ראשי » חדשות » בארץ

תעלומה: לאן נעלמה הפרוכת מארונו של חוזה המדינה?

הפרוכת שהוכנה לכבוד ההחלטה להעלות את עצמותיו של הרצל, והייתה על ארונו עד לטקס הקבורה, הוסרה מהארון בשלב הקבורה ומאז לא נמצאה. עד היום נעשים מאמצים לגלות מה עלה בגורלה

הפרוכת שכיסתה את ארונו של בנימין זאב הרצל בהעלאת עצמותיו לארץ, החל מטקס פתיחת קברו של הרצל בבית הקברות בוינה, ועד לטקס קבורתו בהר הרצל בירושלים, נעלמה באורח מסתורי. הנושא עלה שוב לכותרות לקראת "יום הרצל" המצוין בי"א באייר.

בתמונות ובסרטי וידאו מטקס הקבורה של הרצל מאוגוסט 1949, נראה בבירור כי כשהורידו את הארון לקברו, הוסרה ממנו הפרוכת, ולא נקברה יחד עם עצמותיו של הרצל. לפי עדויות שונות, היא נמסרה לידיו של עובד קק"ל. אך מאז ועד היום, כל הניסיונות שנעשו במשך השנים לגלות מה עלה בגורלה - עלו בתוהו.
 
את הפרוכת החלו לתכנן לאחר שהקונגרס הציוני החליט בשנת 1935 להעלות את עצמותיו של הרצל לארץ ישראל. ההסתדרות היהודית פנתה לאדריכל אוסקר שטרנד בבקשה לתכנן פרוכת שתכסה את ארונו של הרצל עם הבאתו לקבורה בישראל וכן לאמן היודאיקה ארתור וייס, בבקשה להוציא אל הפועל את ביצועה.

הפרוכת הוכנה כמתוכנן אך העלאת עצמותיו של הרצל לישראל לא יצאה לפועל, בשל האירועים שקדמו לפרוץ מלחמת העולם השנייה והמלחמה עצמה. היא נמסרה בשנת 1939 למנחם אוסישקין למשמורת על ידי נשות ויצ"ו ונשמרה מאז בחדר הרצל שבבניין קק"ל עד להעלאת עצמותיו של הרצל לישראל בשנת 1949.

צבעה של הפרוכת הוא תכלת-לבן, היא רקומה בזהב ועליה אריה בתוך מגן דוד ולצדו שבעה כוכבי זהב, בדומה לכוכבי הזהב שהרצל הציע לדגל המדינה היהודית. מעליהן נרקמו פסוקים מתוך חזון העצמות היבשות בספר יחזקאל, ופסוק מספר תהילים. בחלקה התחתון נרקמו המילים האחרונות מתוך ספרו של הרצל "מדינת היהודים". בתחתית הפרוכת חתמו נשות ויצ"ו, שרקמו את הכתובות, במילים: "נשי אוסטריה העבריות לכבוד המנהיג תאודור בנימין זאב הרצל לזכר העלאת עצמותיו לארצנו שנת תרצו".
 

סיפור הפרוכת קשור בגורלו של אמן היודאיקה ארתור וייס. וייס כאמור, הכין אותה באוסטריה בשנת 1936. עם עלייתם של הנאצים לשלטון ואירועי ליל הבדולח נמלט וייס עם אשתו וילדיו מוינה לצרפת. ב-1940 עם הגעתם של הנאצים לצרפת ארתור נעצר ונשלח לאושוויץ, משם לא חזר. אשתו אולגה פיזרה את חמשת ילדיהם אצל איכרים בכפרים שונים בצרפת, ומצאה את כולם בחיים לאחר המלחמה. בתחילת שנות ה-70 עלתה היא וחלק מילדיה לארץ.

שנים רבות לאחר השואה והעלאת עצמותיו של הרצל ארצה, אחד מחמשת ילדיהם של ארתור ואולגה, ד"ר יצחק וייס, נשאב למשנתו של חוזה המדינה. במשך שמונה שנים חקר את כתביו וחשף פרטים שלא היו ידועים על הרצל ועל חזונו. מחקר זה הוליד ספר בשם "הרצל - קריאה חדשה". על הפרוכת שהכין אביו לכבודו של הרצל עדיין לא ידע דבר.
  

הנכד אוריאל וייס מספר, כי בדצמבר 2005, בסמוך לירידת הספר לדפוס נכנס אביו לחנות ספרים עתיקים, שם הוא ראה תמונה ממוסגרת של עמוד השער של עיתון "הארץ" מיום העלאת עצמותיו של הרצל לארץ. על העמוד הממוסגר התנוססה תמונת הארון, מכוסה בפרוכת. בכיתוב שתחתיה נאמר, כי הפרוכת הוכנה בשנת 1936.

"אבי היה המום, נעתקו לו המלים", מספר אוריאל. "הוא שמע מאימו כי אביו הכין פרוכת לארונו של הרצל. מאחר שסבי נרצח ב-1943 ועצמותיו של הרצל הועלו ארצה ב- 1949, נדמה היה לו, כי הסיפור של אימו אינו סביר. והנה הוא קורא שהפרוכת הוכנה כבר בשנת 1936, וייתכן כי אביו הוא זה שהכין אותה".

מאז טקס הקבורה ועד היום נעשו מספר מאמצים לאתר את הפרוכת האבודה, ולנסות להבין מה עלה בגורלה, אך ללא הועיל. היום, הדבר קשה עוד יותר, משום שרוב הנפשות שהיו קשורות לתעלומה כבר אינן בין החיים.

הניסיון האחרון לאתר את הפרוכת נעשה בינואר 2007, נעשה ניסיון נוסף לאתר מה עלה בגורל הפרוכת. אך החיפושים לא העלו דבר. לא בקק"ל ולא בארכיון הציוני.

"אבי היה מאושר לו יכל לראות את הפרוכת, מעשי ידיו אביו שנספה בשואה. אולי מישהו לקח אותה לכיסוי ארון קודש או לכל מטרה אחרת. הכל אפשרי", סיכם הנכד אוריאל וייס. "אם יש מישהו שיודע משהו על תעלומת  הפרוכת, כל פרט שהוא, המשפחה תשמח לקבל את המידע".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg