"המשטרה העניקה פרס לפורעי החוק בפשיעה החקלאית"
בכל הנוגע לאכיפת החוק בנושא החקלאות מבהיר המבקר כי "המצב הוחמר". לדבריו, קיימת אזלת יד קשה של הרשויות שמוביל להחמרה בתופעה. אחד מהליקויים החמורים הוא היעדר נתונים על היקף הפשיעה ומחסור חמור בכוח אדם
הפשיעה החקלאית בישראל היא סוגיה בעייתית שעמה מתמודדים גורמי האכיפה במדינה משך שנים. כפי שנחשף בתחקיר 360 בנושא, קיימת אוזלת יד קשה בנושא מצד הרשויות. בדו"ח מבקר המדינה שיצא לאור ב-2012 נמצאו ליקויים בתפקוד משטרת ישראל ומשמר הגבול במרחב הכפרי ומבקר המדינה דרש לבחון מחדש את פעילות כוחות הביטחון והגדרת סוגיית הפשיעה החקלאית. דו"ח המבקר שמתפרסם היום (יום ג') בוחן את מידת התיקון של חלק מהליקויים שהועלו בדו"ח הקודם ואת התמודדות המשטרה עם אירועים של פשיעה חקלאית בחודשים אפריל עד יולי 2016.
במרץ 2008, כך מפרט דו"ח המבקר, החליטה המשטרה להטיל על מג"ב את האחריות המשימתית לטיפול בפשיעה החקלאית במרחב הכפרי. לפיכך, הבדיקה נערכה במפקדת מג"ב ובמרחביו. בדיקות השלמה נערכו ביחידות נוספות של המשטרה, במשרד לביטחון הפנים, ביחידת הפיצו"ח וברשות המרעה שבמשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בדו"ח הנוכחי נמצאו ליקויים רבים בכל הנוגע לאכיפת החוק בנושא הפשיעה החקלאית ונכתב בו כי "המצב נותר בעינו ואף הוחמר".
פשיעה חקלאית - נתי הגאי (קרדיט: נתי הגאי)
אחד מהליקויים עליהם מצביע הדו"ח הוא היעדר נתונים על היקף הפשיעה החקלאית. קיימים פערים משמעותיים בין נתוני אגף התכנון (אג"ת) לנתוני מג"ב. לפי נתוני מג"ב מספר האירועים של הפשיעה החקלאית בשנת 2015 היה גבוה ב-60% מאלה המוצגים על ידי אג"ת. כמו כן, למשטרה אין אומדן של היקף הנזק הכלכלי שנגרם עקב הפשיעה החקלאית וישנו קושי לקבוע את היקף הפשיעה בגלל חוסר דיווח מצד חקלאים הנובע מהיעדר אמון במשטרה.
ליקוי נוסף נמצא בפריסת כוח האדם והמבנה הארגוני במג"ב. תקנים שנקבעו לטפל בפשיעה החקלאית לא אוישו ובדו"ח נכתב כי "בשנת 2015 לא עמדו יחידות הסיור במספר הסיורים המזערי במשמרת כפי שנקבע בנוהל הסיור של המשטרה". במהלך 2016 החמיר המצב במידה ניכרת, בין היתר עקב הסטות כוח אדם למשימות באזור ירושלים כך שמספר הסיורים הכולל בינואר 2016 היה קטן בהרבה מהחודשים והשנה שקדמו לו. בשנת 2015 הסיכוי שעבריין ממוצע ייתפס היה הנמוך ביותר מהשנים שקדמו לו.
קיימים ליקויים בטיפולה של המשטרה בתלונות ובתיקי חקירה כאשר 94% מכלל התיקים שנפתחו בשנים 2015-2011 בגין עבירות חקלאיות נסגרו, ורק בכ-4.5% מהתיקים שנפתחו הוגש כתב אישום בדו"ח נכתב כי: "שיעור הגשת כתבי האישום בגין עבירות אלה קטן במיוחד בהשוואה לשיעור הגשת כתבי אישום בכלל התיקים הנפתחים במשטרה".
לחקלאים נגרמים נזקים כלכליים קשים בשל אירועי הפשיעה, שכוללים גניבת טרקטורים, כוורות ודבש ופלישה לשטחי מרעה, אך סוג הפשיעה הנפוץ ביותר הינו גניבות של ראשי צאן ובקר. הנזק שנגרם לחקלאים כתוצאה מגנבות אלה בשנים 2013-2016 הוערך בעשרות מיליוני שקלים. גם במקרים בהם אותרו ראשי הבקר והצאן הגנובים לעיתים הושארו ברשותם של הגנבים מכיוון שלא היה פתרון מוסדר להחזקת בעלי החיים מה שגרם לפי הדו"ח לפגיעה קשה בהרתעה ובכך "העניקה המשטרה פרס לפורעי החוק".
פלישות לקרקע של החקלאים מהוות גם מטרד קשה, אף שבשנת 2014 הוחמרה הענישה מחודש מאסר לשלושה חודשים. על פי הדו"ח החמרת הענישה אינה אפקטיבית בגלל "הקושי בהוכחת מעורבותם הפעילה של בעלי העדרים הפולשים ומדיניות המשטרה שלא לאכוף עברות המוגדרות כחטא".
בדו"ח נמתחת ביקורת על הצורך בהתארגנויות שקמו בעשור האחרון שמטרתן להגן על החקלאים מפני הפשיעה המשתוללת. המבקר כתב כי זהו מצב אינו תקין והקמתן מלמדת על מצוקת החקלאים שאין להם אמון במשטרה וכי "אין בו כדי להסיר מהמשטרה את נטל הטיפול בפשיעה החקלאית ומניעתה". בנוסף, בשנת 2014 החליטה הממשלה על "תכנית לחיזוק הביטחון האישי במועצות האזוריות", אך ההחלטה לא יושמה.
מבקר המדינה סיכם וכתב כי מדובר ב"בעיה אמתית שהחקלאים עומדים בפניה חסרי אונים ונאלצים להתמודד עמה כמעט לבדם". בדו"ח נקבע כי למרות שאחריות האכיפה הוטלה על מג"ב לא הוקצו לו האמצעים הנחוצים למימושה באופן מספק. וכי "המשטרה מייחסת חשיבות מועטה לטיפול במרבית העבירות של פשיעה חקלאית, ונוצר מצב של היעדר אכיפה המתבטא בסגירת מרבית תיקי התלונות בלי שנעשו ניסיונות מספקים לתפוס את העבריינים ולהעמידם לדין". בית המשפט העליון קבע בשנת 2007 כי 'מאמצי האכיפה המושקעים בתחום זה הם דלים ויעילותם מוטלת בספק' מדוח זה עולה כי המצב נותר בעינו ואף הוחמר.
מהמשטרה נמסר: "חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, נבחנו ואומצו ע"י המשטרה, חלקם עוד בטרם הבקרה, ובהם: הקמת צוות עבודה בנושא בחינת נזקי עבירה, פתרון סוגיית אחסון בע"ח החשודים כגנובים, תקצוב נפרד לביצוע בדיקות DNA ועוד. יודגש כי בעקבות שינויים שבוצעו אשתקד בפעילות במסגרת הפשיעה החקלאית, קוזזה בחציון השני של שנת 2016 כמעט כל העלייה שאפיינה את החציון הראשון אשתקד. גם מתחילת השנה הנוכחית נמשכה מגמת הירידה בפשיעה החקלאית.
"הודות לפעילות אינטנסיבית ושיטתית של משטרת ישראל ומשמר הגבול, החל משנת 2010 ועד היום, נרשמה ירידה מצטברת של כ- 40% בתיקי פשיעה חקלאית, כמו גם ירידה של כ- 70% בעשור האחרון. בנוסף אחוז כתבי האישום שהוגשו בתחום הפשיעה חקלאית, גבוה ביחס לעבירות רכוש אחרות.
"בימים אלו מסתיימת עבודת מטה נרחבת לבחינת תפיסת ההפעלה הכוללת הכפפת כוחות מג"ב ייעודיים לתחנות המשטרה הטריטוריאליות והקמת שתי יחידות ארציות במג"ב שיאפשרו התמודדות אפקטיבית ומשופרת עם הפשיעה במגזר הכפרי על כל היבטיה".
אקו"ם