ראשי » חדשות » בארץ

ב-40 אחוז ממקרי השבץ: הקרובים מסרבים לבצע החייאה

מנתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות של משרד הבריאות, עולה כי למרות השיפור היחסי, עדיין יש פערים בטיפול, בגילוי ובשיקום של נפגעי שבץ ודום לב. כשלים נוספים נמצאו בגילוי וטיפול בדיכאון אחרי לידה, ומצוקה תזונתית אצל קשישים

דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות של משרד הבריאות, המתפרסם היום (רביעי) מעלה שורה של אירועים רפואיים שלא תמיד זוכים לטיפול רפואי איכותי, החל מטיפול בנפגעי שבץ ודום לב, וכלה בתת תזונה של קשישים. התכנית הלאומית למדדי איכות מקדמת מתן טיפול רפואי איכותי בנושאי הליבה של מערכת הבריאות ומטמיעה מדידה של איכות טיפול בכל מעגל החיים ועל פני הרצף הטיפולי. התכנית כוללת כ-100 מדדי איכות והוכיחה שיפור בכל המדדים. הדו"ח הנוכחי מסכם את תוצאות מדדי האיכות לשנים 2013-2016.

בישראל 13 אלף חולי שבץ מוחי. בשנים האחרונות בתי החולים מבצעים צנתור מוח למטופלים וטיפול להמסת קריש הדם בחולים. אולם למרות העלייה: מ-305 מקרים שטופלו בשנת 2014 ל-1180 ב-2016, מספר החולים שאינם עוברים את הטיפול עדיין גדול.

לדברי מחברת הדו"ח, ד"ר ענת עקה-זהר, ראש התכנית הלאומית למדדי איכות במשרד הבריאות, השיפור בטיפול בחולי השבץ המוחי מרשים, אולם פוטנציאל השיפור צריך להיות גבוה יותר. המשרד עוקב גם אחר מטופלי השבץ המוחי במחלקות השיקום, במטרה להבטיח תהליך שיקומי יעיל. לשם כך, מנטרים את ביצוע הערכה תפקודית בכניסה וביציאה מאשפוז בשיקום. גם בתחום זה נראה שיפור משמעותי מ-75% ביצוע בשנת 2015 ל-91% בשנת 2016.

 

אולם החשיבות הרבה ביותר היא באיתור התסמינים המוקדמים לשבץ. המשרד קידם תכנית תיעוד של זמן הופעת התסמינים בגיליונות המטופלים. זמן הופעת התסמינים הוא רכיב קריטי לטיפול נאות. המשרד מצא, כי התיעוד לוקה בחסר בכל בתי החולים בארץ. נדרש מאמץ שנמשך מספר שנים ליציאת סטנדרט של תיעוד הזמן לכל חולי השבץ המוחי שמגיעים לחדרי המיון בארץ. למאמץ זה התגייסו שירותי החירום וחברות האמבולנס. נמצא כי שיעור העמידה במדד זה ע"י חברות האמבולנס ושירותי החרום בשנת 2016, היה 82%.

דום לב הוא מצב חירום קרדיולוגי שבו הלב מפסיק לפעם והדם מפסיק לזרום מהלב ובחזרה. סיכויי ההישרדות לאחר דום לב מחוץ לבית החולים נמוכים: בין 5% ל-10% בלבד. מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב הוא תהליך חשוב, המסייע לבן המשפחה או לעובר אורח לתת טיפול ראשוני ולשמור על המטופל בחיים עד ששירותי החירום יגיעו. כששירותי החרום מגיעים שיעורי הביצוע גבוהים מאוד, ועומדים על כ-90%.

 

עם זאת, נמצא כי בכ-40% מהמקרים, אותם אלה שפונים לדווח על החולה מסרבים לבצע את ההחייאה, למרות שידול המוקדן והדרכתו. "הם מתקשרים בבהלה, אבל אז לא רוצים לבצע את ההחייאה, למרות שידולי המוקדן, ולמרות שזה מסכן את החולה. עלינו לבחון את הסיבות לכך ולראות איך אפשר להשפיע על הציבור שכן יהיה מוכן לבצע החייאה לקרוב המשפחה", אמרה עקה-זהר.

באשר לטיפול בהתקפי לב – חל שיפור בנושא: שיעור העמידה במדד צנתור לב באירוע חד בלב, בתוך 90 דקות המשיך לעלות ביחס לשנים קודמות: 68% ביצוע בשנת 2013. 86% בשנת 2015 ו- 90% בשנת 2016. "הקרדיולוגים השתפרו מאד והגיעו לרמה דומה לזו של הנוירולוגים. מה שמצביע על כך שהמדידה משפרת. ואני מניחה שגם הנושא של טיפול בשבץ מוחי וצנתור מוחי ישתפרו בהתאם", אמרה עקה-זהר.

הערכה תזונתית מלאה לקשישים בסיכון הוא כלי חשוב להתאמת ההתערבות הטיפולית. שיעור העמידה במדד עלה באופן משמעותי: 31% בשנת 2014. 63% ב-2015 ו- 74% בשנת 2016. ואולם עדיין קשישים רבים סובלים מסיכון תזונתי מסיבות שונות: או שהם בודדים בבית ואז מגיעים לבית החולים במצב לא טוב או מסיבות אחרות. יש לבצע הערכה תזונתית ולאתר את אלה שפוספסו בקהילה.

קשישים רבים סובלים מדיכאון לא מאובחן ועל כן לא מטופלים. המדד מפורסם לראשונה בתכנית. שיעור העמידה במדד בשנת 2016 היה 75%. ככל שעולה הגיל שיעור העמידה במדד נמצא נמוך יותר. בחולים מתחת לגיל 70 שיעור העמידה היה 86% ובחולים מעל 90 – 67% בלבד. "איתור דיכאון בקרב קשישים הוא קריטי לצורך מתן טיפול יעיל ואיכותי ולהשגת תוצאות טובות לבריאותם", נכתב בדוח.

 

בתי החולים לבריאות הנפש הצטרפו לתכנית בשנת 2014. מאז נעשה מאמץ גדול להשגת עמידה בסטנדרט שהוגדר בתכנית. אחד המדדים הוא כתיבת תכנית טיפול בתוך 5 ימים ממועד הכניסה לאשפוז. בתי חולים מתקשים בביצוע התכנית, ולא העבירו נתונים לניטור המדד. על כן השנה לא מתפרסם ערך לאומי של עמידה במדד זה. וזה חסרון גדול. אך לא רק שלחולים רבים אין תכנית טיפולית, אלא שגם אין להם סיכום מחלה. ישנם 35 מדדי סיכום – רבים מהם עדיין נמוכים.

 

דיכאון לאחר לידה הינה תופעה שכיחה במדינות רבות בעולם. לטיפות החלב תפקיד חשוב באיתור תסמיני הדיכאון כדי לסייע לאם. עם כניסתו של המדד בשנת 2015 נראו 66% ביצוע. בשנת 2016 רואים עלה של 11% - ועמידה ב-77% ביצוע. הנושא נמצא עדיין בתהליך הטמעה ומיפוי חסמים.

לסיום, יש גם הישג: בתחום הרפואה המונעת ישראל נמצאת בחזית. אחת המשימות החשובות של תחנות טיפות החלב הוא מתן חיסון MMR בתוך 13 חודשים להולדת התינוק. בהתפלגות ההתחסנות לפי גיל התינוק נמצא, שעד גיל שנה וחצי מעל 90% מהתינוקות מתחסנים. מה שמצביע על כך שגם ההורים וגם המטפלים מאמינים בנחיצותו של החיסון. גם ביצוע מדידות היקף ראש לתינוקות עד גיל 8 חודשים מבוצעים במדד גבוה ועומדים על 91%. 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg