"באנו להפר את השתיקה" – מחאה על רצח נשים בדואיות
בעקבות המקרים האחרונים, הפגינו עשרות נשים נגד אלימות ורצח נשים בחברה הבדואית. המפגינות ביקרו את התנהלות המשטרה, ואת מנהיגי המגזר שמשתיקים את התופעה. "הרוצחים מקבלים אור ירוק"
עשרות נשים וכמה גברים הפגינו הבוקר (ג') סמוך לתחנת משטרת העיירות בנגב במחאה על תופעת רצח נשים בחברה הבדואית. המחאה באה בעקבות הרצח של חנאן אלבחירי בת ה-19, ובעקבות המוות של בראאה אלשורבג'י בת ה-18 שנחקר כתיק רצח. בראאה מתה בשריפה בחודש פברואר האחרון. אחיה נחקר בחשד שהצית אותה בעודה בחיים ואח נוסף נחקר בחשד לסיוע ולשיבוש הליכי משפט, אך ביום ראשון שוחררו האחים ומשרד המשפטים סגר את התיק נגדם מחוסר אשמה. על פרטי חקירת החשד לרצח חנאן אלבחירי הוטל צו איסור פרסום.ההפגנה בדרום נגד רצח נשים על כבוד המשפחה. צילום: ניקי גוטמן
"הירצחן של נערות ונשים בדואיות באמתלת 'היעלמותן' הנה סוגיה שלא נוכל להשתיקה יותר. פשען היחיד הוא שלא זכו להגנה בחייהן ולא לכבוד במותן", נכתב בהזמנה למחאה. כמו כן נמתחה ביקורת על התנהלות המשטרה: "המשטרה אינה מפתיעה באופן התנהלותה כלפי מקרי רצח של נשים ערביות. במקרה הרצח של חנאן רק לאחר כשלושה שבועות התבצעו מעצרים והתחיל להתנהל משפט בגין רצח בכוונה תחילה, ובמקרה הרצח של בראאה חלפו חודשים עד למעצרם של החשודים. עלינו לפעול למיגור נגע זה ולהיאבק בו באופן נחוש ובלתי מתפשר על כל צורותיו. כמו כן, לדאוג למערך תמיכה והגנה כולל לנפגעות האלימות ולהעלות נושא זה לסדר היום הציבורי", נכתב בהזמנה.
אחת המפגינות שהגיעה למחות אמרה: "באנו לכאן בגלל שרוצחים את הנשים ולא עושים כלום. יש לנו אש בפנים ובאנו להוציא אותה. הלכו מספיק נשים – באנו להפר את השתיקה. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית וצריך לעבוד על זה יותר. איפה הדמוקרטיה של ישראל? צריך לשנות את החוקים ומי שרוצח צריך לקבל עונש מוות".
ח"כ ג'ומעה אזברגה, היחיד מחברי הכנסת שנכח בהפגנה, אמר ל-360: "באתי להפגין נגד רצח נשים בכלל ונשים בדואיות בפרט. באתי גם למחות על התנהגות המשטרה וחוסר פענוח של התיקים. לפעמים יש רוצחים שהחברה יודעת עליהם והם מקבלים חממה מהחברה". כמו כן התייחס חבר הכנסת אזברגה למיעוט הגברים שהגיעו להפגנה, ואמר: "הייתי רוצה לראות גברים לפחות כמו מספר הנשים שיש כאן בהפגנה הבאה, הנשים האלה הן כמו אשתי, אחותי או הבת שלי".

''החברה השבטית דורשת מאתנו לא לדבר על המקרה, ולגבות את הרוצחים''. מאהל בדואי מזרחית לבאר שבע
רובי קסטרו
נציג ציבור מוואדי אל נעם, אל זאיידין יוסוף, אמר ל-360: "אני נגד כל אלימות, נגד נשים ונגד גברים ובכלל. החוק צריך להיות חד משמעי ולתת עונשים גבוהים יותר". למרות שיוסוף אינו מאמין באלימות, הוא תומך בתופעת הפוליגמיה, וסבור כי "לכל אחד יש את המקום שלו, אישה במעמד יותר נמוך והגבר שולט בה". זוהי עמדה הרווחת בחברה הבדואית, המדגישה את חומרת המצב שבו נמצאות הנשים הבדואיות.
מפגינה נוספת סיפרה כי היא מהשטחים, ואף על פי שבעלה מתעלל בה היא נאלצת להישאר אתו כי אחרת אשרת השהייה שלה תבוטל. "בעלי עובד במשטרת העיירות", סיפרה. "הוא התחתן עם עוד אישה בסוד. אמרתי לו שאני לא מרשה שיתחתן עם עוד אישה, והוא התחיל לתת לי מכות ולאיים עליי. סבלתי במשך עשר שנים התעללות נפשית, כלכלית וחברתית". היא הוסיפה: "יש לנו שישה ילדים. הוא היה מכבד אותי מול הילדים אבל אז התחיל להרביץ לבנות, הוא בעצמו בגד אבל ניסה לשלוט בנו. הוא מנע מהן פעילויות שונות ולהשתתף ברשתות חברתיות. אני בעצמי חוויתי חוויה מאוד קשה, אין לי תמיכה מהמשפחה ומן הסתם לא פניתי למשטרה. גם אם אתלונן ייקחו אותי למקלט ישללו לי את המעמד ואחר כך אחזור – מה ייצא לי מזה?". המפגינה קראה לנשים להתנגד לאלימות נגדן: "כל אחת צריכה להגיד לא לאלימות. לאף אחד אין זכות להרים עלייך את היד".
מנהלת המרכז לזכויות הנשים הבדואיות בסניף העמותה איתך-מעכי בבאר שבע, עו"ד אינסאף אבו שארב, אמרה ל-360 כי מדובר בתופעה עצומת ממדים. "התופעה של נשים שנעלמות או מתות בנסיבות מסתוריות מתגלה וצפה לסדר היום הציבורי בימים האלו, אבל זה לא חדש", אמרה אבו שארב. "כשאומרים שנערה התאבדה או נשרפה או הרעילה את עצמה או כל מיני סיפורים, זה כיסוי למעשי הרצח שמבוצעים על ידי בני המשפחה".

''אנחנו מנותקות, נמצאות בבועה ובמרחק מכל הבחינות''. נשים בדואיות
צילום: מירי צחי
אבו שארב ציינה כי בחברה יש השתקה של הנושא. "זה בגלל הקוד השבטי שאומר שכל 'הדברים הרעים' שאישה תעשה מכתימים את המשפחה הגרעינית שלה והאחריות עליהם לנקות כביכול את השם של המשפחה ולטהר אותו", הסבירה עורכת הדין. "זה הלחץ החברתי שמסביב, ואין מספיק שיח מתנגד ומוחה מצד המנהיגים והחברה. אני לא רואה מישהו מהחברה הבדואית שקם ומחה נגד רצח הנשים. אף אחד – לא חברי הכנסת ולא ראשי המועצות ולא איזה שייחים ולא אנשי דת".
עוד טענה אבו שארב כי מערכת החוק והמשפט מפקירה את הנשים הללו. "המערכת מרימה ידיים מול הנתונים לא עושה מספיק כדי להעניק הגנה לנשים הבדואיות", האשימה. "ההתנהלות הלקויה של הרווחה, המשטרה ובתי המשפט מול הנפגעות מאותתת לנשים נפגעות שנמצאות במעגל האלימות שהמערכת לא יכולה לעזור, שאין להן על מי לסמוך, וזה מצב מאוד חמור. הרוצחים מקבלים אור ירוק, הם יכולים לרצוח, המערכת לא תעלה עלינו. כמו במקרה ברהט שזה רצח מפברואר ורק עכשיו החקירה מתנהלת כחשד לרצח. אז איך נשים צריכות להרגיש?"
אבו שארב הוסיפה כי הנשים הבדואיות מצויות "בחצר האחורית" של החברה בדואית. "אנחנו מנותקות, נמצאות בבועה ובמרחק מכל הבחינות", תיארה אבו שארב. היא הוסיפה כי "רצח של נשים לא מספיק נמצא בכותרות, לא בתקשורת ולא בוועדה למעמד קידום האישה ולא בכנסת ולא בשום רשות, ומזה נגזרת ההתייחסות של השלטונות ושל החברה עצמה. החברה השבטית דורשת מאתנו לא לדבר על המקרה, לא להזכיר אותו, ומצד שני כן לגבות את הרוצחים. כשמתקיים משפט אנחנו רואים כמויות, להקות של בני משפחה שבאים לעמוד ליד הרוצח ולגבות אותו לצערי".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "חקירות מקרי רצח מנוהלות במשטרה באופן יסודי ומקצועי תוך חתירה בלתי מתפשרת להגיע לחקר האמת ולהבאת הרוצחים לדין, בלא כל קשר לזהותו או למוצאו של הרוצח או של הקורבן. במסגרת חקירות אלו המשטרה משקיעה מאמצים רבים בפענוח של כלל מקרי הרצח, תוך הפעלת אמצעים גלויים וסמויים.

''יש לנו אש בפנים, באנו להוציא אותה''. מחאת הנשים בדרום
צילום: ניקי גוטמן
"מעבר לחקירת והבאת הרוצחים לדין צדק, משטרת ישראל רואה חשיבות עליונה בשמירה על חיי אדם ופיתחה מודל ייחודי לטיפול בנשים מאוימות במגזר הערבי. בזכות יישומו המוצלח של המודל על ידי המשטרה ורשויות הרווחה, חייהן של עשרות נשים ניצלו כאשר המטרה היא לאתר מראש מקרים שבהם קיים סיכון לאישה, הן אם זה בעקבות תלונה והן במקרה של קבלת מידע מודיעיני על כוונה לפגוע בה".
עם זאת, במשטרה הדגישו כי אכיפה בלבד לא תהיה יעילה אם לא יישמע גינוי חריף מצד הנהגת המגזר הבדואי: "לצד פעילות משטרת ישראל, יש לזכור כי אכיפה איננה הדרך היחידה למיגור תופעות חברתיות פסולות. ראוי היה שיישמע גינוי חריף מקרב הנהגת החברה הערבית, מובילי דעת קהל וכן אישי ציבור ודת הקוראים להפסקת הפגיעה בנשים. ללא הוקעה ברורה של התופעה ומבצעיה וללא שבירת קוד השתיקה של קרובי הנשים היודעים במקרים רבים על מסכת האיומים ולא מדווחים לרשויות, קשה יהיה למנוע רצח המתבצע בתוך המשפחה".
במשטרה התייחסו גם לפרטי המקרים שהעלו המפגינים: "הפרטים המופיעים בפנייה אינם מדויקים בלשון המעטה. בשני המקרים המשטרה השקיעה את כל המאמצים הנדרשים לשם פענוחם והגעה לחקר האמת. חקירת הרצח של חנאן אלבחירי עודנה מתנהלת ונמצאת תחת צו איסור פרסום – כך שמטבע הדברים לא נוכל לפרט על מהלכה. הסקת מסקנות מופרכות של מפרסמת הידיעה באשר למקרה זה הינה על אחריותה בלבד. חקירת מותה של בראאה אלשבורג שללה את החשד שהיא נרצחה, וכפועל יוצא התיק נגד החשודים נסגר על ידי משרד המשפטים מחוסר אשמה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg