תיכוניסטים חשפו: תגלית נדירה בת 2,000 שנה
תלמידי בי"ס בויאר מירושלים עבדו בחפירות ליד בית שמש, במטרה להוזיל את עלויות המסע לפולין. מזלם של הצעירים התמזל והם זכו לחשוף מערכת מקוואות ומחילות מסתור. "עבר והווה נפגשים יחד"
תלמידי תיכון בויאר הירושלמי זכו להשתתף בחשיפת ממצא ארכיאולוגי נדיר: מכלול מרשים בהיקפו של מקוואות טהרה ומערכות תת קרקעיות ששימשו את מורדי מרד בר כוכבא, שנבנו בשעתו ליד העיר בית שמש של ימינו.תלמידים חשפו יישוב קדום ליד בית שמש (צילום: רשות העתיקות)
240 תלמידי שכבת י"א בתיכון הצטרפו השבוע לחפירות באתר למשך שבוע שלם, ועשו זאת כדי לממן בעזרת הכסף שירוויחו את הוצאות המסע לפולין. בחודשים האחרונים מתגלים במקום שרידי יישוב יהודי מימי הבית השני, ובהם מקוואות טהרה עתיקים ומחילות מסתור.
החפירות נערכות במימון משרד הבינוי והשיכון לפני הקמת שכונת מגורים חדשה ברמת בית שמש, בשיתוף עם רשות העתיקות, ובהשתתפות חניכי מכינות קדם צבאיות.
ביישוב, ששמו הקדום לא ידוע, נתגלו עד כה שמונה מקוואות טהרה וכן בורות מים ומערכות מסתור, ולצדם מתקני תעשייה שנחצבו בסלע. בתי היישוב עצמם לא שרדו, ואבניהם נלקחו לבניית מבנים בתקופות מאוחרות יותר.
לדברי שרה הירשברג, שועה קיסילביץ ושרה לבבי-אילת, מנהלות החפירה מטעם רשות העתיקות, "ייחודו יוצא הדופן של היישוב הוא במכלול העשיר כל כך של מקוואות טהרה פרטיים, שהיו חלק מבתי המגורים. לכל משק בית היה מקווה טהרה אחד ובור מים. חלק מהמקוואות שנחשפו פשוטים, וחלקם משוכללים יותר, וכוללים 'אוצר'- בור שניקז אליו מי גשמים. מעניין לראות שתושבי המקום הקפידו על הכללים הקשורים בדיני טומאה וטהרה".
מתחת לבתי המגורים ולמתקנים החצובים בסלע, נחשפה תגלית מפתיעה נוספת מתקופת מרד בר כוכבא - המאה השנייה לספירה – סדרה של מערכות מסתור מפותלות, שהתחברו למערכות מורכבות ומשוכללות.
בחלק מהמערכות התת-קרקעיות ששימשו את המורדים נפרץ בור, על מנת לאפשר למסתתרים גישה למים. כמו כן, נמצאו באחת מהמערות קנקני חרס וסירי בישול שלמים, אשר ככל הנראה שימשו את המורדים. ממצאים אלה, מעידים על כך שהיישוב המשיך להתקיים גם אחרי חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה.
שר הבינוי והשיכון יואב גלנט התייחס לחשיפת הממצאים, ואמר כי "עבר והווה נפגשים יחד בעיר שידעה פילוג וכעת פועלת מתוך אחדות. בקרוב נחתום על הסכם גג בבית שמש כדי לפתח את העתיד. אין דבר חיובי יותר מכך שתלמידים שהולכים ללמוד על הניסיון להשמיד את עמם, יעסקו בחיזוק אחיזתנו בישראל ובזכירת דורות העבר".
לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "המסע לפולין מבקש להעלות את המודעות להיסטוריה שלנו כעם ולחזק את ערכי המחויבות והערבות ההדדית, ואולם אין זה סוד שעלות הנסיעה אינה זולה, ויש כאלה המתקשים לממנה.
"במסגרת פעילותנו ברשות העתיקות לקירוב בני הנוער לשורשים בשיתוף עם משרד החינוך, אנו מזמינים את בתי הספר להשתתף בחפירות ולהוזיל משמעותית את עלות המסע. כך, בצד הנחלת המורשת, מפתחים התלמידים ערכי נתינה וערבות הדדית כבר בארץ".
מנהל מנהלת פולין במשרד החינוך, דודי שוקף, אמר כי "מטרת המיזם היא הנחלת מורשת העבר לתלמידי מערכת החינוך בישראל באמצעות שילובם בפרויקט לימודי-ערכי, הכולל חפירה באתר ארכיאולוגי".
לדבריו, "העבודה בחפירה ארכאולוגית, הכוללת מגע עם האדמה ותהליך החשיפה של ממצאים ארכיאולוגיים, עשויים ליצור חיבור רגשי וחווייתי לעבר ולמורשת, ולפתח את תחושת השייכות לארץ ואת המודעות לחשיבות השמירה על עתיקותיה".
מנהלת תיכון בויאר, דפנה מנשה ברוך, אמרה כי "הפרויקט הייחודי, המחבר בין עברה של הארץ ומורשתה לבין לימודי השואה והמסע לפולין, מזמן לתלמידים חווית למידה דרך התנסות וחקירה. היציאה ממסגרת הכיתה אל הלמידה בשטח באמצעות חפירה ארכיאולוגית, חושפת את התלמידים אל עולמות ידע רבים ומגוונים, ובצד עבודת כפיים, הם זוכים להיכרות מקרוב עם תחום מחקרי מרתק.
"זו זכות גדולה וחוויה בלתי נשכחת שנפלה בחלקינו, ואנו מלאי הערכה ותודה לצוות רשות העתיקות ולעומד בראשה על היוזמה החינוכית-ערכית, המחברת בין העבר להווה".
לדברי שלי קוזלוביץ, תלמידת תיכון בויאר: "זה מדהים שאנחנו, תלמידים ישראלים במאה ה-21, זוכים לחקור את הארץ ולגלות במו ידינו יישוב יהודי מלפני 2,000 שנה. בכסף שנרוויח בחפירות, נממן את המסע לפולין ונלמד שם על השואה - אירוע שבמידה רבה, עודד את הקמת המדינה. זה סוגר מעגל מאוד יפה".
ד"ר עמית שדמן, ארכיאולוג מחוז יהודה ברשות העתיקות, אמר כי "בעצה אחת עם משרד הבינוי והשיכון, החלטנו שבתום החפירות האתר ישומר ויפותח כאתר ארכיאולוגי, בליבה של השכונה החדשה שנבנית במקום".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם