למה באמת התנגד ביילין לסניוריטי בבית המשפט?
מי שפירק השבוע את הטיעונים של בכירי בית המשפט העליון בעד נוהג הסניוריטי היה לא אחר מיוסי ביילין, שבשעתו העניק רוח גבית לאקטיביזם השיפוטי
"גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה", כתב הרמב"ם, "התשובה מקרבת את הרחוקים. אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד". מה יותר מרענן את הקיץ הישראלי הלוהט מלראות בעיניים דמות שעוברת המרה, היפוך הלב, לידה מחדש? איזו זכות עצומה זו לצפות בהתגשמות הנבואה של 'ותחזינה עינינו בשובך למוח של השמאלנים'.
מי היה מאמין שיוסי ביילין - האיש שהקדיש את חייו לכיבוי אור הישועה הזורח של מלחמת ששת הימים, המנוע של אוסלו, שר המשפטים שנתן את הרוח הגבית החזקה ביותר למהפכת האקטיביזם השיפוטי - פוקח עיניים ורואה את המלך בערומיו. הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף, הוא ולא שליח.
כשביילין דיבר השבוע בוועדת חוקה על מנהג הסניוריטי שפשפתי אוזניים. כמעט עשיתי 'בוחן מציאות' כדי לוודא שאני לא בעיצומו של חלום צלול. אחד לאחד פירק כהן השלום והאקטיביזם את כל טיעוני מרים נאור ואהרן ברק. זה היה כל כך יפה ששווה להעניק לו כמה שורות להתבטא לבד:
"לאותם אנשים שאומרים, אם שיטת הסניוריטי כל כך טובה אז למה לשנות אותה? שמעו, בית המשפט העליון הוא באמת מיוחד במינו, באמת גאווה ישראלית. כשר משפטים הסתובבתי בעולם ושמעתי התפעלות, אתה באמת מכיר את אהרן ברק? אבל זה גם מסוכן. הסכנה במצב כזה שהמערכת עצמה מרגישה שהיא מושלמת וכתוצאה מכך עלולה לשלם מחיר בלתי צפוי. היא הופכת לשמרנית וקפואה בגלל ההערכה העצמית הגבוהה שלה.
"אני לא אומר שכל שינוי הוא לטובה, אבל קחו למשל את חוק סער. כשהוא עלה לדיון בית המשפט היה נגד, וכשהציעו לבטל אותו שוב בית המשפט היה נגד. זה לא סביר. הנשיאה דיברה על השרירותיות של הסניוריטי, שהוא פותר בעיות בחלוקה של חדרים (נאור הסבירה שכל שופט רוצה לקבל לשכה מפוארת אבל אין מספיק. הפתרון הוא שחלוקת החדרים היא לפי ותק וכך אין מריבות; י"י), אבל הטיעון הזה איננו מן העניין. גם בכנסת יש סניוריטי בחלוקת החדרים וזה הגיוני. זה כמו זריקת מטבע ואף אחד לא כועס.
אבל כשמדובר בנשיא העליון - הוא הפנים של מערכת המשפטית. אי אפשר לבטל את החשיבות שלו, גם אם הוא לא קובע הרכבים אלא רק המחשב. האמירה שלו היא אמירה. הציבור מדבר על 'בית המשפט של ברק', 'בית המשפט של בייניש', 'בית המשפט של נאור'. גם אם הוא לא קובע בלעדית בנושאים השנויים במחלוקת, ישנה רוח מפקד שאי אפשר להתעלם ממנה.
"טענו שהסניוריטי מנטרל את המתח בין שופטים. קשה לי מאוד לקבל את זה. אנחנו חיים במערכות אחרות. קחו למשל את הכנסת: אנשים חולמים על ראשות והנהגה, האם כתוצאה מכך הם כל הזמן ניצים? יש רגעים של מתח בתקופת הבחירות אבל זה חולף, כי בסוף כולם תלויים בכולם וצריכים שיתוף פעולה עם כולם. הטענה שהשופטים יריבו כל הזמן נראית בעיניי כמעט לא פיירית כלפיהם.
"טענו גם שבין 11 הנשיאים שהיו לעליון לא היה בְּרוֹך. זה נכון, אבל גם לא הייתה קבוצת ביקורת. אין לקבוע מסמרות על בסיס הנשיאים שכיהנו בפועל, אם רוצים לבדוק צריך לעשות קבוצת ביקורת. אגיד לכם יותר מזה, היו שופטים, אחד מהם בזמני שהיה יוצא מן הכלל מכל הבחינות. הוא היה מאוד קרוב להיות הכי ותיק. אמרתי לעצמי, 'זה שופט שאני לא יכול לוותר עליו בבית המשפט העליון בשום מחיר', ובו בזמן לא הייתי מאפשר לו להיות הנשיא בשום מחיר. האם כל שופט יכול להיות נשיא? ואם הוא אדם שיוצר מתחים? אותו שופט למשל, היה לו פתיל קצת קצר. אין מתחים בבית המשפט?
"קודמיי דיברו על הטיה מודעת או לא מודעת של השופטים, שהם יטו את פסק דינם כדי למצוא חן ולהתמנות, שהציבור לא ייחס להם אובייקטיביות כי הוא יחשוב שהם רצו להיות נשיאים ולכן הטו משפט. זה נראה לי רחוק מאוד.
"כשהייתי בתפקיד ראיתי תופעה שכשהוועדה בוחנת מועמדים היא קודם כול מסתכלת בגיל שלהם ואומרת, זו תהיה נשיאה בשנת תרפפ"ו ואם מדובר במיעוטים זה הופך לעילה לא לקבלם. אומרים, חשוב שהוא יהיה שם, אבל לכהן כנשיא? זה לא. ואז נבחרים האנשים הלא בהכרח מועדפים רק בגלל החשבון שהם חלילה עלולים להיות נשיאים. זה פסול. אין דרך למנוע את זה, אלא אם יודעים מראש שעניין הסניוריטי אינו הכרחי".
באותו הרגע מלאכי מרכבה שקשקו בכנפיהם, שרפים ואופנים רעמו בקול גדול, אראלים הפסיקו לנצח את המצוקים וחתרו יחד תחת כיסא הכבוד. עוד רגע הייתה יוצאת בת הקול של ר' אלעזר בן דורדיא ומכריזה: "אשריך רבי יוסי ביילין, שאתה מוכן ומזומן לחיי העולם הבא".
אבל ברגע האחרון, כמו בסיפור של ר' יונתן אייבשיץ על החתול המאולף, התעורר הטבע הישן מתרדמתו: "תארו לעצמכם שבאוקטובר 2028 צריך לבחור נשיא חדש", חתם ביילין את דבריו, "תארו לעצמכם שעד אז אין שום הסדר מדיני והעולם עדיין סבור שההתנחלויות בלתי חוקיות. תארו לעצמכם שהמועמד הכי ותיק הוא מתנחל. הוא שופט מוערך וראוי שיכול להיות נשיא, אבל אם הוא ייבחר ייגרע מזוהרו של בית המשפט שלנו, הוא יהיה פחות דוגמה לגויים. אסור לקחת לוועדה את שיקול הדעת שלה, חייבים לתת לה את האפשרות לשקול שיקולי מאקרו".
מה שהפתיע היה לגלות כמה רחוק ביילין מוכן ללכת, וכמה רבים מהישגי המהפכה שהוא עצמו הוביל הוא מוכן להקריב - רק כדי לא לראות את סולברג נשיא. כמו אפיפיור שמטיף כל החיים על עקרונות הברית החדשה, ויום אחד מגיע לארץ הקודש, רואה את תחיית העצמות היבשות של הברית הישנה ולא מסוגל לעמוד בזה.
אקו"ם