חריג: מורחק סירב לתנאי הצו המנהלי ויוחזק במעצר
צעיר שנעצר בחשד שהפר צו הרחקה מנהלי סירב להשתחרר בתנאים המגבילים שנקבעו לו בצו נוסף, שנועד לדבריו "לחסל את תופעת נוער הגבעות". עורך דינו קבל על השימוש בצווי החירום כאמצעי ענישה
תושב רמלה כבן 18 הנתון לצו הרחקה מנהלי כבר שלוש שנים נעצר בשבוע שעבר, וסירב להשתחרר בתנאים מגבילים. בצעד חריג בחומרתו הורה סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט יהושע צימרמן, על מעצרו עד תום ההליכים.
''שלוש שנים תחת הגבלת צווים בלי שום משפט''. דיון במעצר מנהלי
צילום: יוסי זילגר
הצעיר, משה שחור, נעצר בשבוע שעבר בפשיטת המשטרה על דירה בירושלים, שבה שוהים כמה נערים המורחקים מיהודה ושומרון בצו מנהלי. הנערים מתגוררים בירושלים בסמוך לבית מדרש שבו לומדים אחדים מהם, ובקרבה למקומות עבודתם בירושלים ובסביבתה.
לדברי המשטרה, הפשיטה באה לאחר תקופה שבה התרבו באזור ירושלים אירועי פגיעה ברכוש ערבי. במהלכה נעצרו שבעה נערים שנחשדו ביצירת קשר עם חבריהם בניגוד להגבלות הצו. חלק מהעצורים בפשיטה סירבו לדרישת בית המשפט למלא אחר הוראות הצווים, זאת אף במחיר של הישארות במעצר מלא.
במהלך ימי המעצר הוציא אלוף פיקוד מרכז, רוני נומה, צו הרחקה נוסף נגד משה שחור, המחמיר את תנאי ההגבלה שהוא נתון להם. שוטרי ימ"ר ש"י מסרו את הצו לשחור זמן קצר לפני דיון בבית המשפט בגין הפרת הצו הקודם.
''הליך בלתי מתקבל על הדעת''. נערי גבעות
צילום: מרים צחי
שחור הסביר כי החיים במגבלות המנהליות שהוא נתון להן כבר כשלוש שנים אינם מאפשרים לו לקיים חיים תקינים. "שלוש שנים אני תחת הגבלת צווים בלי שום משפט, בלי שום דבר, מנותק מכל החברים. מה כבר אני יכול לעשות בחיים?", אמר שחור. בהמשך דבריו קרא שחור למשטרה להציג את טענותיה בצורה מסודרת בפני שופט כמו בכל תיק משפטי רגיל.
כבר בדיון הראשון לאחר מעצרם טענו הנערים: "שב"כ והמשטרה מתעללים בנו, רודפים אותנו". לדברים אלה מצטרפת הטענה שהשמיע שחור בדיון שבו הורה השופט על מעצרו, שלפיה "הצו שעליו מתנהל הדיון הוא לא צו בגלל שעשיתי משהו, אלא צו מנהלי". שחור הוסיף וטען כי "הצו נועד לחסל תופעה שנקראת נוער הגבעות, קבוצה של יהודים שרוצים לחיות כמו יהודים בארץ הזו".
עו"ד נתי רום, שייצג את שחור מטעם ארגון חוננו, קבל על החלטת בית המשפט. בתגובה למעצרו של שחור מסר עורך הדין: "עצוב מאוד לראות נערים, רובם קטינים, ללא כל עבר פלילי, שמנותקים בגסות מכל שגרת חייהם, חברים, משפחה, בית ספר, עבודה, למשך תקופות ארוכות ללא החלטה שיפוטית בעניינם".
''הצו נועד לחסל תופעה שנקראת נוער הגבעות''
צילום: מירי צחי
את חיצי הביקורת הפנה עו"ד רום כלפי השימוש שעושים האלופים נומה וידעי בצווים המנהליים. לדבריו "מדובר בהליך בלתי מתקבל על הדעת. לוקחים צווים שבמהותם הם אמצעי חירום כלפי מקרי קיצון של סיכון חיים, צווים שמיועדים לתקופות קצובות, עד שעניינים אלו יוכלו להיבחן בפני שופט, והופכים אותם לאמצעי ענישה קבוע של נערים שפעילותם לא מוצאת חן בעיני האלופים, וזאת למשך תקופות של שנים. ברור שיש כאן טעות בשיקול הדעת".
רום התייחס גם להתנהלות המשטרה, ואמר: "אנחנו שומעים לא מעט על המחסור במשאבים שמונע טיפול בבעיות עבריינות אמתיות ורציניות בארץ, כמו הפשיעה בדרום תל אביב, תופעת גניבת הרכבים, פשע מאורגן ועוד. איפה המשאבים, אתם שואלים? הם נמצאים ביחידות שלמות שהוקמו אך ורק לטיפול בנערים קטינים ביהודה ושומרון בצורה שאף עבריין אחר, לא משנה חומרת פשעיו, לא היה זוכה לה".
צווי מעצר מנהליים מוגשים על ידי מערכת הביטחון לרוב נגד פלסטינים, בעקבות מידע מודיעיני שלפיו הם מעורבים בפעילות טרור. הבקשה למעצרם מוגשת בפני שופטים בבתי דין צבאיים, הנוטים להקל באישור צווי מעצר בגין חשד למעורבות בטרור. הוצאת צווי מעצר נגד ישראלים היא צעד חריג יותר, אך בשנים האחרונות נעאשה שימוש באמצעי הזה נגד פעילי ימין קיצוני המסומנים כבעלי פוטנציאל להתסיס ולהשפיע על צעירים נוספים.
אקו"ם