חרדים, דתיים וחילונים: הקשיבו לזעקת הרווקים
בחברה החרדית, שבה חריגים נדחקים הצדה, ראוי להעריך את יכולתו של "מעוכב שידוך" בן 36 לזעוק לעין כול לעזרה
חשבתם פעם שתפקידו של ראש עיר הוא לדאוג לשידוכים לנתיניו? בחודש כסלו התקיימה זו הפעם השנייה 'ועידת הגפן', שכללה 400 רבנים חרדים העוסקים בשידוכים. בפאנל שפתח את הוועידה השתתפו ראשי הערים החרדיות חנוך זייברט מבני-ברק, יעקב אשר גוטרמן ממודיעין-עילית ומאיר רובינשטיין מביתר-עילית, והועלו בו ענייני השידוכים בערים החרדיות, וכן סוגיות אחרות המשפיעות על תחום זה, כגון מקומות תעסוקה, מציאת עבודה ומצוקת הדיור.
אך אם 'ועידת הגפן השנייה' הייתה מרתקת בגלל ראשי הערים השדכנים, הרי ש'וועידת הגפן השלישית", שהתקיימה לפני כשבועיים, כבר עלתה עליה. את המיקרופון בכינוס הזה נטל שרוליק ליזרוביץ', רווק חרדי בן 36. מעל הבמה הוא פצח במונולוג מרגש ונדיר.
"לא העליתי בדמיוני שאעשה זאת אי פעם, זה יהיה רגע בלתי נשכח", הוא פתח, "קוראים לי שרוליק ליזרוביץ'. אני בן 36, ובני גילי התחתנו לפני 16 ו-17 שנה. בעוד שנתיים הם יחתנו את ילדיהם. את השנתיים שנותרו עד אז תנו לי בבקשה. אל תפסיקו להתעסק בשידוכים של בני 19-20, ואל תתעסקו רק בשידוכים של מבוגרים - אתם לא סוחרי גרוטאות. אני מבקש שתקדישו רק עשר דקות ביום ל'מעוכבי שידוך' כמוני.
"ניסינו כבר את כל הסגולות האפשריות. הסגולה שלא נוסתה עדיין היא אתם. אל תשליכוני לעת זקנה, אל תזרקו אותנו מהרכבת המלאה בבחורים צעירים שמחכים לשידוך. אנחנו נתגמש ונתפשר, אנחנו אלה שנביא אתכם לחיי העולם הבא. תמצאו לנו את האריזה. כמוני יש מאות על מאות. אנחנו היצורים שנפלטו מקו היצור. אני לא מיואש, עזרו לי להיות לא מיואש".
נאום זה של ליזרוביץ' פרץ מעומק הלב, היה אמיתי וכואב, ושבר בדרך כל כך הרבה דעות קדומות. במדינתנו אנחנו מורגלים למאצ'ואיזם. הגברים כאן לא אמורים להחצין את רגשותיהם ולהיות חשופים ופעורים כל כך, אך ליזרוביץ' עשה זאת - הוא עמד וזעק את זעקתו, פתח את עצמו לכול.
ליזרוביץ' שייך למגזר שנוהג להחביא את ה"חריגים" מתחת לשטיח, בין אם אלה בעלי צרכים מיוחדים, גרושים וגרושות, חוזרים בשאלה, להט"בים, אשכנזים שחצו את הקווים ונישאו לספרדים ועוד. אך הוא היה החריג שלא נכנס מתחת לשטיח. ליזרוביץ' עמד על במה, והיו לו שם פנים, זהות ורגשות, והוא הפך למיינסטרים.
הוא התייחס אל עצמו ואל מעוכבי שידוך אחרים בדימויים לא פשוטים של "גרוטאות" או יצורים שנפלטו מקו הייצור. בדבריו הציב מראה לחברה שבה הנראות והחיצוניות נמצאות במקום הראשון. הרי לא תמיד חשוב בחברה זו מה מרגישים או חושבים בפנים, אלא הרבה יותר כיצד אנחנו נראים כלפי חוץ, כיצד אנחנו מציגים את מחשבותינו לסובבים אותנו.
הפגנה בעד שיוויון זכויות להורים מהקהילה הלהט''בית באימוץ ילדים. זעקה שנובעת מאותו מקום.
צילום: אבישג שאר ישוב
נאומו של ליזרוביץ' צולם בווידאו, ורץ באתרי חדשות חרדיים וברשתות חברתיות. מי אמר מהפכה טכנולוגית בעולם החרדי ולא קיבל? ואם כבר מדברים על טכנולוגיה, ב'וועידת הגפן' הוחלט גם על יצירת מאגר נתונים מקוון שאליו יוזנו נתוני הרווקים והרווקות, תוך שמירה על פרטיותם, כמובן.
החודש יצא לאור גם ספרה של אלומה לב 'במלוא הדופק', המביא את סיפור הרווקות המאוחרת שלה ואת כמיהתה לזוגיות, לאהבה תוך כדי תנועה והתמודדות עם תגובות וחקירות של בני משפחה וחברים. לפני חודשים אחדים יצא לאור סרטו של נדב גדליה "רווק עם א-לוהים", המנסה לגעת בצורה הומוריסטית במסע החיפוש שהוא עובר.
שרוליק, אלומה ונדב לא שייכים לאותו מגזר, אבל הם גדלו בחברה דתית שמקדשת משפחה ונישואין. נראה לי שככלל רוב החברה הישראלית מקדשת משפחה ונישואין. גם זעקת הלהט"בים בדבר הרצון לאמץ ילדים נובעת מאותו מקום.
שלושה אלה חשפו את עצמם כל אחד בסגנונו, ולא נותר אלא לברך אותם על האומץ ולנסות לעזור - לאו דווקא להם, אגב, כי כולנו מוקפים בחברים ובני משפחה מעוכבי שידוך. נראה שאת הבעיה הזאת המהפכה הטכנולוגית עוד לא פתרה, למרות אתרי השידוכים והיישומונים השונים. כנראה יש דברים שעדיין יש צורך בהם במגע יד אדם.
המשפחה של שרוליק הציעה מענק של 40 אלף שקלים למי שישדך אותו. מי שיכול לעזור, מוזמן. בתוך ים הפייק ניוז, השיימינג, הלייקים והשיח המוקצן, שרוליק ליזרוביץ' הוא אמיתי לגמרי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם