19 תכנוני חטיפה מסוכלים בשנה: 'זה יכול לקרות כל רגע'

חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון לפני שלוש שנים, הביאה לשינוי התפיסה הצבאית ביהודה ושומרון. מאז, הותקנו יותר מאלף מצלמות בכבישי האזור, והנוכחות בשטח הוגברה. "נערכים לזה, שיפרנו את הכוחות והתשתיות", אמר מקור ביטחוני

יוחאי עופר | 12/6/2017 23:34
בשלוש השנים האחרונות עסקו בפיקוד המרכז לא פעם באיום החטיפה - פיגוע אסטרטגי ובעל משמעות לאומית אדירה, ואחד הרצונות הגדולים של ארגוני טרור, עבור משא ומתן על שחרור אסירים. למעשה, מדובר גם בביצוע לא מורכב מדי, בייחוד במציאות שבה ישראלים רבים נוהגים לעמוד בתחנות הסעה על צירי התנועה.

בשב"כ ובצה"ל הצליחו לסכל תשתיות שנערכו ותכננו לבצע פיגועים כאלו, כאשר במקביל הושקעו משאבים רבים בשטח כדי להקדים תרופה למכה, ובעיקר, להתכונן לפעם הבאה שאירוע כזה גם יצליח חלילה להתממש.
צילום: מירי צחי
פיגוע שתוכנן בקפידה. התחנה שבה נחטפו שלושת הנערים צילום: מירי צחי

כתב האישום שהוגש נגד חסאם קוואסמה, שעמד בראש התשתית שחטפה ורצחה את אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל בליל ה-12 ביוני 2014, גילה מעט על מה שאירע מאחורי הקלעים בשבועות שלפני ביצוע הפיגוע, ולימד כי למרות שהביצוע אמור להיות קל, פיגוע מסוג זה מתוכנן לרוב בקפדנות.

קוואסמה סיפר בחקירתו בשב"כ כי כבר בחודש אפריל של אותה שנה, שלושה חודשים טרם הפיגוע, החלו הוא וחבריו בהכנות. יומיים לפני החטיפה, חיפשו חברי החוליה מטרה נוחה לחטיפה - זאת ללא הצלחה - כאשר גם במקרה הזה המטרה העיקרית הייתה עבור מיקוח על אסירים.

קוואסמה תיאר בשעות הארוכות שלו בחקירה כי החוליה נערכה מראש עם שני כלי רכב - הראשון עם לוחית זיהוי צהובה לביצוע החטיפה, שאותו תכננו לשרוף לאחריה. הרכב השני יועד עבור ההימלטות. נוסף לכך קבעו חברי החוליה כי יבצעו את החטיפה באזור גוש עציון, זאת בשל הקרבה לחברון שם הכינו שני מקומות מסתור לחטופים, כולל מועדי העברתם ממקום למקום.

מתברר כי לא רק תכנון מקדים היה שם, אלא גם סכומי כסף לא מבוטלים בעבור רכישת כלי הרכב וכלי הנשק. דרך בני משפחה קיבל קוואסמה 150 אלף שקלים שהגיעו מרצועת עזה בחמש פעימות בעזרת שליחים אלמוניים.
 
משאבים רבים הושקעו בשטח כדי להקדים תרופה למכה. שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו ב-2014
 
מלבד אלו, השיגו חברי החוליה עוד 70 אלף שקלים ורכשו שני רובים מסוג M-16, שני אקדחים ותחמושת, שאותם קיבלו גם כן בחשאיות בקופסת קרטון. פגישות הכנה נערכו באחד המסגדים בחברון, ובהם קבעו מועד להוצאת הפיגוע. חברי החוליה אף בחרו בתמרור רחוב שעליו יהיה סימן מוסכם מראש, ובעזרתו ידעו סייעני החוליה כי יש להתחיל באספקת מזון ושתייה למקומות המסתור, ולאבטח את המקום מפני כוחות הביטחון.

