דו"ח: מדינות רבות לא החזירו רכוש שגזלו הנאצים
המחקר בוחן כיצד מילאו 47 מדינות אירופיות החתומות על הצהרת טרזין מ-2009 את התחייבויותיהן ביחס להשבת נכסי השואה. הוא יוצג בוועידה בינלאומית בפרלמנט האירופי בבריסל, שתקרא למוסדות האיחוד לתמוך במציאת פתרונות להשבת הרכוש היהודי הגזול
חלק ניכר מהרכוש שנגזל מהיהודים בזמן השואה נותר בידי אלו שאינם בעליו החוקיים, למעלה מ-70 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה. כך עולה מדו"ח מקיף שבדק את מצב השבת הרכוש לאחר השואה באירופה.המחקר יוצג בוועידה בינלאומית שתתקיים בפרלמנט האירופי בבריסל ביום רביעי הקרוב, בחסות נשיא הפרלמנט האירופי, אנטוניו טייאני. הוועידה תקרא למוסדות האיחוד האירופי לתמוך במציאת פתרונות להשבת הרכוש היהודי הגזול.
המחקר המקיף ביותר מסוגו בנושא השבת רכוש יהודי מתקופת השואה, בוחן את כל החקיקה המשמעותית שהעבירו 47 המדינות החתומות על הצהרת טרזין משנת 2009 בנושא. הצהרת טרזין קראה לפעול להשבת רכוש יהודי מתקופת השואה. המחקר מבליט כיצד מילאה כל מדינה את התחייבותה להשיב או לפצות, עבור קרקעות ועסקים שהופקעו מידי קהילות יהודיות וקבוצות נרדפות אחרות. את המחקר הזמין המכון האירופי למורשת השואה (ESLI).
לפי המחקר, מרבית המדינות במערב אירופה מילאו במידה רבה אחר העקרונות שבהצהרת טרזין. עם זאת, רבות ממדינות מזרח אירופה הקומוניסטיות לשעבר, ובמיוחד פולין, עדיין לא עמדו בהתחייבויותיהן על פי ההצהרה – לפעול לחקיקה מקיפה בתחום השבת הרכוש מתקופת השואה. לכן, חלק ניכר מהנכסים שהופקע מיהודי אירופה טרם הושב.
המחקר מצביע על פערים עמוקים בין הסדרי הפיצוי המוכרים, לרבות פיקדונות בנקים ופוליסות ביטוח, לבין סוגיות בלתי פתורות גדולות בהרבה, בעיקר בנושא רכוש נדל"ן פרטי וקהילתי אשר הופקע מידי יהודים שלא כחוק בזמן השואה. מה שמתברר כגניבה הגדולה ביותר בהיסטוריה, לא טופל כראוי.
באלו נכללים הן נכסים יהודיים פרטיים מלפני המלחמה, הנמצאים כרגע בידיים ממשלתיות ופרטיות, והן מבנים יהודיים דתיים קהילתיים, כגון בתי כנסת, מועדונים, וארגוני שירותי רווחה, אשר מעולם לא הושבו לידי הקהילה היהודית המקומית.
הצהרת טרזין ביטאה עיקרון שזכה להכרה רחבה, שלפיה אין על אף מדינה להפיק רווחים מרכוש ללא יורשים, ובמקום זאת, יש לספק מימון מיוחד לניצולי שואה נזקקים. עם זאת, במרבית מדינות מזרח אירופה הועבר רכוש שנותר ללא יורשים כתוצאה מרצח המונים לרשות המדינה, ומעולם לא הושב. כחצי מיליון ניצולי שואה חיים כיום ברחבי העולם, ועל פי ההערכות, כמחצית מהם חיים בעוני.
גדעון טיילור, יו"ר ועדת התפעול בארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר) בירך על הדו"ח ואמר: "דו"ח זה שופך אור על כישלונן של מדינות מסוימות להתייחס לעבר, ולהשיב את שנלקח. בשנים האחרונות חלה התקדמות בהשבה ופיצוי עבור רכוש שנבזז, אך בעוד הניצולים הולכים ועוברים מן העולם, על אירופה להבטיח כי כל המדינות תעמודנה בהתחייבויותיהן הבינלאומיות".
את הוועידה הבינלאומית "צדק שלא הושלם: השבה וזיכרון", שבמסגרתה יוצג המחקר, יארח הפרלמנט האירופי. הוועידה מתקיימת בחסות נשיא הפרלמנט האירופי, אנטוניו טייאני, ומאורגנת על ידי הברית האירופאית לניצולי שואה (EAHS), קואליציית חברי הפרלמנט האירופי המחויבת לנושאים המשפיעים על ניצולי שואה, הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר), והמכון האירופי למורשת השואה (ESLI), בשיתוף הקונגרס היהודי האירופי, ארגון בני ברית, וכן שגרירויות ישראל, צ'כיה ובריטניה לאיחוד האירופי.
בין ממצאי המחקר, שהיקפו 1265 עמודים, עולה כי מדינות מזרח אירופיות רבות מילאו אחר העקרונות שבהצהרת טרזין בנוגע להשבת רכוש נדל"ן פרטי באופן חלקי בלבד. פולין ובוסניה- הרצגובינה נכשלו כליל בחקיקה מקיפה המתייחסת לרכוש פרטי שנלקח בתקופת השואה ובעידן הקומוניסטי.
במדינות מסוימות, חלקים חשובים של החוק המתייחס להשבת רכוש אינם עומדים בסטנדרטים של הצהרת טרזין – כך למשל בקרואטיה, בליטא, במקדוניה ובסלובניה, המאפשרות הגשת תביעות רכוש לאזרחיהן בלבד.
בעוד מידת היענותן של מדינות מזרח אירופה בנוגע לרכוש קהילתי גבוהה יותר מאשר לרכוש פרטי, הרי שהבעלות על רכוש דתי-קהילתי יהודי לשעבר בלטביה שנויה במחלוקת, ועל כן הרכוש אינו מקבל התייחסות במסגרת חוק ההשבה.
החוק שעבר בקרואטיה בתחילת 1990 מכסה רק רכוש שהוחרם בעידן הקומוניזם. הוא אינו כולל רכוש שנלקח בזמן השואה ואינו מכסה רכוש שהיה בבעלותם החוקית של גופים יהודיים. בפולין נתקבלה פסיקה רק בפחות ממחציתן של 5,550 תביעות רכוש קהילתי שהוגשו במסגרת חוק ההשבה משנת 1997.
רמת ההיענות לסוגיית הרכוש ללא יורשים לפי הצהרת טרזין היא הנמוכה ביותר בהשוואה לרכוש הפרטי והקהילתי. תריסר מדינות אירופיות עדיין לא העבירו חקיקה מיוחדת לרכוש ללא יורשים, ביניהן בוסניה-הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, מונטנגרו, סלובניה ופולין. קיימת סבירות גבוהה כי בפולין ובמדינות הבלטיות, בהן מרבית היהודים לא שרדו בשואה, נמצא האחוז הגבוה ביותר של רכוש ללא יורשים.
ברומניה קיים חוק המתייחס לרכוש ללא יורשים, אך הוא מעולם לא יושם באופן משמעותי. במקרה של הונגריה, המדינה נקטה במספר הליכים חקיקתיים בהתייחס לרכוש ללא יורשים מאז 1997, אך הקהילה היהודית רואה בצעדים אלו רק "מקדמה" מצד הממשלה ביחס לערכו של כלל הרכוש בהונגריה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם