ראשי » חדשות » בארץ

פוליגמיה בחברה הבדואית: "כשהתחתן, הרגשתי כמו סכין בחזה"

עמותת "איתך מעכי", הגישה לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת דוח ראשון שחושף עדויות של נשים בדואיות נפגעות פוליגמיה. "סבלתי מאלימות נפשית ומילולית. לא הייתה שום סיבה לנישואים האלה. סתם. הוכחת גבריות", כותבת אחת הנשים

עמותת "איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי", הגישה היום לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת דוח ראשון מסוגו, החושף אוסף עדויות של נשים בדואיותנפגעות פוליגמיה. מספר נשים שסיפורן מופיע בדוח הגיעו לדיון ואחת מהן שיתפה - בעילום שם ובהסתרת הפנים - על הקשיים בעקבות נישואיו של אבי ילדיה לאשה שנייה ועל המלכוד בין הצורך לצאת לעבוד כדי לפרנס את ילדיה, לבין הדאגה המתמדת לשמירה על ביטחונם.

בדיון, שהתקיים בראשות ח"כ עאידה תומא, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי; השתתפו שרת המשפטים, איילת שקד, ומנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, שהציגה את התוכנית הממשלתית להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה.
 
עו"ד אינסאף אבו שארב, מנהלת המרכז לזכויות האשה הערביה בנגב של עמותת "איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי", אמרה: "אוסף העדויות נועד להשמיע את קולן של הנשים הנפגעות מתופעת הפוליגמיה ולשקף את המורכבות והאתגרים איתם הן מתמודדות. מדובר בדוח ראשון מסוגו, החושף ממקור ראשון את חווית הנשים עצמן. למרות הסכנה הכרוכה בחשיפתן, הן אוזרות אומץ ומדברות את הכאב והמלכוד של החיים במשפחה פוליגמית, מתוך רצון ליצור שינוי אמיתי בחייהן".

עוד הוסיפה עו"ד אבו שארב: "חשוב שהתוכנית הממשלתית להתמודדות עם התופעה תהיה רב-מערכתית, ותכלול בראש ובראשונה, חינוך והסברה בקרב בני הדור הצעיר והמשכיל, המעניק לה לגיטימציה, לצד פעולות לחיזוק מעמדן החברתי והכלכלי של הנשים עצמן וליצירת אפשרויות חלופיות עבורן לחיים עצמאיים".

העדויות שנחשפו בוועדה מעלות תמונות קשות של אלימות, הרעבה ומשטר פחד בקרב הנשים הבדואיות החיות במשפחה פוליגמית. רוב הנשים שהעידו הגיעו לחרפת רעב לאחר שהתגרשו, ובן זוגם לשעבר התכחש להן ולילדיהם המשותפים. רובן המכריע סבלו מאלימות קשה, במקרים רבים הנישואין בפעם השנייה או השלישית החמירו את האלימות.
 
כך עדותה של נורה, ילידת 1955: "אני האישה הראשונה ונולדו לנו 12 ילדים. אח"כ הוא התחתן עם שתי נשים נוספות. האישה השנייה הייתה בת 17 כאשר נישא לה. תמיד לא היה לי נוח עם הנישואים, לפני שהתחתן בשנית, תמיד איים להתחתן וזה פגע בי ולאחר נישואיו עוד יותר סבלתי. כשהוא התחתן, הרגשתי כאילו נועצים לי סכין בחזה, מעין כאב, שכל הזמן עולה כאשר אני משחזרת את אותם רגעים משפילים. נתקפתי בהתקף בכי היסטרי ואף ניסיתי להתאבד. כעסתי מאוד אבל לא חשבתי בכלל להתגרש. לא הייתה סיבה לנישאים שלו, אבל המשפחה שלו עודדה אותו. למשפחתי הדבר היה רגיל, לא אכפת להם. אין כל שוויון בהתייחסות אליי ולאישה הנוספת. אפליה ברורה בינינו. הרי היא החדשה והצעירה... אני חשה בודדה. אני חשה שחסר בי משהו. משהו לא תקין. אבל המשכתי לחיות עם ילדיי בנפרד. לאט הפכתי לעצמאית ואחראית לביתי".

חארבה, ילידת 1957 מספרת: " הייתי בת 35 כאשר הוא התחתן איתי. אחרי כמה שנים הוא התחתן עם אישה שלישית. במסגרת המשפחתית סבלתי מאלימות נפשית ומילולית. לא הייתה שום סיבה לנישואים האלה. סתם. הוכחת גבריות. לא חסר לו ילדים. כשהוא התחתן השכל שלי עף לי מהראש וחשבתי להתגרש - אבל לא העזתי. יש אפליה בינינו גם במקורות הפרנסה. הוא הפסיק להביא הביתה. הוא השתנה. הכל נעשה פחות: ההוצאות על הבית והביקורים, הזניח אותנו. אנחנו כבר לא בראש שלו. הוא יותר עסוק באישה השלישית וילדיה".
  

בנייר העמדה שהציגה היום עמותת "איתך מעכי" לוועדה, נכתב בין היתר: "נישואים פוליגמיים (ריבוי נשים) בחברה הערבית בנגב הם תופעה נפוצה ומדאיגה מאוד: קרוב ל- 40 אחוז מן המשפחות הן פוליגמיות כאשר הפוליגמיה נכפית על הנשים הנמצאות באפליה רב תחומית. נשים ערביות-בדואיות רבות נחשלות נתונות להתעללות נפשית ופיזית, רעבות ללחם ומזון לילדיהן ומנועות גישה לשירותים בסיסיים של רפואה, רווחה, תעסוקה והשכלה כתוצאה מנוהג זה".
  
הפוליגמיה מוגדרת כעבירה פלילית על פי חוק העונשין, והעונש בגינה הוא עד חמש שנות מאסר בפועל. בנוסף, גברים שאינם נוהגים בין נשותיהן שוויון מוחלט ומזניחים את נשותיהם ו/או את ילדיהם הם עבריינים על ציווי הדת. כיצד מוסיפה ומתקיימת העבריינות הפלילית והדתית במימדים כאלה? הבעיה נעוצה בהגדרת החוק הישראלי בו קמה אחריות פלילית לגבר רק כאשר הנישואין הפוליגמים נרשמים פורמאלית במשרד הפנים. רישום זה ניתן לעקיפה על נקלה באמצעות חוזה נישואין בלתי פורמאלי או באמצעות פניה לבית הדין השרעי מחוץ למדינה. התוצאה היא נישואין דה-פקטו למספר נשים ורישום חסר מאוד במשרד הפנים שאינו משקף את המציאות.
 
עמותת איתך مَعَكِ - משפטניות יהודיות וערביות למען צדק חברתי, הוקמה בשנת 2001 על מנת לקדם נשים מוחלשות מבחינה החברתית, גיאוגרפית והכלכלית בישראל. העמותה  פועלת לשינוי מדיניות, בין היתר על ידי הגשת תביעות עקרוניות לבתי הדין לעבודה ועתירות לבג"ץ, יצירת מודלים חדשים בעולם המשפט, קידום חקיקה ופעילות קהילתית ופיתוח מנהיגות נשית.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg