגדלו כדי לשמור על רמת כוח אדם מספקת. תקציב הביטחון הרי גדול ומנופח ממילא - איך נוכל להתמודד עם גידול נוסף?
זהו כשל קלאסי שאותו הכלכלן הצרפתי פרדריק בסטייה כינה "מה שנראה ומה שאינו נראה". אנחנו רואים את הגידול במשכורות החיילים ההכרחיים, שגדול יותר מהחיסכון בחיילים המיותרים. אנחנו לא רואים מאיפה הכסף הזה מגיע - משלמי המיסים. כל חייל מיותר שכבר אינו חייב בגיוס, יכול להפוך לאזרח הכרחי ביותר. חלקים ניכרים מהציבור יקבלו תוך זמן קצר עוד 3 שנות עבודה, שכלולות בתוכן גם 3 שנות ניסיון. אנשים עובדים משלמים מיסים, שיגדילו את אוצר המדינה בצורה שתאפשר לשלם כראוי לחבריהם שהחליטו לשרת בצבא. דו"ח של צה"ל קובע שגיוס החובה מגלח מהמשק 9 מיליארד ש"ח בכל שנה. מאחר שזה נתון מ-2,009 וגם דו"ח של צה"ל עצמו, סביר להניח שהמספר האמיתי גדול עוד יותר.
במודל הצבא המקצועי כל מי שיבחר שלא להתגייס יממן את חבריו באמצעות תשלום מיסים על עבודתו, סכום שילך ויגדל לאורך הזמן. ניתן להיכנס לשוק העבודה ולצבור ניסיון הרבה יותר בקלות כשמתחילים את מסלול החיים שלוש שנים קודם. אכן, למרות שראוי לקצץ בתקציב הביטחון בלי שום קשר לסוגיית הגיוס, יכול להיות שהוא יגדל בעקבות העלייה במשכורות ותנאי החיילים ההכרחיים. אבל המשק הישראלי יקבל תוספת אדירה כל שנה, חלקה תגיע לביטחון וחלקה לרווחה ולשיפור המצב הכלכלי של כולנו. אנחנו נזכה לכלכלה חזקה יותר, לחופש פרט גדול יותר, ולצבא מקצועי יותר.
עידן ארץ הוא הוא חבר תנועת 'חופש לכולנו'. ארץ ישתתף בפאנל על צבא מקצועי במסגרת 'כנס החירות הרביעי', שייערך ב-30 במרץ במרכז "ישראל יפה" בתל אביב. מדובר בכנס השנתי הגדול בישראל לשוחרי חירות הפרט ושוק חופשי, בהשתתפות טובי המרצים ותנועות החירות המרכזיות בארץ.
אקו"ם