בדיעבד, תכנית הפיגוע המקורית לנהל משא ומתן באמצעות החטופים לא צלחה. בתוך דקות ספורות נרצחו שלושת הנערים החטופים בירי מטווח קצר, ואחת הערכות היא כי התושייה ושיחת הטלפון של גיל-עד שער למוקד 100 במשטרה, שבה ניסה לדווח כי נחטף, הלחיצה את החוטפים שבחרו לא לקחת סיכון, ולרצוח את הנערים.

"משסירבו הנערים להשלים עם מר גורלם וסירבו להישמע להוראות חוטפיהם - החליטו מרואן ועמאר (החוטפים- י"ע) להרוג את שלושת הנערים", נכתב בכתב האישום נגד קוואסמה.

מלכודת המוות שהמתינה ברכב היונדאי השחור לשלושת הנערים הישראלים בקיץ ההוא, לימדה פעם נוספת עד כמה פיגוע חטיפה הוא דבר קל לביצוע לכאורה, ובוודאי עד כמה הוא טורף את כל הקלפים. שלוש משפחות נכנסו ללבה של אומה שלמה, וכוחות גדולים של צבא הוזרמו באותם הימים לאזור חברון ובית לחם, ובמשך 18 ימים, עד מציאת גופות הצעירים, פעלו לילות וימים למצוא כל רסיס מידע.

צילום: מירי צחי
אירוע שטורף את כל הקלפים. החיפושים אחר הנערים שנחטפו ב-2014 צילום: מירי צחי
 
מאז, שונתה התפיסה הצבאית ביהודה ושומרון, וכך למשל הותקנו יותר מאלף מצלמות בכבישים ברחבי האזור. זהו כלי נוסף שיוכל לסייע בפענוח פיגוע שכזה, כפי שהיה לאחר חטיפת שלושת הנערים.

בעזרת עשרות מצלמות, שחלקן כלל לא שייכות לצבא, פוענח אז ציר הנסיעה של הרכב שבו היו החטופים. במקביל, צירי הנסיעה הם הדגש העיקרי שניתן לכוחות במשימות ההגנה שלהם. למרות שגל הטרור הציף מחדש את איום הירי, גם החשש והחשד מפני חטיפה נמצא שם, וניתן לראות מצבים שבהם סיור צבאי יעצור וימתין בתחנת הסעה ויאבטח אזרחים שמחכים לטרמפ.

"חטיפה זה אחד האיומים שיש לנו בגזרה, אבל לא משהו קונקרטי באופן תמידי", אמר מקור ביטחוני. "השתפרנו ואנחנו מבצעים פעילות מול תשתיות שאנחנו מזהים, בטח מול כאלו של חמאס, שנגדו אנחנו מנהלים מערכה רחבה יותר", הוסיף המקור.

בניסיון להעביר מסר של הרתעה ולמנוע פיגועים נוספים כאלו, כוחות הביטחון פוקדים את בתי משפחות החוטפים, קוואסמה ואבו עיישה, לעיתים קרובות. לפני שבועיים הוחרמו כספים שניתנו למשפחות, שיועדו, לדברי צה"ל, על מנת להשאירם במעגל הטרור.
 
צילום: מירי צחי
''אנחנו במערכה''. טרמפיאדה ביציאה מירושלים לכיוון גוש עציון צילום: מירי צחי
 
"מרגע ביצוע פיגוע החטיפה, נהנו משפחות המפגעים מסכומי כסף משמעותיים המתקבלים מתנועת חמאס, אשר פועלת להעצמת משפחות המחבלים ברחוב הפלסטיני ולגיוס דור המפגעים הבא", נמסר מדובר צה"ל לאחר המבצע שבו נתפסו אלפי שקלים, שני כלי רכב ושני מחשבים שווי ערך כספי למענקים שקיבלו משפחות המחבלים.

"אנחנו במערכה, ובחלקה פועלים מול כספי טרור ואגודות צדקה שמעבירות כספים. אנחנו מניחים שבלי הכסף קשה יותר עד בלתי אפשרי לבצע משהו", הסביר המקור הביטחוני. 

צה"ל כאמור הגביר את הימצאות כוחותיו בשטח ואת ההגנה שלו על המתיישבים, בניסיון למנוע את הוצאת הפיגוע לפועל. מלבד הצבת המצלמות, הוקמה יחידת מילואים של סיירים שיוזנקו בשעת הצורך בניסיון לסייע בחיפושים. לאחר שאת גופות שלושת הנערים איתרו אזרחים, החליטו בפיקוד המרכז לגבש את היחידה שנקראת 'מרעול' ובה תושבי האזור, מורי דרך וסיירים מומחי שטח מקומיים שמכירים טוב את האזורים, יוכלו לסייע ולמקד את הכוחות בחיפושים.

"לא צריך לאמן אותם. הם בשטח יותר מאתנו והם יודעים לספר לנו יותר טוב איפה יש מערה ואיפה ניתן להחביא מישהו", אמר קצין בכיר לאחר הקמת היחידה, שפועלת לא מעט בשלוש השנים האחרונות ותופסת תאוצה.
 

צילום: מרים צחי
צה''ל הגביר את הימצאות כוחותיו בשטח. חיילי עוקץ בגוש עציון צילום: מרים צחי
 
19 פיגועי חטיפה סוכלו, לפי נתוני שב"כ, בכל אחת מהשנים 2015 ו- 2016. בשנת 2014, שבה נרצחו ונחטפו שלושת הצעירים הישראלים, סוכלו 34 כוונות דומות לביצוע פיגועי חטיפה. ברוב המקרים מדובר בתשתיות טרור שנערכות לביצוע פיגועים כאלו, ומקבלות הנחיות להיערך לכך. לעיתים הן אף מקבלות סכומי כסף, אך לא תמיד אלו תשתיות שנמצאות פסע מביצוע הפיגוע. 

מדובר כאמור בפיגוע שהוא נכס אסטרטגי עבור ארגוני טרור, כאשר נחטף אזרח ישראלי וודאי כאשר הוא חייל לובש מדים, ומטרתו העיקרית היא עבור מיקוח לשחרור אסירים, מה שמסביר מדוע את חלקן של החוליות שנחשפות מפעילות בשלט רחוק כלואים ביטחוניים.

"אם זה נכון, מה שקרה לשלושת החטופים המתנחלים - תבורכנה הידיים של מי שעשה זאת", אמר ח'אלד משעל, מבכירי ארגון הטרור חמאס בראיון לתחנת "אל ג'זירה" לאחר פיגוע החטיפה ביוני 2014. 

"מעשה זה הוא חובה פלסטינית. זוהי האחריות של העם הפלסטיני. האסירים שלנו חייבים לצאת", הוסיף אז משעל. בחמאס כינו את הפיגוע "פעולת חברון", ואיימו אז כי זו לא תהיה החטיפה האחרונה. עבור ארגון הטרור, פיגוע חטיפה הוא אחד היסודות שמבטיחים המשך התנגדות והסלמה נגד ישראל, והגעה למשא ומתן שיוביל לשחרור אסירים. דוגמה לכך היא שחרור החייל החטוף גלעד שליט, עסקה שבמסגרתה שוחררו יותר מאלף מחבלים.

בכירי חמאס מקדמים כל הזמן פיגועי חטיפה, וניתן אף לומר כי מושקע מאמץ אדיר להוציא פיגוע כזה דווקא בשטחים. "ברור לנו שפיגוע חטיפה יכול לשנות את תמונת המצב ברגע, וזה יכול לקרות כל הזמן ולהפתיע אותנו", הוסיף המקור הביטחוני. "אנחנו מבינים את זה ונערכים לזה ושיפרנו את הכוחות והתשתיות". 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך