בהוואי יוצאים נגד טראמפ ומשלמים על זה מחיר
שבוע של מתינות ומשמעת מצד טראמפ נקטע עם פסילת צו ההגירה שלו בידי שופט מהוואי. מאחורי הפסיקה עומד דו"ח שכתבה חוקרת יהודייה מקומית, שהביעה חשש מפגיעה באקדמיה ובתיירות. הגידופים והאיומים בחרם על מדינת האיים לא איחרו לבוא
לא בכדי מכונים איי הוואי "גן עדן עלי אדמות". שילוב של חופים לבנים וזהובים לצד חול שחור, הרי געש מטיפי לבה, יערות גשם, מפלים וצמחייה טרופית, הופך את המדינה לאחד המקומות האקזוטיים והצבעוניים בעולם. בעבור נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הפך בשבוע האחרון גן העדן הזה למשהו שרחוק מלהיות קסום ונפלא.
ביום חמישי שעבר, דקות ספורות לפני שעמד לשאת נאום חשוב בנאשוויל ולהסביר את הרפורמה בביטוח הבריאות שהבטיח,קיבל הנשיא ידיעה שהדהימה אותו והעלתה את רוגזו באחת. בפעם השנייה החודש פסלה מערכת המשפט האמריקנית צו נשיאותי שאותו הבטיח להשית עוד במערכת הבחירות שלו. שופט פדרלי בהוואי הורה למנוע לפי שעה את יישומו של "הצו להגנת האומה מפני כניסתם של טרוריסטים זרים", שקבע הנשיא. הצו מגביל ל-90 יום בעיקר את כניסתם של אזרחי שש מדינות מוסלמיות - סודן, סוריה, לוב, איראן, סומליה ותימן - והיה אמור להיכנס לתוקפו למחרת. את השופט המקומי דריק ווטסון לא הרשימה העובדה שבניגוד לנוסח הקודם, שנפסל על ידי שופט ממרילנד, הנשיא תיקן את ההחלטה הגורפת כך שאזרחים מאותן מדינות שבידם ויזה בתוקף יוכלו להיכנס לארה"ב, ושאזרחי עיראק שוב לא נכללו בו.
וכך, בעוד האודיטוריום מתמלא באוהדי הנשיא לצלילי מוזיקת קאנטרי, ניהל טראמפ מאחורי הבמה התייעצויות דחופות כיצד להגיב ואילו שינויים מתחייבים בנאום. כשיצא לקהל החליט לדחוק להערת שוליים את הנאום על אודות ביטוח הבריאות, אף שהנושא ניצב בראש סדר העדיפויות הלאומי שלו, ואת עיקר דבריו ייחד לפסיקת השופט. "אני חייב להיות נחמד, אחרת אספוג ביקורות על כך שאני מדבר לא יפה על מערכת המשפט שלנו", אמר בתחילת דבריו. אבל חיש מהר חזר להיות טראמפ, ובנאום שלא היה מבייש גם את מוטי יוגב נתן נאום D9 משלו: "אנשים צועקים אליי 'שבור את בית המשפט לערעורים'", הרעים לעבר הקהל. את פסיקת השופט הגדיר "החלטה משפטית מוגזמת באופן חסר תקדים הנובעת משיקולים פוליטיים, ושגורמת לנו להיראות חלשים אף שאיננו כאלה". הנשיא הבטיח כי יילחם עד הסוף נגד "הצו הנורא הזה" ויגיע עד בית המשפט העליון, "הפעם עם הצו הראשון, הבלתי מרוכך שאותו רציתי מלכתחילה".

עד האירוע המדובר, היה זה שבוע שבו נראה כי הנשיא טראמפ מתחיל להפגין מתינות ומשמעת עצמית. את נאומיו האחרונים קרא מן הכתב, ובטוויטר הוא צייץ פחות מאי פעם. הוא הזמין משפטנים משתי המפלגות לבית הלבן לישיבות אסטרטגיה על ביטוח הבריאות. בלו"ז שלו נרשמו נאומי מדיניות כמו זה בדטרויט שבו הכריז על עיכוב רפורמת הדלק של אובמה, וכמו זה בנאשוויל שבו היה אמור לדבר על רפורמת הבריאות. במקום זאת עסקו יועצו סטיב באנון והדובר שון ספייסר בסוגיית ההאשמות על ריגול בריטי וציתותי אובמה, נושאים שעלו גם במסיבת העיתונאים המשותפת שלו עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. פסיקת השופט מהוואי רק הוסיפה שמן למדורה בבית הלבן.
רבים באי, המרוחק 4,000 קילומטרים מהחוף המערבי, רואים סמליות בכך שיוזמתו השנויה במחלוקת של הנשיא נעצרת דווקא בהוואי, מדינת הולדתו של הנשיא הקודם ברק אובמה, שנוא נפשו. בחלק מאמצעי התקשורת נרמז כי לשהותו של הנשיא לשעבר אובמה בהוואי בימים אלה יש השפעה על החלטת השופט. הם מזכירים את העובדה שהשופט דרק קהאלה-ווטסון הוא בן מחזור של אובמה. השניים סיימו יחדיו את לימודיהם ב-1971, ואובמה מינה אותו לתפקידו.
איש לא התפלא כי את העתירה לעיכוב הצו הנשיאותי הגישה מדינת הוואי דווקא. מאז סופחה לארה"ב ב-1898 והפכה 61 שנה מאוחר יותר למדינה ה-50 שלה, היא מתאפיינת במגוון אתני ודתי ללא אח ורע בכל אמריקה. יש בה נוצרים, אמריקנים ילידים ולא ילידים, שחורים, היספנים, גרמנים, אירים, פורטוגזים, אנגלים, איטלקים. היא המדינה היחידה שאין בה רוב לבן. הוואי כוללת אוכלוסייה אסייתית גדולה שמהווה 39 אחוזים מכלל התושבים, ושהיגרה מעברו האסייתי של האוקיינוס השקט. במיליון וחצי תושביה נמצאים גם מעט מוסלמים, שהשבוע עמדו במרכז הסערה.
עורכי הדין של מדינת הוואי טענו כי "התביעה הוגשה כדי להגן על התושבים, העסקים ובתי הספר בהוואי, כמו גם על הריבונות שלה, מפעולות לא חוקיות של הנשיא דונלד טראמפ והממשל הפדרלי". לדבריהם, "הצו גורם נזק מיידי לכלכלת הוואי, למוסדות החינוך שלה ולתעשיית התיירות שלה".
השופט קיבל את הטענות וקבע כי "אף שהצו אינו מצהיר כי הוא מכוון נגד דת מסוימת, הרי שכל מתבונן סביר ואובייקטיבי יבחין בכך שהוא מסתייג ומפלה את אותה דת". כשנציגי הממשל טענו שכדי לזהות מניעים גזעניים יש לרדת לעמקי תודעתו הנפשית של הנשיא, דחה השופט את הדברים תוך הבאת ציטוטים נרחבים מנאומי הבחירות של טראמפ שבהם יצא ישירות נגד המוסלמים, בהם הקריאה המפורסמת למנוע ממוסלמים כליל את הכניסה למדינה.
החלטת השופט מתבססת בעיקרה על "דו"ח דיקסון" שנכתב בידי ד"ר ריסה דיקסון, סגנית נשיא אוניברסיטת הוואי לתכנון אקדמי ומדיניות. את דיקסון, יהודייה ומומחית להתנהגות תקשורתית, פגשנו בבית חב"ד בוואיקיקי, פרבר של הונולולו בירת הוואי, במהלך תפילות השבת. היא ילידת קליפורניה, והגיעה לאיים לפני כשנתיים. בנה היחיד עלה לישראל אחרי מסע 'תגלית', ובימים אלה הוא מתכונן לגיוס לצה"ל. דיקסון סיפרה כי כשהתמודדה לתפקיד סגנית הנשיא, נשלחו מסמכיה לבדיקה אצל שני מרצים פלסטינים שהיו חברים בוועדת האיתור. "הם חשדו שאני יהודייה והחלו להערים קשיים, אבל כנראה הנתונים שלי היו טובים מספיק כדי לקבל את התפקיד בסופו של דבר". התקרית הזו לא מנעה ממנה להתייצב מול הצו הנשיאותי של טראמפ, שלדעתה פוגע קשות באוניברסיטה ובעולם האקדמיה בהוואי.

ביקשנו לדעת מה עמד ביסוד הדו"ח שחיברה בעבור משפטני מדינת הוואי בעתירה נגד הנשיא. בריאיון ל'מקור ראשון' היא אומרת שהוואי ביקשה להיות חלוצה בנושא. "לדעתי זה משום שאצלנו נותנים חשיבות רבה לשני גורמים העומדים בראש סדר העדיפויות: חינוך פתוח לבני כל הארצות, ממש כמו שאנו נותנים חשיבות רבה לתיירות פתוחה. תיירות ואוניברסיטה הם שני הגורמים התורמים לכלכלתנו במידה הרבה ביותר. אף שאין לנו אוכלוסייה מוסלמית גדולה, זהו נושא חשוב בשבילנו. תוכל לראות זאת גם בפסיקת השופט, שהתייחס ברצינות רבה לטיעוני הגורמים התיירותיים שהעתירה ייצגה את עניינם. מוסלמים באים להוואי. כשהם מפחדים לנסוע מסיבה כלשהי ממדינות מסוימות, הדבר עלול להרתיע גם תיירים ממדינות אחרות".
לדבריה, הצו הנשיאותי החדש חמור באותה מידה כקודמו בכל הקשור לפגיעה באוניברסיטה כמוסד בינלאומי. בדו"ח כתבה כי "כמו כל יתר המוסדות להשכלה גבוהה בעולם, גם באוניברסיטת הוואי תלויה הקהילה האקדמית ותוכנית המלגות בחילופי רעיונות ושיתופי פעולה מחקריים. אלה מחייבים את אנשי הסגל לצאת לעתים מחוץ לגבולות ארה"ב, והצו החדש ימנע מהם להיות מעורבים בצורה מלאה כאשר מחלקם יימנע מלחזור לארה"ב בתוקף הצו הנשיאותי.

בשיחה עמנו היא מוסיפה: "כמה אקדמאים היו צריכים לצאת מהמדינה לרגל עיסוקיהם, אך מכיוון שנולדו באחת מאותן מדינות מוסלמיות, קיימת סכנה שחזרתם תיאסר. אצל אחרים מדובר בבני משפחה שלא יוכלו לבוא לבקרם אף שתכננו לעשות זאת".
האם מצב שבו טרוריסטים נכנסים למדינות המערב במסווה של מהגרים אינו מדאיג ומחייב לפעול?
"תפקידי הוא לבחון את הצו לגופו. אני מודאגת מכך שהאנשים באוניברסיטה, שאינם טרוריסטים, ייפגעו מהצו, שהם לא ימשיכו ליהנות מחופש אקדמי ושלא יוכלו להשתתף במחקר, ושיימנע מסטודנטים ללמוד במסגרת התוכניות שלנו. על סמך זה כתבתי את הדו"ח. ריכזתי את כל החומר שהצטבר באוניברסיטה ואני עדיין מקבלת פניות רבות, משוחחת עם האנשים ועוקבת אחרי ההתפתחויות".
דיקסון, העומדת גם בראש מנהל הסגל של האוניברסיטה, מבינה שהנשיא לא יוותר בעניין והיא כבר מכינה את העתירה הבאה. "בידי ארבעים בקשות של סטודנטים מאיראן המבקשים ללמוד באוניברסיטה, ושעדיין אין להם אשרות כניסה. בדו"ח הצבעתי גם על משפחות שהופרדו. אחת מהן היא של דוקטורנט שקיבל מלגת לימודים אצלנו וכעת ביקש שאשתו תבוא לבקרו, אך הצו אמור למנוע זאת".
לדבריה יש באוניברסיטה שני חברי סגל מאיראן ומסודן שאמורים להיתקל בבעיה, ו-29 מרצים אורחים משש המדינות המוזכרות בצו, לצד 23 סטודנטים מאותן מדינות. "לסטודנטים אלה יש אשרות בנות תוקף, והם עובדים ולומדים לצד אלפי סטודנטים אחרים. הצו מונע מהאוניברסיטה לגייס תלמידים ומרצים מאותן ארצות". כדוגמה היא מביאה את התוכנית ללימוד הלשון והתרבות הפרסית הזוכה להצלחה באוניברסיטה, ועתידה להיפגע מהצו.

"כמו מדינת הוואי כולה, כך גם האוניברסיטה שלה גאה במוניטין שיצאו לה כמכילה, סובלנית ומקבלת את השונה. הצו הזה מאיים על מוניטין זה, ועל יכולתנו להמשיך להוביל כאוניברסיטה גלובלית וכאחד המוסדות המגוונים ביותר בעולם", אומרת ד"ר דיקסון.
דיקסון נזכרת כיצד אחרי 11 בספטמבר רבים מהסטודנטים האסייתים, ולא רק המוסלמים, נמנעו מלחזור לאוניברסיטה בקליפורניה שבה לימדה, "כך שאיננו יודעים מה תהיה השפעתו של צו כזה על העולם האקדמי או על התיירות". התובע בשם המדינה, דאג צ'ין, טען כי "המוניטין של מדינת האלוהה ('שלום' בהוואית) מתבסס על תיירות פתוחה לכל אנשי העולם", וכי "מניעת כניסתם של תושבי מדינות בעלות רוב מוסלמי, בפרט אם הם בני משפחה של אזרחי המדינה, מאיימת במיוחד על הגיוון הדמוגרפי של המדינה שכלכלתה מתבססת על זרימה קבועה של תיירים".
הזעם נגד השופט בחוגי הימין גבר כשהתברר כי הוא התיר לאימאם של הוואי, אסמאעיל אל-שייח', להצטרף כתובע בעתירה. אל-שייח' מכהן כאימאם של הקהילה המוסלמית הקטנה בהוואי משנת 2003. חותנתו חיה בסוריה, והצו הנשיאותי אמור למנוע ממנה לבקר את משפחתה בהוואי. האימאם טען כי יש בכך משום פגיעה בחוקה, שכן הדבר נעשה על רקע דתי. השופט קיבל את הטענה, ובפסיקתו אמר כי אל-שייח' הוא "הפנים האנושיות של מטרת האפליה כלפי מוסלמים הנובעת מהצו".

"מה הוואי יודעת על טרור?"
הפסילה המחודשת הביאה לגל מחאות. אתר 'ברייטברט', שעורכו הקודם הוא יועץ הנשיא סטיב באנון, יצא בכותרת רעשנית: "שופט של אובמה מהוואי פסק שלאימאם המוסלמי יש זכויות-יתר להכניס כל אדם ממדינות טרור לאמריקה". ברשתות החברתיות החלה להישמע קריאה שלא נשמעה מעולם: להחרים את הוואי. הקמפיין קרא לאזרחי ארה"ב שלא לנסוע להוואי, שעיקר כלכלתה מבוססת על תיירות. מדי שנה מגיעים לאי שני מיליון תיירים, והיענות לחרם, אפילו באחוזים בודדים, עלולה לפגוע בה קשות.
בקבוצת טוויטר בשם @BoycottHawaii נרשמו בתוך שעות ספורות מאז פרסום הצו מאות אלפי הודעות תמיכה. כמה מהתומכים קבלו על כך שהוואי, המרוחקת אלפי קילומטרים מהמדינה, קובעת מי יוכל להגר לארה"ב ומי לא. אחד התומכים צייץ: "השופט קבע שצו ההגירה עלול לפגוע בתיירות הנכנסת להוואי. נראה אותו כעת. שיראה מה תהיה תגובת הנשיא".
השיח ברשתות החברתיות הגיע אף לאזכורים של 11 בספטמבר, עם שאלות כמו "מה כבר הוואי יודעת על התקפות טרור על אדמת ארה"ב המרוחקת ממנה אלפי מיילים?" או "מדוע שתהיה לה בכלל זכות להחליט מי יכול להיכנס לאמריקה?". התשובה לשאלות אלה ניתנה בציוצים שהזכירו את ההתקפה היפנית על פרל הרבור בהוואי במלחמת העולם השנייה.
מול הקריאות לחרם, רבים בהונולולו משבחים את החלטת השופט ואומרים כי צעדיו של הנשיא מנוגדים לחוקה. הסנטור הדמוקרטי היהודי מהוואי, בריאן עמנואל שץ, צייץ תחת האשטאג "אקומומאי" שמשמעותו "ברוכים הבאים" בשפת בני הוואי, וקבע כי "הקריאה 'החרימו את הוואי' היא האמירה המטומטמת ביותר באינטרנט. זה הכול".

בבחירות לנשיאות קיבל טראמפ כ-32 אחוזים מ-250 אלף המצביעים בהוואי, ואילו הילרי קלינטון זכתה ב-68 אחוזים. הוואי איננה המדינה היחידה המתקוממת נגד הצו הנשיאותי. בחצי ממדינות ארה"ב לפחות מתקיימות הפגנות נגד מדיניות ההגירה של הבית הלבן. ואולם בהוואי, למרות חוסר האהדה כלפי הנשיא, לא תמצאו הפגנות רבות של נשים או מוסלמים כמו במקומות רבים אחרים ברחבי ארה"ב.
לפני חודשיים, עם פרסום הצו הראשון, התקיימה בשדה התעופה של הונולולו הפגנה קטנה בהשתתפות כמאה איש, שנשאו שלטים הקוראים לקבל את הפליטים ללא פחד או שנאה: "ללא החרמות - כולם מתקבלים בברכה", וכן "פליטים פנימה - טראמפ החוצה". קלרה הנוז', היו"ר לשעבר של מחלקת ההגירה בלשכת עורכי הדין, אמרה שלאחר קבלת הצו הודיעו לה ממחלקת ההגירה כי מאיש לא נשללה הכניסה להוואי ואף אחד לא נשלח בחזרה לארצו. מנוז' הכריזה כי היא מודאגת ממצב זכויות המהגרים, זכויות האדם, החוקה ושלטון החוק, מכיוון ש"ברור כשמש כי הצו הנשיאותי מנוגד לחוק ולחוקה כאחד".
"אנחנו ליברלים כאן בהוואי, אבל לא יותר מדי", אומר לי לארי תומס, המוצא את פרנסתו מהדרכת תיירים באי מאואי. "ראה, אין לנו כאן קזינו כי יש התנגדות רבה לכך, ורק בשנים האחרונות איכשהו התירו כאן נישואין של בני אותו מין. האוכלוסייה כאן מעורבת מאוד, וטראמפ לא פופולרי. רבים כאן חושבים שהוא לא אמתי, ושהקבינט שמינה הוא של אנשי עסקים כמוהו כאשר הוא פשוט נתן לשועלים לשמור על לול התרנגולות. הוואי לא מקבלת את מדיניותו לא בענייני הגירה ולא בענייני חברה וכלכלה, אבל אנחנו רק בהתחלה. איש אינו יודע לאן זה יוביל".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg