ראשי » חדשות » בארץ

מיוחד: מייקל אורן חושף תמונות חדשות משחרור דכאו

בריאיון ל-360 מספר סגן השר לראשונה על ילדותו הקשה בצל האנטישמיות בארה"ב, על ההתקפות והאפליה שספג מדי יום, ומפרסם תמונות נדירות שצילם דודו, שהשתתף בשחרור מחנה הריכוז

סגן השר ח"כ מייקל אורן מכיר את האנטישמיות בארצות הברית ממקור ראשון. בריאיון עם 360 הוא מגולל לראשונה את חוויותיו כנער יהודי אמריקאי שספג רדיפות אנטישמיות בעיירת מגוריו, וחושף תמונות חדשות מההרס והמוות שהיו במחנה הריכוז דכאו בגרמניה, אותן צילם דודו שהשתתף בשחרור המחנה.
 
את סיפורו האישי התחיל אורן באביו ובאחיו, שלחמו במלחמת העולם השנייה. "אבי ושלושת אחיו, שאחד מהם היה רופא צבאי, גויסו לצבא, ואבי נחת בנורמנדי עם אחיו הרופא", אמר. "הם לחמו לאורך צרפת והגיעו אל תוך גרמניה. כך קרה שדוד שלי שחרר את מחנה ההשמדה דכאו. הייתה לו מצלמה והוא צילם את תמונות הזוועה של המחנה הזה. אלה תמונות שמעולם לא דיברתי עליהם או חשפתי אותן. אבא שלי שמר אותן בבית, במרתף, והיה מראה לי אותן מפעם לפעם".

אורן סיפר כי אביו שיתף עמו את התמונות כדי לחזק אותו אחרי שספג התקפות אנטישמיות. "עברנו לעיירה בשם רוזלנד בגלל עבודתו של אבא בצבא האמריקאי" סיפר אורן. "היינו המשפחה היהודית היחידה בעיירה. זה היה נורא. כל יום הייתי חוטף מכות בחזרה מבית הספר ובבית הספר. זה הכריח אותי להיות חזק. עד היום יש לי על היד סימני שיניים מאגרוף שנתתי למשהו בפה. זה עשה לי צלקות. בכל מקרה הייתי חוזר הביתה בוכה".
 
"תאר לך איך זה להרגיש ילד אחד שפשוט נרדף כל הזמן על יהדותו", אמר. "במצבים האלו, כשהייתי חוזר שבור, אבא היה לוקח אותי למרתף ומראה לי את התמונות ממחנה דכאו. הוא היה אומר לי: 'מייקל, אתה רואה את התמונות האלו? בגללן צריך מדינה יהודית חזקה. בגללן אנחנו צריכים להיות חזקים'".

בני נוער במצעד החיים. צילום: יאיר קראוס  
 

סגן השר סיפר כי בשנות ה-60 הייתה אנטישמיות גלויה וקשה ביותר באזורים רבים בארה"ב. "כשאומרים היום שיש גל אנטישמיות בארה"ב אני צוחק", אמר. "זה לא מהיום, חוויתי ילדות מלאה באנטישמיות. היו לידנו שכונות שאסור היה ליהודים להיכנס אליהן כלל. היו מועדונים שאסור היה ליהודים להיות חבר בהם. היה מועדון גולף ליהודים ומועדון גולף לשאר. באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר היה ברור שלא מקבלים יותר מ-5 אחוז יהודים".

"את הבית של ההורים שלי הרבה פעמים פוצצו באבנים, כתבו לנו כתובות נאצה על הקיר, זה היה חלק מהחיים שלי. למשל כדי לממן את הלימודים שלי באוניברסיטה עבדתי כל קיץ בבניין, הייתי היהודי היחיד ובעבודה הזו סבלתי מאנטישמיות. זו הייתה המוזיקה של חיי", אמר אורן.
  
"זו הייתה אנטישמיות מובנת מאליה", מגדיר זאת אורן. "בשנת 1972 מישהו פוצץ את בית הכנסת של הקהילה שלנו. אני זוכר שחבר שלי התקשר אלי באמצע הלילה וסיפר לי על כך, ושרצתי למקום וראיתי את בית הכנסת כולו בוער באש. בנוסף, באוניברסיטה שבה למדתי הייתי היהודי היחיד בקבוצת ספורט. בחדר ההלבשה הייתה כתובות קיר עליה היה כתוב: 'האם היהודים הם לבנים? כן, אבל'. גם הצבא האמריקאי היה אנטישמי באופן נוראי. אבא שלי ואחיו סבלו מאוד. דוד שלי מת צעיר ואבא תמיד אמר שזה בגלל היחס הנוראי שהוא קיבל בצבא האמריקאי".

איפה חי אבא שלך כיום?

"אבי בן 92 והוא צלול לגמרי, חי עדיין באותה עיירה וממשיך להילחם", אמר. "האירוניה היא שהעיירה היום מלאה ביהודים דתיים, ואנשים מתקשים להאמין לי כשאני אומר שפעם הייתי בה היהודי היחיד".

ח"כ אורן סיפר כי ההתמודדויות הללו חישלו אותו מאוד: "לפעמים אומרים לי שאני בטח סובל בפוליטיקה הישראלית, הרי היא לא קלה במיוחד. אבל האמת שזה משחק ילדים ביחס למה שחוויתי כילד וכנער. זו הייתה התמודדות אחרת לחלוטין".

מייקל אורן סיפר כי ההתמודדות שלו כנער גרמה לו ליכולת לחוש היטב מתי הוא עומד מול אנטישמי ומתי הוא עומד מול מבקר הגון של ישראל. "יש לי חושים לאנטישמיות", אמר. "אני יודע מתי זו ביקורת ומתי זו סתם אנטישמיות. אני לכן מזדהה עם מה שאמר הנשיא בנאומו ביד ושם, שלא כל ביקורת על ישראל היא אנטישמיות".
 
"מנגד, כשהייתי שגריר פגשתי סנטור אמריקאי שנחשב לידיד של ישראל", סיפר. "הפגישה הייתה בארבע עיניים והוא אמר לי 'אתם היהודים אוהבים לשלוט בנו ולהוביל אותנו, אבל אנחנו אוהבים להוביל את עצמנו לבד'. זו הייתה ממש אנטישמיות גלויה וככה על השולחן".

מה המצב כיום בארה"ב ביחס ליהודים?

"המצב לא טוב. משפטים שלא היו מרשים להגיד על היספנים ועל אפרו-אמריקאים מרשים להגיד נגד יהודים. יש ממש כניסה לשיח של אמירות קשות נגד ישראל ויהודים, שאותן אנשים לא היו מעזים להשמיע לפני עשר שנים, זה מאד מסוכן".

ביחס לתמונות שחשף היום משחרור מחנה הריכוז דכאו, סיפר אורן כי "התמונות מדכאו שצילם דוד שלי היו כל השנים במשפחה ולא פרסמנו אותם. עכשיו הסתכלתי בהם וראיתי שהן נוראיות עוד יותר ממה שזכרתי. הנאצים היו מפלצות. לכן חשוב לי לפרסם את התמונות האלו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg