סמל המנורה ומזבח רומי: האוצרות הצפונים של קיסריה
מאה מיליון שקלים הושקעו בפיתוח ובהתחדשות העיר העתיקה של קיסריה. בתוך כך, נחשפים גילויים ארכיאולוגיים מרתקים שמעידים על החיים היהודיים שהתקיימו בקיסריה ועל הקשר האמיץ שהתקיים בין קיסריה לרומא
פרויקט התחדשות חסר תקדים ישדרג את אתר התיירות בקיסריה. על הפרויקט הכריזו היום (ד') קרן אדמונד דה רוטשילד, החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים. שיתוף הפעולה ביניהם יביא לחשיפתם, שימורם והנגשתם לציבור של מבני הציבור החשובים של קיסריה העתיקה שבגן הלאומי קיסריה. קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה הקצו מאה מיליון שקלים לפרויקט.
מאז הקמתה של קיסריה לפני כ-2,030 שנה, ולאורך התקופות השונות, הייתה קיסריה עיר נמל תוססת. חשיבותה ועושרה האדריכלי, הפכו אותה לאחת הערים החשובות ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית. החפירות הארכיאולוגיות המתנהלות באתר בשנים האחרונות, הממשיכות את חפירות שנות ה-90, חשפו שרידים ארכיאולוגיים רבים, החל מימי הורדוס ועד לתקופה הצלבנית.
פרויקט התחדשות קיסריה. צילום: רשות העתיקות
בין התגליות הארכיאולוגיות שנחשפו ומונגשות לקהל ניתן למצוא את המזבח של המקדש שבנה המלך הורדוס לפני כ-2,000 שנה לכבוד קיסר אוגוסטוס ורומא. על הקמת המקדש, אשר השקיף לים, סיפר יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמת היהודים (א, 414-408). לדבריו, הורדוס בנה את המקדש בראש הגבעה, והוא היה נפלא בגודלו ומראהו. בתוך המקדש עמד פסל ענק של הקיסר בדמות זיאוס האולימפי, ופסל נוסף של האלה רומא, בדמות הרה מארגוס. פסלים אלה טרם נמצאו בחפירה, ויתכן כי הם נלקחו מהמקום בתקופות מאוחרות יותר.
הגבעה הנזכרת אצל יוסף בן מתתיהו, היא למעשה פלטפורמה (הגבהה) מלאכותית רחבת ידיים הניכרת בשטח גם היום, ושטחה כ-13 דונם. הגבהה זו מכונה בפי הארכיאולוגים "במת המקדש".
בחפירות האחרונות, המנוהלות על ידי ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות, נחשפה מערכת קמרונות מרשימה שעמדה בחזית המערבית של "במת המקדש". חזית זו כללה שני אולמות שצדם המערבי היה פתוח לכיוון הנמל, וכל אחד מהם (20X25 מטרים) היה מחולק לארבע קמרונות. בין שני האולמות הוקמה מערכת של קמרונות קטנים יותר, שנשאה על גבה גרם מדרגות מונומנטלי בו עלו הבאים מהנמל, אל עבר המתחם המקודש.
במקום מבוצע אחד הפרויקטים הגדולים בארץ של שימור ופיתוח מונומנט ארכיאולוגי. בתום שלב ייצוב ושחזור הקמרונות על ידיי צוותי מינהל שימור של רשות העתיקות, יוקם בתוכם מרכז המבקרים הראשי של האתר, אשר בו יסופר סיפורה של קיסריה לאורך השנים.
בנוסף, לאחרונה נחשפה תגלית חשובה ונדירה בחזית המקדש – מסד של מזבח שניצב בתוך היכל פתוח לשמיים. מזבח זה שימש להקרבת קורבנות לכבוד הקיסר אוגוסטוס. לצד המזבח נחשפו יסודות של מזבחות נוספים, קטנים במידותיהם.
עשרות נקבים עמוקים אשר התגלו בחפירה מסביב למזבח המרכזי, נועדו, לדעת החופרים, להחזיק לפידים או ניסים (סמלי הלגיון הרומי אשר נשאו החיילים על גבי מוטות). יוסף בן מתתיהו מספר, שכאשר הצבא הרומי פרץ להר הבית, הציבו החיילים את נסיהם מול שער הקדים, הקריבו קורבן, והכריזו על טיטוס כאימפרטור (מנצח).
לדברי החוקרים ד"ר גנדלמן וחאטר: "ייתכן שגם בקיסריה נהגו חיילי הלגיונות להשאיר את ניסיהם לצד המזבח, בעת שהעלו קורבן לכבוד הקיסר במקדשו. כל אלה, מלמדים על הקשר האמיץ שהתקיים בין קיסריה לרומא, שפרשה על העיר את חסותה, ועל טקסי פולחן שהתקיימו לכבוד הקיסר אוגוסטוס והאלה רומא במקום".
חפירות ארכיאולוגיות באתר, חשפו ממצאים המעידים על הימצאותו של בית כנסת מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1500 שנה. בין הממצאים שהתגלו - כותרות עם סמלי המנורה, פסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים, ושברי כתובת של כ"ד משמרות הכהונה.
במסגרת הפרויקט ייערכו עבודות פיתוח באתר בית הכנסת העתיק של קיסריה שהתגלה לראשונה בשנות ה-40 של המאה ה-20. העבודות יכללו שימור של השרידים, שחזור פסיפס בית הכנסת והנגשת האתר לקהל הרחב, תוך הצגת תכנים הקשורים במורשת היהודית של קיסריה העתיקה.
בקיסריה הוקמו בתי כנסת מאז ימי הורדוס: יוסף בן מתתיהו מספר בספרו "מלחמות היהודים" על חילול בית כנסת בקיסריה, אשר הוביל לפרוץ המרד הגדול בשנים 70-66. בתלמוד אף מסופר על "כנישתא דמרדתא" (בית הכנסת של המרד). עוד ידוע, שלאחר דיכוי מרד בר כוכבא (136-132 לספירה) בידי הרומאים, הובא רבי עקיבא למשפט בקיסריה, והוא הוצא להורג כאחד מעשרת הרוגי מלכות.
בחפירה שניהלו ד"ר עוזי עד, דן קירזנר ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות באזור המזרחי של במת המקדש, נחשפו, בין השאר, שרידים מרשימים של שוק תוסס שפעל בקיסריה בתקופה הצלבנית, לפני יותר מ-700 שנה. בקומת הקרקע של המבנים שנחשפו פעלו חנויות, וקומתם השנייה שימשה למגורים. חלק מהחדרים רוצפו בפסיפס צבעוני, ואחרים בלוחות שיש.
במאה ה-1 לספירה נבנתה בפינה הצפון מערבית של "במת המקדש" מזרקה ציבורית. קירות הנימפיאון והבריכה טויחו ונמשחו בציורים, ובשלוש גומחותיו הוצבו פסלי שיש. המזרקה נחשפה מחדש בשנת 2014 ומינהל השימור של רשות העתיקות ביצע במקום עבודות שיחזור של התעלה סביב הבריכה, והמים שבו לזרום במקום.
חפירות השנים האחרונות בקיסריה הניבו ממצאים מעניינים, בהם חלקים של פסלי שיש, כותרות ועמודי גרניט ושיש שעל שניים מהם נחרתו כתובות וציורים, מטבעות, כלי חרס ואבן, חפצי מתכת ועצם ועוד. מנהל רשות העתיקות, ישראל חסון, אמר כי "הפרויקט נועד לחשוף, לשמר ולהשמיש את צפונות קיסריה, להנאת הציבור הרחב. עד כה, נחשפו רק כשישה אחוזים מהממצאים של קיסריה, וטמונים בחולותיה ממצאים מפוארים בקנה מידה עולמי".
ממצא רב חשיבות שהתגלה לאחרונה במהלך עבודות שימור הקמרונות מעיד על החיים היהודיים שהתקיימו בקיסריה מאז ייסוד העיר על ידי הורדוס לפני 2,000 שנה: לוחית קטנה עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים ומחתה. בתקופות הרומית התיכונה והביזנטית, הייתה קיסריה מרכז יהודי חשוב, והיהודים היו חלק בלתי נפרד מהמערך הכלכלי והחברתי של העיר הרב-תרבותית.
ממצא נוסף בעל חשיבות שהתגלה בפרויקט החפירות בקיסריה, היה פסל אַיִל שהתגלה בסמוך לקמרונות שבחזית במת המקדש. באמנות הנוצרית מופיע האיל כשהוא נישא על כתפי הרועה הטוב (ישו, המתואר כרועה הדואג לצאנו), ולעיתים ניצב לצדו. ייתכן שהפסל היה חלק מעיטור הכנסייה המתומנת מהמאה ה-7-6 בקיסריה, או שהוא קדום יותר - מהתקופה הרומית, ושולב במבנה הכנסייה בשימוש משני.
ממצא נוסף מעניין, הוא שבר פסלון של ראש גבר עטור זקן מהתקופה הרומית, שגולף בשיש. לדברי ד"ר רבקה גרשט מהחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב: "הראש בן ה-2,000 שנה מתאר את אסקלפיוס, אל הרפואה. לאסקלפיוס ולביתו היגיאה, אלת הבריאות, הייתה חשיבות רבה בקיסריה הרומית והביזנטית. מעניין לציין שעד כה נמצאו בקיסריה מספר פסלים של אסקלפיוס, אך זו הפעם הראשונה שהראש שלו שרד".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם