מזרח תיכון חדש? השבר הסוני-קטארי מעמיק
הפיגוע המשולב של דאעש בטהרן הנחית מכה משפילה בלב הפועם של משמרות המהפכה. לצד הדרמה של ניתוק היחסים בין מדינות המפרץ לקטאר, זה היה שבוע ששרטט מחדש את קווי השבר של המזרח התיכון
זה היה שבוע דרמטי ביותר במזרח התיכון. פיגוע משולב בלב טהרן, ניתוק יחסים בין מדינות המפרץ וקטאר, והתפוצצות מהדהדת של העימותים הפנים־מוסלמיים - בין סונים לשיעים ובין הסונים עצמם.הפיגוע המשולב בבניין הפרלמנט האיראני ובקברו של מנהיג המהפכה רוחאללה ח'ומייני, הנחית מכה משפילה בלב הפועם של משמרות המהפכה. אחרי שנים של איומים הצליח דאעש לממש את זממו. בשני הפיגועים השתתפו שמונה חמושים שפעלו בשתי חוליות שונות, חלקם מחופשים לנשים. מהירי נהרגו 12 בני אדם, ו־37 נפצעו. ארגון דאעש לקח אחריות מיד. האיראנים מצדם קישרו בין הפיגועים לדרמה שנפלה על המפרץ בתחילת השבוע, עם ההודעה על ניתוק היחסים עם קטאר.
"פעולת הטרור התרחשה שבוע בלבד לאחר הפגישה בין הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לבכירי ההנהגה הסעודים שתומכים בטרוריסטים", נכתב בהודעת משמרות המהפכה. "העובדה שדאעש קיבלו אחריות על הפיגועים מוכיחה כי סעודיה התומכת בהם אחראית על הפעולה האכזרית".
פרשנים ברשת הטלוויזיה האיראנית 'אל־עאלם' מיהרו להאשים את ארה"ב וישראל. "הפגיעה במרכז הדמוקרטיה באיראן ובמקום המאחד את האיראנים בקבר חומייני, היא פעולה משותפת של הציונים, האמריקנים והטרוריסטים", נטען. "מי שמוביל את כולם הוא שליט ערב הסעודית, מוחמד בן סלמאן".
לפני כן, ביום שני, פרסמו ערב הסעודית, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין הודעה משותפת על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם קטאר. זמן קצר לאחר מכן הצטרפו גם תימן ולוב למהלך, שרבים הגדירו כרעידת אדמה מדינית במזרח התיכון. בהודעה נאמר כי "קטאר תומכת בארגוני טרור השואפים לערער את היציבות באזור, ומקדמת את המסרים הללו באמצעות כלי התקשורת שלה". המדינות המחרימות הודיעו על סגירת המרחב האווירי והימי בפני קטאר, והפסקת הקשרים המסחריים עמה.
במשך שנים הנהיגה קטאר מדיניות שקידשה מעל הכול את שורת הרווח הכלכלי. בשם הגישה הזו היא שיחקה בכל המגרשים הפוליטיים והמדיניים, וכרתה בריתות מקבילות עם יריבים. כך היא הודיעה מצד אחד על השתתפות במאבק נגד הטרור ולקחה חלק בקואליציה שגיבשה ארה"ב נגד דאעש, אך מצד שני סייעה לארגוני טרור ובהם אל־קאעידה, חמאס וחיזבאללה, ותמכה במיליציות שיעיות המנסות לערער את הממלכה הסעודית. גם בנושא האיראני ניהלה קטאר משחק כפול. נציגיה השתתפו בפסגה הערבית־אסלאמית־אמריקנית עם הנשיא טראמפ, שבה נמתחה ביקורת על איראן ועל תוכנית הגרעין שלה. בד בבד, קטאר מנהלת שותפות עסקית עם האיראנים במגוון תחומים, בין היתר באסדות הגז הקטאריות שהן מקור ההכנסות מספר אחת של המדינה היום.
בשבוע שעבר העבירה קטאר לבכירי חמאס הנמצאים בשטחה רשימת שמות של פעילים שיצטרכו לעזוב את המדינה, בהם סלאח ערורי ומוסא דודין, בכירי חמאס שהובילו פיגועי טרור נגד ישראל. גירושם של פעילי חמאס נבע מלחץ אמריקני ומרצון ליישר קו עם הנשיא טראמפ. בה בעת המשיכה קטאר לשמש בית לבכירי 'הלשכה המדינית' של חמאס ובראשם חאלד משעל, ולהעביר לרצועת עזה סיוע כספי שמגיע לידי הזרוע הצבאית של הארגון.
ב־2015 הגדיר שר החוץ הקטארי את משעל "האורח היקר של קטאר". במאי 2017 אירחה קטאר את מסיבת העיתונאים שבה הכריז חמאס על השינויים בארגון ועל מינוי איסמעיל הנייה לראש הלשכה המדינית. קטאר משמשת בית גם ליוסוף אל־קרדאווי, הפוסק העליון של האחים המוסלמים, המפיץ מסרים קיצוניים. אל־קרדאווי מוחרם בארה"ב, בבריטניה ובצרפת ומבוקש על ידי האינטרפול.
בהלה למזון
"קטאר התנהלה בצורה מופקרת. היא הלכה עם כל מי שהיה יכול לספק לה רווח, בלי שום סנטימנטים", אומר גורם דיפלומטי לשעבר הבקי במתרחש במדינה. "הם סוגרים עסקאות עם הסעודים, ובמקביל יושבים עם יריביהם המרים באיראן. באופן טבעי זה עורר את זעמם של הסעודים, והם ניצלו את התמיכה האמריקנית כדי לעשות סוף־סוף מעשה".
אחד הגורמים להתפרצות הסעודית הייתה שרשרת מיילים ודיווחים שחשפו לכאורה את קשריה של קטאר לאחים המוסלמים ולאיראן. הקטארים הכחישו את התכתובות הללו וטענו שמדובר בפריצה של האקרים ששתלו מסרים כוזבים, בין היתר באתר סוכנות הידיעות הרשמית של האמירות. ברשת CNN דווח כי אכן מדובר בפעילות של האקרים רוסים, במטרה לערער את היחסים המתחזקים בין מדינות המפרץ לארה"ב.
ההודעה על ניתוק היחסים עם קטאר גררה ביקורת נגדית כלפי סעודיה, המעודדת בעצמה פעילות ארגוני טרור בסוריה ותימן. קריקטורה שפורסמה בתקשורת הערבית הציגה את אצבעותיהן המאשימות של מדינות המפרץ המופנות לקטאר, כשהן עצמן מגואלות בדם. פוליטיקאים בריטים טענו השבוע כי הסעודים מימנו קבוצות טרור והסתה שמהן צמחו מבצעי הפיגועים האחרונים בלונדון. בארה"ב הואשמו הסעודים במעורבות בפיגועי 11 בספטמבר, ובתמיכה בארגון אל־קאעידה.
הקרע החדש צפוי להסב נזק כלכלי כבד לכל המדינות המעורבות, כולל הסעודים. על פי הערכות, העלות של ניתוק היחסים תגיע למיליארדי דולרים כתוצאה מהאטה בסחר ובהשקעות. מבחינת קטאר, סגירת הגבולות בפני אזרחיה וסגירת המרחב הימי והאווירי בפני ספינותיה ומטוסיה, ייקרו באופן משמעותי את הטיסות בחברת 'קטאר אירוויז' המצליחה. די להביט במפה כדי להבין שבדרכם לאירופה למשל, יצטרכו המטוסים הקטאריים לעבור דרך איראן וטורקיה במקום לחתוך את שמי סעודיה ומצרים.
שדה התעופה הבינלאומי הקטארי, שבשנת 2016 עברו דרכו ליעדים שונים בעולם 38 מיליון נוסעים, התרוקן השבוע מאדם בעקבות המשבר. 50 טיסות שיצאו ממנו בכל יום בוטלו בזו אחר זו. במעבר הגבול היבשתי עם סעודיה, 'אבו־סמרה', עברו מדי חודש כ־320 אלף בני אדם, ו־700 משאיות עמוסות סחורה היו חוצות את הגבול לכיוון קטאר.
ההודעה על ניתוק היחסים יצרה בהלה ותחושה של מלחמה בקרב 2.4 מיליון תושבי קטאר. סעודיה היא ספקית המזון העיקרית של קטאר. בשנת 2015 למשל, מכרה הממלכה לאמירות מוצרי מזון בשווי 526 מיליון דולרים. בקטאר ניסו להעביר מסר של הרגעה ולפיו הסנקציות לא ישפיעו על האזרחים, אבל הדבר לא עצר את ההמונים מלרוץ למרכולים ולקנות מכל הבא ליד. מוצרי חלב, מי שתייה, אורז, ביצים ומוצרים נוספים נעלמו מהמדפים. תמונות וסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות והציגו עגלות מלאות ומדפים ריקים, גרמו לבהלה נוספת.
בטהרן מיהרו לזהות את הפוטנציאל העסקי והציעו לקטאר סיוע בהשלמת החוסרים. נשיא הוועדה החקלאית של טהרן התראיין לסוכנות הידיעות האיראנית והציע עזרה: "יש לנו אפשרות לספק לקטארים בשר אדום, מוצרי חלב, ביצים, פירות וירקות בלי שום בעיה".
ביקורת כלפי הממשל היא מילה גסה בקטאר, ובעיתונות המקומית יישרו קו עם השליט, תמים בן חמד אל־ת'אני. הכותרת הראשית של העיתון 'אל־שרק' הכריזה "כולנו תמים, כולנו קטאר", ובהמשך נכתב כי "הפטרונות כלפי קטאר היא קו אדום". בכותרת העיתון 'אל־ראי' נאמר: "קטאר לא תכרע ברך. כולנו מאחוריך, יא תמים".
השקעות בכל העולם
"ריאד מאז ומעולם ראתה בקטאר חלק מסעודיה הגדולה", מסביר ד"ר נחום שילה, מומחה למדינות המפרץ ממרכז דיין באוניברסיטת תל־אביב, את ההקשר הרחב יותר של הפרשה. "עד סוף שנות השישים בית סעוד שלט בקטאר, ולכן יש כאן משקע היסטורי שמצטרף למדיניות של קטאר שמרגיזה את הסעודים. למרות ההשלכות הכלכליות הקשות, בטווח המיידי הן לא תהיינה הרסניות מבחינת קטאר. יש להם השקעות מגוונות מאוד בחו"ל, ורזרבות של מאות מיליארדי דולרים שהם יכולים להשתמש בהן. כרגע אולי יהיה קשה יותר לייבא מוצרים בגלל איסור התנועה בים וביבשה, אבל לקטאר יהיו דרכים אחרות לרכוש את המוצרים שהיא זקוקה להם, למשל מהאיראנים. לסיכום, קטאר לא במצור".
מחירי הנפט הצונחים בשנים האחרונות שכנעו את הקטארים לגוון את הכלכלה המקומית. מרבצי הגז הטבעי הנוזלי של קטאר הניבו למדינה רווחים שהושקעו בתבונה בחברות בינלאומיות. קרן ההשקעות הלאומית צברה נכסים ברחבי העולם בשווי 335 מיליארד דולרים.
נתונים שהציגה סוכנות הידיעות 'בלומברג' מלמדים על היקף ההשקעות של המדינה הקטנה באירופה, ארה"ב ואסיה. כך למשל, קטאר ניצלה את המשבר הפיננסי העולמי ב־2008 כדי להשקיע בבנק 'ברקליס' הבריטי ובתאגיד ההון השווייצרי 'קרדיט סוויס'. בשנת 2014 הועבר ל'דויטשה בנק' הגרמני סכום של 1.75 מיליארד אירו. קטאר רכשה את רוב המניות בחברת המכוניות 'פולקסווגן', קנתה את קבוצת הכדורגל המצליחה 'פריז סן ז'רמן', והשקיעה 700 מיליון אירו ברכישת מותג האופנה האיטלקי 'ולנטינו'.
בתחום הנדל"ן השקיעה קטאר בבריטניה בלבד 35 מיליארדי דולרים בשנת 2014. מתחם 'קנרי וורף' בלונדון, מלון סבוי ומגדל 'שארד' הם רק חלק מהנכסים הקטאריים בבירת בריטניה. בשכונות היוקרה של לונדון קשה לשכור משרד או להתגורר בנכס שאינו בבעלות קטארית.
ההון הקטארי חצה גם את האוקיינוס האטלנטי והגיע לארה"ב. ב־2015 פתחה קרן ההשקעות הקטארית משרדים בניו־יורק במטרה להשקיע 35 מיליארד דולר בתוך חמש שנים. ב־2016 סומנה קרן ההשקעות הקטארית כמשקיעה הרביעית בגודלה בבנייני משרדים בארה"ב, רובם בניו־יורק ובלוס־אנג'לס.
ברוסיה מושקעת קטאר בחברת הנפט והגז הרוסית 'רוסנפט'. הקרן רכשה גם 24.9 אחוזים משדה התעופה של סנט־פטרבורג, והתחייבה להשקיע 2 מיליארד דולר בקרן ההון הממשלתית של רוסיה. באסיה הרחיבה קרן ההשקעות הקטארית את משרדיה בבייג'ינג ובניו־דלהי, והצהירה כי בכוונתה להשקיע 20 מיליארד דולר באסיה בשש שנים הבאות. סין, יפן, דרום־קוריאה הונג־קונג וטיוואן אחראיות לחצי מייצוא הגז הטבעי הנוזלי של קטאר ב־2015.
בסיס אמריקני אסטרטגי
היו מי שקשרו את המהלך של ניתוק היחסים לחילופי הממשל בארה"ב. לדבריהם, ההתקרבות בין הנשיא טראמפ למלך סלמאן והעמדה המאוחדת נגד איראן שכנעו את הסעודים כי נוצר חלון הזדמנות המאפשר להם להעמיד סוף־סוף את קטאר הסוררת במקומה.
הנשיא האמריקני הפתיע כהרגלו גם את בכירי ממשלו כאשר צייץ הודעת תמיכה במהלך הסעודי: "זוהי התחלה של המאבק בטרור", כתב, ויצר סחרור נוסף. לפני אותו ציוץ ניסה מזכיר המדינה רקס טילרסון להבהיר כי ניתוק היחסים דווקא יחבל במשימה המרכזית של המאבק המשותף בדאעש. "אנחנו מעודדים את הצדדים לשבת ולגשר בין הפערים והמחלוקות", אמר טילרסון בשיחה עם כתבים מאוסטרליה. מזכיר ההגנה ג'יימס מאטיס אמר אף הוא שהמחלוקת לא תועיל למלחמה בטרור, ומחלקת המדינה הציעה לתווך בין הצדדים כדי להגיע להבנות. ביום רביעי כבר התקשר טראמפ לאמיר קטאר והציע את שירותי התיווך שלו.
"לאמריקנים זה בהחלט כאב ראש", מסביר ד"ר שילה. "המהלך הזה פוגע במאמצים לייצר קואליציה סונית נגד איראן, במאמץ הסעודי לבלום את האיראנים בתימן ובסוריה, ובעסקת הנשק שחתמה ארה"ב עם הסעודים".
במישור הצבאי, הניתוק מקטאר יוצר בעיה גדולה לפנטגון. 30 קילומטרים דרומית לבירה דוחא שוכן בסיס חיל האוויר האמריקני, 'אל־אודייד'. בבסיס זה ישנה נוכחות קבועה של 11 אלף חיילים אמריקנים, והוא נחשב למרכז המבצעים המשמעותי ביותר של ארה"ב במזרח התיכון. ממנו יוצאים טייסים למבצעים בעיראק, סוריה, אפגניסטן ועוד 17 מדינות. בידוד של קטאר יקשה על פעילות הבסיס הזה.
שדה התעופה ב'אל־אודייד' הוקם ב־1991, והוא משמש גם את חיל האוויר הקטארי. מסלול ההמראה שבו הוא הארוך ביותר במפרץ, והוא יכול להכיל 120 מסוקי קרב במקביל. מבחינת ארה"ב מדובר בנכס אסטרטגי ראשון במעלה. בשנת 2016 הוא שימש נקודת יציאה למתקפות נגד דאעש בעיראק ובסוריה, ולפני כן להפגזות נגד הטאליבן ואל־קאעידה באפגניסטן.
גורמים אמריקנים ששוחחו עם סוכנות הידיעות 'רויטרס' דיברו על החשיבות של הקשרים עם קטאר. "קטאר חשובה מדי לצבא האמריקני ולאינטרסים של ארה"ב באזור מכדי שתהיה בבידוד", הצהירו, והבטיחו שנעשים מאמצים להרגיע את המתיחות.
אמיר כווית, סבאח אל־סבאח, שוחח טלפונית עם שליט קטאר וביקש ממנו למנוע את הסלמת המשבר. ביום רביעי הגיע האמיר לסעודיה ונפגש עם המלך סלמאן במטרה להוביל לפתרון המשבר. הסעודים והכווייתים שמרו על תוכן השיחות בחשאי. הנשיא הטורקי ארדואן הצטרף גם הוא למאמצי הפיוס, ושוחח לשם כך עם המלך הסעודי ועם שליטי קטאר, איחוד האמירויות וכוויית. בהודעה שנמסרה נאמר כי "הנשיא דיבר על החשיבות העליונה ביציבות ושקט באזור, ואמר כי יש צורך להתמקד בדרך הדיפלומטית ובדיאלוג הדדי כדי להפיג את המתחים".
מסר שאמור לעודד את ישראל הגיע משר החוץ של ערב הסעודית, עאדל אל־ג'ובייר, שהבהיר מהם הצעדים שעל קטאר לבצע כדי להחזיר את היחסים לקדמותם. "קטאר צריכה להפסיק את התמיכה בארגוני הטרור ובהם הארגון הפלסטיני חמאס", אמר אל־ג'ובייר במהלך ביקור בצרפת. "החלטנו לנקוט צעדים כדי להבהיר שהגבול נחצה. אף אחד לא רוצה לפגוע בקטאר, אבל קטאר חייבת לבחור באיזה כיוון היא רוצה להתקדם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם