אריגים צבעוניים מתקופת המלכים נמצאו בבקעת תמנע

עשרות פיסות האריגים, שנצבעו בגוונים של אדום וכחול, מתוארכות לתקופת הברזל נמצאו בחפירות בדרום. במחקר שנערך בבר אילן הצליחו לגלות את הצבעים בהם השתמשו לצביעת הבדים

דליה מזורי | 28/6/2017 21:00
תגיות: בארץ,ארכיאולוגיה
נחשפו עדויות של אריגים שנצבעו באמצעות צמחים מתקופת המלכים דוד ושלמה, כך על פי מחקר משותף לרשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן. במחקר נתגלו חומרי הצבע בהם השתמשו לצביעת אריגי תמנע. זהו הממצא הקדום ביותר, בארץ, שבו נמצאו שרידי צבע שמקורם בצמחים.

עדות לשימוש בצמחי צביעה באריגים: (צילום: EYECON, באדיבות רשות העתיקות)
 
קטעים נוספים


עשרות פיסות של אריגים נמצאו בחפירות שנערכו בבקעת תמנע. הם נשמרו הודות לאקלים היבש והקיצוני השורר באזור. האריגים מתוארכים לתקופת המלכים דוד ושלמה, תקופת הברזל שהייתה במאות 10-11 לפנה"ס, ומעוטרים בחלקם עם פסים בגווני אדום וכחול.
 
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
אריגים מתמנע, עשויים צמר ומעוטרים בפסי אדום וכחול. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
 
זהו הממצא הקדום ביותר בארץ ובלבנט, שבו נמצאו שרידי צבע שמקורם בצמחים. הזיהוי נעשה בעזרת מכשור אנליטי מתקדם, במעבדות אוניברסיטת בר-אילן. ניתוח הנתונים, הצביע על שימוש בשני צמחים עיקריים: הראשון הוא פואת הצבעים, שבעזרת שורשיו השיגו את הגוון האדום. השני הוא החומר אינדיגוטין שמקורו ככל הכנראה, מאיסטיס הצבעים, והוא שימש להשגת הגוון הכחול.

שני צמחים אלו, אשר נמנים עם צמחי הצביעה המובהקים בעולם העתיק, קשורים באופן הדוק לתעשיית הצביעה. הם גודלו בעבר בארץ ישראל במיוחד עבור תעשיית הצביעה, והיו בשימוש עד לגילויים של הצבעים הסינטטיים. האריגים מתמנע נצבעו בצביעה אמיתית, שמאופיינת בקישור כימי בין הצבען לסיב, עובדה המעידה על ידע ואומנות מקצועית בצביעה כבר בתקופה זו.
 
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
הצבעים נעשו בעזרת הצמחים פואת הצבעים ואיסטיס הצבעים. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

לדברי ד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב, וד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות: הממצאים מצביעים על כך שהחברה בתמנע, המזוהה בתקופה זו עם ממלכת אדום, הייתה מרובדת וכללה מעמד גבוה, לו הייתה גישה לאריגים הצבעוניים והיוקרתיים. ההקשר של ממצאי האריגים מרמז שגם חרשי המתכת, שהפעילו את כבשני ההתכה, נמנו עם בני מעמד זה.
  
צילום: ארז בן יוסף, אוניברסיטת תל אביב
אתר החפירות בתמנע. צילום: ארז בן יוסף, אוניברסיטת תל אביב

המחקר נערך בהובלתם של ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות וד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם צוות חוקרים מרשות העתיקות ומאוניברסיטאות תל אביב ובר אילן. הוא פורסם היום במגזין היוקרתי PLOS ONE.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך