ראשי » חדשות » בארץ

הקרב על אבו גוש: בכפרים הערביים יוצאים נגד השכנים החדשים

בכפרים בפרוזדור ירושלים קיוו שתוכניות הבנייה החדשות יפתרו את מצוקת הדיור. בפועל, מתיישבים שם קיצונים שמביאים עמם תפיסות אנטי-ישראליות. כעת יוצאים תושבי האזור למאבק

הכפרים אבו-גוש, עין-נקובא ועין-ראפה, יישובים ערביים שממוקמים לאורך הכביש העולה לירושלים, נחשבים המקומות הסובלניים והפתוחים ביותר בחברה הערבית ביחס לדו-קיום בישראל. מדי שבוע מגיעים לכפרים הללו תושבים יהודים לבקר, לסעוד ולטייל. הנופים הירוקים על הגבעות בדרך לירושלים והכנסת האורחים של התושבים המקומיים, הפכו את האזורים הללו לסמל של שלום בין יהודים לערבים.

עם זאת, תוכניות נדל"ן שדווקא היו אמורות לפתח את הכפרים הללו, עלולות להצית מאבק בין התושבים המקומיים למדינה ולשנות לחלוטין את הדמוגרפיה והצביון הייחודי של שלושת הכפרים.

בשנתיים האחרונות מקודמות תוכניות בנייה לשלושת היישובים. עין-נקובא ועין-ראפה שייכים למועצת מטה יהודה, ואבו-גוש מוגדר מועצה מקומית. כל הכפרים סובלים מבעיות צפיפות קשות והיעדר מגורים לצעירים בני המקום.
   
תוכניות הבנייה נועדו לפתור את הבעיה בעזרת אלפי יחידות דיור חדשות שיוקמו בכפרים, אולם לאחר שנציגי הכפרים החלו להתעמק בתוכניות הם הגיעו למסקנה שחייבים לפתוח במלחמת חורמה נגדן. הסיבה לכך היא החשש שמשפחות מאזור מזרח ירושלים, רמאללה וחברון, ומזוהות עם הפלסטינים, יעברו לכפרים שיושבים על ציר הכניסה לירושלים וישנו אותם מהיסוד.

לפני כמה חודשים הפגינו התושבים באבו-גוש נגד התכנון להקים 1,400 יחידות דיור חדשות. האמירה המרכזית הייתה שתושבי אבו-גוש לא רוצים ש"זרים" ישתלטו על הכפר. מי הם אותם זרים? ברור שלא מדובר בתושבים היהודים שעברו לגור בכפר התיירותי, אבל איש מהמתנגדים לא מעוניין להצביע על המשפחות הבעייתיות.

"אני רוצה להיות זהיר", אומר ריאד איברהים, חבר מועצת אבו-גוש ומארגן ההפגנה, "אבל יש לנו חשש כבד מאוד שאנשים באים לכאן ומתכוונים לשנות את המנהגים שלנו ואת כל דרך החיים שבה חיינו עד עכשיו. אנחנו משפחה אחת באבו-גוש. אנחנו לא רוצים שיבוא 'גורם לא נעים' שישנה את הצביון
של הכפר".

מי זה הגורם הלא נעים?
"זה מאוד רגיש. אנחנו לא רוצים שישנו את המרקם המיוחד שקיים כאן בין יהודים לערבים, אנחנו מעוניינים לשמור על אבו-גוש כמו שההורים שלנו שמרו על הכפר. רוצים כאן אפס זרים. זה כפר תיירות. מיום ראשון עד שבת מארחים כאן עשרות אלפי אנשים שבאים למנזרים, לכנסיות ולאוכל הטוב. אנחנו אוהבים את כל מי שבא לבקר כאן".

איברהים אכן זהיר מאוד, אבל צעירים בכפר ששוחחנו איתם היו מוכנים לפרט יותר. "הפגנו במטרה לשמור על הייחודיות של הכפר", מספר אחד הצעירים בן המקום, ששירת במג"ב. "אי אפשר לומר למשרד השיכון 'אנחנו לא רוצים את התוכנית שלכם כי אנחנו לא רוצים אנשים ממזרח ירושלים וחברון'. זה נשמע רע. אבל זו אמת. למה שיבואו אנשים מחוץ לכפר, ייקחו לנו אדמות וישתלטו על כל מה שקורה כאן?

"יש פה 900 תושבים בעלי תעודות כחולות, שבאו ממזרח ירושלים ומחברון. הם יכולים להצביע בבחירות באבו-גוש, אבל בראש שלהם הם נגד מדינת ישראל, נגד מה שאבו-גוש מייצגת".

איברהים מצביע על בעיה נוספת: מאות תושבים שרשומים כתושבי אבו-גוש גרים בפועל בבית-לחם וברמאללה. רשימה של 500 שמות הועברה מטעמו למנכ"ל המועצה. הוא מספר כי לפני בחירות נאלצים המתמודדים לכתת רגליים בבית-לחם ובחברון ולשכנע את אותם אנשים הרשומים כתושבי אבו-גוש שיצביעו למענם.

"גם אני כפוליטיקאי ישבתי עם האנשים האלה. ביום בחירות צריך לדאוג להם להסעה שיבואו להצביע. למה צריך לתת להם השפעה על מה שנעשה פה? הם משנים את הצביון של הכפר. זה לא ישנה רק את אבו-גוש אלא ישפיע על כל האזור, גם על קריית יערים (טלז-סטון). תוך עשר שנים תהיה פה מציאות אחרת".

מי שמוכן לשים את הדברים על השולחן ולא מפחד מ"מה יגידו" הוא עימאד עוודאללה, נציג הכפר עין-נקובא במליאת מועצת מטה יהודה. "במשך שנים מבטיחים לנו בנייה לצעירים, ושום דבר לא זז. לפני שנתיים הגישו לנו תוכנית שבאמת מדברת על פיתוח הכפר, בנייה רבת-קומות, פתרונות למשפחות צעירות. אמרנו נהדר, תנו. אלא מה, פתאום אומרים לנו: 25% הולך לבני המקום, 75% לזרים. חשכו העיניים שלנו".

למה?
"כי אנחנו רוצים פתרון לצעירים שלנו. לא פתרון לצעירים של שועפאט, צור-באהר, עיסאוויה או הכפר קטאנה. מאה אחוז דירות לתושבי המקום".

עוודאללה מספר כי מנהלת המחוז לתכנון ובנייה הייתה מוכנה ללכת לקראת עין-נקובא ולומר ש-75% מהדירות ילכו לבני המקום, ורק 25% לזרים. "אמרנו 'על גופתנו, לא מוכנים'. אתה יודע מה זה יעשה לנו פה? הכול ישתנה". לטענתו המציאות בכפר הולכת ומשתנה, וכבר היום יש כ-10% "תושבים זרים" שהתיישבו במקום ב-15 השנים האחרונות.

מדוע זה כל כך בעייתי מבחינתך?
"לפני 15 שנה התחילו אנשים לעבור ממזרח ירושלים אל הכפר שלנו. הכפר הזה היה הכי נאמן במדינה. מעולם לא נזרקה פה אבן אחת. לא ירייה אחת, לא מחבל אחד. אין אצלנו דברים כאלה. טוב לנו איך שאנחנו, חיים בשקט ובשלווה. מאז שהגיעו לכאן זרים, דברים מתחילים להשתנות. כשנרצח מוחמד אבו-חדיר והיה 'תג מחיר' באבו-גוש, באו לפה אנשים ממזרח ירושלים ורצו להסית. התושבים הראשונים שהם ניסו לשכנע היו מהמשפחות שעברו לכאן ממזרח ירושלים, ומה הם אמרו להם אחרי התפילה במסגד? שצריך לסגור את כביש מספר אחת. אנחנו לא מכירים אותם בכלל ואין לנו שליטה עליהם".
 

החיכוך בין כפר שרובו ככולו מעוניין להשתלב במדינה לתושבים חדשים שהאוריינטציה שלהם היא אנטי-ישראלית, יוצר מחלוקות ומריבות בתוך עין-נקובא. "יש לנו בכפר הרבה אנשים שהיו בצבא ובמשטרה. רבים מאיתנו עובדי מדינה", מספר עוודאללה, "בכל שנה היו לנו צעירים שמתגייסים לצה"ל. לא הרבה, אבל היו. בשנים האחרונות אין מתגייסים. למה? התחילו להתנכל פה לחיילים".

מה זה להתנכל?
"עוקצים אותם ברחוב, מדברים איתם לא יפה. ואלה אותם אנשים שבאים מבחוץ. הם עושים לנו סמטוחה שלמה. פעם הייתי יכול כנציג הכפר וכמי שמגיע מהמשפחה הגדולה ביותר, לבוא ולטפל בבעיה. אנשים היו שומעים וסוגרים עניין. היום אין שליטה על אף אחד".

אחד האירועים שהצליחו להכעיס את עוודאללה ואנשיו היה הניסיון של כמה אנשים לציין את יום הנכבה בעין-נקובא. "מעולם לא ציינו פה את יום הנכבה או יום האדמה. אלה דברים שהתחילו לאחרונה. ניסו לעשות פה אירוע כזה, ואני באופן אישי ניסיתי למנוע את זה. באו אנשים - שוב, מבחוץ - ואמרו לי 'סליחה, זה יום הנכבה ואתה לא תמנע מאיתנו לציין את זה'. הבאנו משטרה והם אמרו לי 'אסור לך'. המשטרה באה אליי בטענות שאסור לי למנוע מהם לציין את יום הנכבה. מה זה הדבר הזה? אנחנו לא צריכים את החבר'ה האלה".

לטענת עוודאללה, ילדי המשפחות ממזרח ירושלים ומיו"ש לא באו לבית הספר ביום הנכבה. "הם חושבים שיש חופש בימים האלה. אבל לא, לא בעין-נקובא".

מקרה אחר שהכעיס אותו היה כשילדים מאותן משפחות יידו אבנים על חיילי צה"ל שקיימו אימונים ברחובות הכפר. "יש אדם מהכפר הפלסטיני קטאנה שהתחתן עם ערבייה-ישראלית. אחרי שהתחתנו הוא קנה אדמות באבו-גוש ובעין-נקובא. מאותו בית נזרקה האבן על החיילים. הוא פלסטיני ואנחנו ישראלים".

ופלסטינים וישראלים לא יכולים לחיות ביחד. 
"התושבים הזרים רואים בנו יהודים. ככה הם גם קוראים לנו. 'אתם יהודים, אתם לא ערבים', הם אומרים. אני לא רואה בזה שום בעיה, אגב. אנחנו חיים עם יהודים ותמיד ידענו לחיות בדו-קיום. אבל לאלו שבאים מבחוץ יש מנטליות אחרת. לא ניתן לאנשים האלה לשנות לנו את הכפר".

מבחינה חוקית אין לעוודאללה ולחבריו באבו-גוש ובעין-ראפה מה לעשות. המשפחות שבאות ממזרח ירושלים ולעתים גם מחברון ורמאללה מציגות תעודות כחולות. רבים מבניהן הם פלסטינים שמתחתנים עם ערביות-ישראליות. הכלות יכולות להיות תושבות עין-נקובא, או אפילו תושבות מזרח ירושלים בעלות תעודה כחולה. דרכן מגיעה כל המשפחה ומתיישבת במערב ירושלים.

בעין-ראפה חושבים להתמודד עם התופעה בדרך שאומצה ביישובים יהודיים: ועדות קבלה. יוסוף ברהום, נציג הכפר במועצת מטה יהודה, מתכוון לייסד לראשונה ועדת קבלה למקום. "המצב לא טוב", הוא מסביר.

"אנשים מחברון וממזרח ירושלים באים לגור כאן, וזה לא מסתדר. זה לא הולך יחד. חלקם מתחתנים עם הבנות כאן, מה שמסבך מאוד את המצב. תראה מה קורה היום בשכונות במזרח ירושלים, אפילו אמבולנס לא נכנס לשם בלי ליווי משטרתי.

"יש לי בני משפחה שהם עובדי מדינה. אחת מהן עובדת כאחות בבית חולים, והיא לא יכולה להסתובב במדים של בית החולים בשועפאט. למה? כי הראייה היא שהמדינה היא גוף זר. לא מזמן ערכתי בכפר סיור עם אנשים מיחידת 669 של חיל האוויר. פתאום קיבלתי תגובות מהאנשים האלה שזה לא מקובל. מעולם לא היו אצלנו אמירות קיצוניות כאלה".

אז הפתרון הוא ועדות קבלה? זה אפשרי בכלל מבחינת החוק?
"בעין-ראפה האדמות פרטיות, בניגוד לאבו-גוש ולעין-נקובא. לכן אני עובד על כך שתהיה ועדה ציבורית שכל מי שרוצה לעבור לגור כאן נוכל לעשות אצלו בדק בית. נקים ועדות קבלה באופן חוקי. למה ביישובים יהודיים זה עובד ואצל ערבים לא? זו בעיה קשה שמטרידה מאוד את כל האנשים כאן".

השינויים הדמוגרפיים הללו מטרידים לא רק את הכפרים הערביים. מועצת מטה יהודה, המועצה הגדולה בארץ עם 57 יישובים, בהם שניים ערביים, תומכת בעמדת נציגי שלושת הכפרים. בסוף השנה שעברה נערכה פגישה בין שר הפנים אריה דרעי, ראשי היישובים וראש מועצת מטה יהודה ניב ויזל. האחרון הזהיר מ"השתלטות שקטה", שתשנה את כל "המרקם החברתי באזור ובמגזר". לבסוף נוסח מסמך משותף של היישובים היהודיים והערביים, במטרה לשמור על צביון הכפרים הערביים במבואות ירושלים.

"אנו חברי מליאת המועצה האזורית מטה יהודה מבקשים להביע תמיכתנו במאבקם של שכנינו במועצה המקומית אבו-גוש, יישובי המועצה והרשויות הסמוכות, בבקשתם להקפאת מכרז מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי העתידיים להתפרסם", נכתב במסמך המשותף. "זאת על מנת לאפשר מתן פתרון הולם למצוקת מגורי תושבי המקום, תוך כדי הקפדה על שימור המרקם החברתי הקיים מזה שנים רבות".

בעין-נקובא ובאבו-גוש, בדומה לעין-ראפה, מעוניינים להפחית את מספר הדירות לשיווק, על מנת שפתרונות הדיור יהיו רק לבני המקום ולא לאנשים מבחוץ. הם חוששים שמדינת ישראל מעוניינת להפחית את הלחץ מאזור מזרח ירושלים על חשבונם.

עימאד עוודאללה, העומד בראש חמולה של אלפיים איש בעין-נקובא, קובע שהתוכנית לא תעבור גם אם יהיה רוב מוחלט של דירות שמוקצות לתושבי המקום. הוא רוצה לא פחות ממאה אחוז, ולא מעוניין בתושבים נוספים ממזרח ירושלים וגם לא מאום אל-פחם. "הניסיון שלי אומר לי שמי שטוב לו בכפר נשאר בכפר ומעוניין לעשות טוב לכפר".

אתה לא חושש שהמאבק שלך ייתפס כגזעני או נגד ערבים?
"וואלה, לא מעניין אותי מה יגידו עליי. מעניין אותי הילדים שלי. מעניין אותי מה יגידו הילדים שלי עליי מחר. הכפר שלי מעניין אותי. אני רוצה אותו טהור ונקי".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "היישובים הנדונים זכאים לאפשרות הרחבה לבני המקום. משרד הבינוי והשיכון בחן ומתכנן מיזמי בנייה לפי צפי האוכלוסייה לעשרים השנים הקרובות. על פי כל האינדיקציות וההתפתחות הטבעית הצפויה, המשרד דואג לאפשר לבני המקום למצוא את מקומם בדיור הולם גם בעתיד".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg