ראשי » חדשות » בארץ

העדויות מגבעת התחמושת: "לא הייתה תכנית"

תחקירים שנעשו לאחר מלחמת ששת הימים בחנו את תפקוד מפקדי הכוחות בשטח ברמות שונות וחשפו כשלים לאורך הדרך. מוטה גור העיד: "הצנחנים לא ידעו לתפעל ארטילריה בטווח קצר. אני מודה שלא חשבתי שתהיה כמות כזו גדולה של פצועים"

50 שנה למלחמה: תחקיר מקיף של פעילות הכוחות בגזרת ירושלים במלחמת ששת הימים חושף את הכשלים שהובילו לאסונות כבדים בכיבוש העיר, היום (ה') הותרו לפרסום העדויות הקשות שעולות ממנו.

המפקד הראשון שתוחקר היה מפקד הר הצופים. בעדותו אמר כי לקראת הקרבות לוחמיו קצת דאגו, אולם "אצל הפיקוד לא הייתה דאגה, אני אישית לא הייתי מודאג. ההפגזה הייתה חזקה אבל לא גרמה נזק. כשהתחילה המלחמה הוצאתי את התול"רים ואת כל כלי הנשק. הורדתי את דגל האו"ם ושמתי את דגל ישראל, מצב הרוח היה מצוין".



לדבריו, תקיפת ההר הייתה בעדיפות גבוהה אצל הירדנים. "הייתי בכוננות כי הם ידעו שהר הצופים הוא המקום החשוב בירושלים עבור צה"ל". בהמשך הוא צפה בקרבות על גבעת התחמושת. "על גבעת התחמושת עדיין התנהלה המלחמה ואני דיווחתי לפיקוד על מה שהלך שם. ביקשתי אישור לרדת מהצד השני ולא קיבלתי אישור...הצנחנים רצו והתקדמו בצורה בלתי רגילה".

למה משימת כיבוש ירושלים הוטלה על הצנחנים?

סוגיה שהסעירה את צה"ל הייתה טענת אנשי השריון כי ירושלים הייתה נופלת גם בלי הכוחות של מוטה גור, בין הטוענים היה איש השריון הוותיק אורי בן ארי. לפי מוטה גור, היה זה עוזי נרקיס שרצה שהצנחנים יכבשו את ירושלים.
 
את האווירה של ההשמצות נגד פיקוד הצנחנים ניתן לראות במכתב שאם שכולה שלחה למוטה גור בו נכתב כי, "למה שלחתם את הבנים שלנו קדימה מול צלפים, בלי טנקים וארטילריה". בנוגע לטענה שהעיר הייתה נופלת מעצמה משיב מוטה גור כי, "תמיד בסוף צריך לכבוש את השטח" הוא הוסיף כי עוזי נרקיס לא רצה שהכובשים יהיו מחטיבות ירושלמיות כדי למנוע מצב "שרחובות שלמים בירושלים יישארו בלי גברים".

בנוגע לפריצה דרך שער האריות ולא דרך שער שכם או שער ציון סיפר מוטה גור כי זו הייתה הוראה של דיין עצמו. "עם האיש הזה אף פעם אי אפשר להיות בטוחים מה הוא בסוף יכתוב בספר שלו", אמר גור על דיין.

בהמשך התחקיר הפיקודי על הלחימה בירושלים הסביר מוטה גור מדוע היה צורך בהרבה כוחות בעיר. "הייתה הערה לגבי התכנון...האם היה צורך להכניס את כל הכוחות, אני חושב שהייתה שלמות בהכנת הכוחות כי אי אפשר לדעת איך האויב מגיב". לדבריו, כוחות השריון סייעו מאד בלחימה בשטח הבנוי שבו לחי"ר אין יתרון. בנוסף הוא ציין כי לא היה ידוע כמה כוחות ירדניים יש בעיר.
 
בזמן שהלחימה התרחשה והצנחנים עלו לירושלים, הם נתקלו בערפל, לא היה מודיעין והיה חוסר בתקשורת בין הכוחות. בהמשך נידונה ההתקפה על גבעת התחמושת.

הקרב של חטיבת הצנחנים נחשב לאחד מקרבות הגבורה הקשים של מלחמת ששת הימים. מוטה גור סיפר שכשהוא היה מח"ט גולני הוא רצה לתקוף את הגבעה באופן אחר, אלא שאלוף הפיקוד לא קיבל את דבריו.
 

בהמשך התחקיר הפיקודי הוסיף מוטה גור כי הכשל העיקרי בלחימה על גבעת התחמושת היה שהצנחנים לא ידעו לתפעל ארטילריה בטווח קצר. "אני מוכרח לומר שידעתי שיהיו לנו הרבה נפגעים, אבל אני מודה שלא חשבתי שתהיה כמות כזו של פצועים". בסוף עדותו ציין מוטה גור כי, "ההחלטה השגויה שעשיתי במלחמה הייתה לבטל את הסיור שלי בשבת עם המג"דים בירושלים. הייתי בטוח כי המג"דים מכירים את ירושלים הרבה יותר טוב".

הקצינים מספרים בתחקיר שהחיילים לא ידעו כיצד להילחם בגבעה המבוצרת. קצין בשם מיכה אמר, "לא ידעו דבר על תכנית מסודרת. הבונגולורים (מטענים), הנשק והתחמושת לא התאימו למשימה בירושלים. קצין בשם דורון הסביר, "קיבלנו מפות שכתוב עליהן 'בית ספר', אבל זה לא היה בית הספר לשוטרים אלא בית ספר אחר. בתיק על גבעת התחמושת לא מצאנו מידע שיכל לעזור ולא היו לחטיבה לוחמים ירושלמים שיכלו להדריך".

הכניסה לבית הספר לשוטרים מתבררת כאסון. ההתנגדות של האויב הייתה חזקה, מורל הלוחמים נמוך ומספר הנפגעים רק עלה. לפי אחד הקצינים בשם יוסי: "אילו לא הינו נעים פה ומקפלים הכל לאחור היו פחות נפגעים". קצין אחר סיפר שאחד הכוחות נשבר ורצה לסגת, הוא צעק להם לתפוס עמדות ולפתוח באש.
 
הגדר הראשונה הייתה קלה לפריצה אך את הגדר השנייה היה צריך לפוצץ. הקצינים סיפרו: "בשלב זה אבדה לנו כמעט מחלקה שלמה. התאג"ד היה מרוחק, מה שהקשה על פינוי הפצועים וההרוגים". על יד מוצב הפיקוד התגלתה עמדה של ירדנים שלא הפסיקו לזרוק לעבר הכוחות רימונים. "כל מי שהיה בתעלה היה למעשה פצוע או הרוג". הקרב עבר מבונקר לבונקר, רק אחרי פיצוץ הבונקר העיקרי - הגדוד הירדני ברח.

הקרב בתעלות יצר מצב בו הפצועים חסמו את הדרך. ניר אברהם עדות היה ראשון שנפצע ואף אחד לא יכל להתקדם. צעקתי לו שהוא לא פצוע ושימשיך לירות אחרת יהרגו אותו. אחר כך טיהרנו בונקר אחר בונקר....היו אלה שעות של עצבנות וקשה לתאר את השעות האלה".

על ההחלטה לכבוש את העיר העתיקה סיפר האלוף עוזי נרקיס כי, "הייתה פקודת מטכ"ל ביום הראשון לא להיכנס לעיר העתיקה". הוא סיפר כי משה דיין עבר אצלו ואמר, "באשר לעיר העתיקה נראה". מוטה גור הוסיף כי "ביום שלישי בלילה עוד לא היה אישור ללכת לעיר העתיקה".
 

על ההכנות לכיבוש העיר העתיקה אמר מוטה גור, "נכנסתי לקצין ההנדסה הפיקודי ואמרתי לו שאמנם אין לי הנחיות להיכנס לירושלים, אבל תכין שני טון חומר נפץ כי כנראה שנכנס לעיר העתיקה...ידעתי על איזה טרקטור עם כף גדולה שמתקרב עם המטען עד החומה ומפעיל כשני טון".

בהמשך אמר לו עוזי נרקיס כי, "יש הוראה שלא ללכת על העיר העתיקה. הוא הוסיף שהוא חושב שאם נפרוץ את השערים זה יעזור לנו הרבה. אני עניתי לו שלא תוקפים סתם את השערים". המציאות המשתנה גרמה לכך שההוראה לכבוש את העיר דחפה את הצנחנים מהר ממה שהם תכננו. הם תכננו לפרוץ ב-11:00 בבוקר, אבל אז עוזי נרקיס התקשר מוקדם ואמר "יש בעיות פוליטיות וצריך לזרז את ההתקפה".
 
הכוח הראשון שהגיע לשער האשפות מספר כי, "כשהם הגיעו לשער האשפות השער היה סגור. הם פתחו אותו ביד, נכנסו, היה שם שקט מוחלט והם עלו להר הבית".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

50 שנה לששת הימים

הניצחונות, הקרבות, האירועים, הוויכוחים והאנשים - 50 שנה למלחמה ששינתה את פני החברה הישראלית

לכל הכתבות של 50 שנה לששת הימים