לא רק הש"ג: המ"פ של אזריה יצא חבול מהמשפט
לא רק אלאור אזריה יצא השבוע המפסיד במשפט הערעור. הביקורת שמתחו השופטים על אמינות עדותו של מפקד הפלוגה, רס"ן תום נעמן, עלולה לפגוע בעתידו המקצועי
מילותיו של נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ביום ראשון השבוע נגד אלאור אזריה, היו חריפות וקשות. הרכב נוסף של שופטים, הפעם בן חמישה חברים, קבע גם הוא פה אחד כי אזריה הרג מחבל מנוטרל ללא סיבה. "גרסתו כבושה, בלתי אמינה, מתפתחת ומשתנה", כתבו, שללו טענה אחר טענה שלו והבהירו כי התיאורים שמסר לחוקריו ולשופטיו אינם מתיישבים עם הראיות מהזירה. בית הדין קבע כי את הירי ביצע אזריה מתוך תחושת נקמה, ויותר מכך – שאפשר היה להעמידו לדין בעוון רצח ולא הריגה, אילו התביעה הצבאית הייתה מחליטה על כך.
אלא שבין 158 עמודי הכרעת הדין קשה היה שלא לשים לב לגורם-מפתח נוסף במשפט ובפרשה כולה, שספג גם הוא ביקורת נוקבת משופטי ההרכב הנוכחי. זהו מפקד הפלוגה שבה שירת אזריה, רב-סרן תום נעמן. בניגוד להכרעת הדין הקודמת, הפעם לא זכה רס"ן נעמן לאמון השופטים. בית הדין קבע כי הגרסאות שמסר אינן אמינות, והשתמש כלפיו במילים חריפות.
עד אותה ירייה מהדהדת במחבל המנוטרל בלב היישוב היהודי בחברון, היה נעמן קצין מנוסה ומוערך, שדרכו כמפקד נדמתה כסלולה שנים רבות קדימה. רס"ן נעמן הוא העד היחיד מהפלוגה ששמו הותר לפרסום. שמות יתר המפקדים והלוחמים שהגיעו לבית הדין למסור את גרסתם נותרו חסויים על פי צו, אולי בעקבות המתקפה החריפה נגד רס"ן נעמן ברשתות החברתיות. בעקבות עדותו נגד פקודו בינואר 2016 ספג נעמן נאצות, גידופים ואיומים. מנגד הוא זכה לגיבוי ממפקדי הצבא ומשר הביטחון.
רס"ן נעמן היה האדם השני ששמע את גרסתו של אזריה בזירה, זמן קצר לאחר הירי, ולכן גרסתו נחשבה משמעותית במשפט. עם זאת, חשוב לומר שלא היא הכריעה את הכף נגד אזריה. בעדותו בבית הדין תיאר נעמן את אזריה כחייל טוב וממושמע מאוד, שקט ומופנם. "כל משימה שהוא קיבל בכל תנאי, הוא ביצע בצורה מצוינת", אמר. בעת פיגוע הדקירה שביצע המחבל שהה נעמן במשרדו במתחם הפלוגה. הוא הוזעק לזירה, ופגש בה את פקודיו ובהם אזריה לפני הירי שביצע.
בין הודעתו הראשונה של רס"ן נעמן במצ"ח ובין ההודעות האחרות שמסר בחקירות ובבית הדין, התגלו אי-התאמות בקשר לסיבת הירי. בתחקיר הראשוני טען נעמן כי לאחר הירי אמר לו אזריה שירה במחבל אחרי שראה אותו זז; בחקירתו השנייה ובבית הדין מסר כי אזריה הסביר את הירי באומרו "הוא חי, הוא צריך למות".
בחקירה נוספת, מפקד הפלוגה לא זכר בדיוק מה אמר לו פקודו. כאשר נדרש להסביר בבית הדין את הסתירות בדבריו, השיב כי החוקרים לא דקדקו איתו בתחילה ביחס לניסוח המדויק של דברי אזריה, ורק בשלב מאוחר התבקש לדייק בנוסח התשובה. לאחר שהוצגה לו גרסתו של רב"ט ת"מ, חברו הטוב של אזריה ומי שעמד לידו במהלך הירי והפליל אותו כאשר סיפר כי הירי בוצע מתוך נקמה, התחדד לפתע זיכרונו באשר למה שאמר לו פקודו בזירה, כך לטענתו.
גם בשאלה על טווח המרחק בין הסכין שהייתה מונחת בזירה ובין המחבל, ושלטענת אזריה הייתה עלולה לשמש לפיגוע נוסף, התגלו סתירות בדבריו של נעמן. בהודעתו הראשונה במשטרה הצבאית מסר נעמן כי הסכין הייתה "מונחת ליד המחבל... כמה סנטימטרים מידו השמאלית". בעדותו בבית הדין העריך את מרחק הסכין מהמחבל בשמונים סנטימטרים, "לא מרחק שתשלח את היד ותגיע".
פרקליטיו של החייל בסיבוב הראשון, אייל בסרגליק ואילן כץ, ואחריהם עו"ד יורם שפטל, טענו במהלך הדיונים כי מפקד הפלוגה שיקר לאורך עדותו, וכי הפערים בין דבריו במצ"ח לדבריו בבית הדין נובעים מלחץ של מפקדיו שהבהירו לו את המצופה ממנו – להפליל את אזריה. במשך חודשים ארוכים הופנתה האש של צוות ההגנה בעיקר לעברו. בין היתר ניסו אף לטעון כי הוא סטר לפקודו אחרי הירי, טענה שלא התקבלה בבית הדין.
למרות הסתירות בעדותו, שופטי בית הדין הראשון בחרו להביע אמון במפקד הפלוגה והעניקו משקל לעדותו. בהכרעתו השבוע, בית הדין הצבאי לערעורים לא קיבל את הקביעה הזו. "מצאנו כי עדותו של רס"ן נעמן היא עדות בעייתית, שיש קושי להעניק לה משקל מלא ולבסס עליה ממצאים", נכתב. כאשר השורות הללו נשמעו באולם בית הדין היו מי שהבליעו חיוך, ואולי אף ציפו לזיכוי שתכף יבוא. "על פי גרסתו הראשונה של העד (רס"ן תום נעמן, י"ע), המערער (אלאור אזריה, י"ע) נימק את הסיבה לירי במחבל בעובדה שראה אותו זז. ואולם במשך הזמן עברה גרסה זו אי אלו תהפוכות".
בין הנימוקים להבעת האמון של שופטי בית הדין הראשון בדבריו של רס"ן נעמן, היה טווח הזמנים הקצר בין העדויות הסותרות, שכולן נמסרו בערב ובלילה שלאחר האירוע. שעות ספורות לאחר הודעתו הראשונה במצ"ח הוא כבר מסר את גרסתו השנייה, שבה דבק בהמשך ושזכתה בתחילה לאמון השופטים. בפסק הדין השבוע נכתב בעדינות: "הנמקה זו, בכל הכבוד, מוקשית בעינינו". גם השינוי בדברי נעמן בנוגע למרחק הסכין מהמחבל, עורר תמיהה אצל שופטי הערעור. "לא מצאנו כי הסבריו של העד מספקים נימוק משכנע להתפתחות שבגרסאותיו, והם למעשה הסברים סתמיים וסתומים", כתבו.
העובדה שגרסתו המאוחרת של נעמן מתיישבת עם חלק מחומר הראיות, ובמיוחד עם דבריהם של שלושה לוחמים בפלוגה, הביאה את בית הדין לתת לה משקל מסוים, אך מועט. "בשים לב למכלול האמור אין ניתן להשתית ממצאים עובדתיים על דבריו של רס"ן נעמן, בין אם הם פועלים לטובת המערער ובין אם לרעתו", נכתב בסיכום הפרק שעוסק במפקד הפלוגה,
למרות הסתירות הללו, בשתי הערכאות השיפוטיות בחרו השופטים להרשיע את אזריה בהריגה. כאמור, נעמן לא היה הגורם היחיד ששוחח עם החייל ודיווח על כך. גורם המפתח המרכזי בפרשה הוא רב"ט ת"מ. הוא טען כי לאחר הירי שמע מאזריה שירה במחבל מפני שדקר את חברו, ועל כן מגיע לו למות. לגרסתו הצטרפו עדויות דומות נוספות מלוחמים ששהו בזירה.
על תפקודו כמפקד הפלוגה בעת הפיגוע, קיבל רס"ן נעמן נזיפה מאלוף פיקוד המרכז ביום המחרת, במהלך תחקיר האירוע. "הנזיפה היא מקצועית... ניהול זירה לא מקצועי מספיק", תיאר בעצמו בבית הדין. גם שופטי ההרכב הנוכחי מתחו ביקורת לא רק על הסתירות בין עדויותיו השונות של נעמן, אלא גם על תפקודו בזירה. "הקבלה שבשתיקה ונטולת העוררין של הירי על ידי המפקדים בזירה כה מטלטלת, מאחר שהיא מייצגת לכאורה תעודת הכשר שלו בדיעבד, שעליה חתום צה"ל בזירת האירוע", כתב השופט צבי סגל בסיפא של הכרעת הדין.
דברי הביקורת החריפים הללו מכוונים בין היתר אל רס"ן נעמן, המפקד הבכיר שהיה בזירה, ואולי בעיקר אליו. מפקד הפלוגה היה בשטח במהלך האירוע והיה עד לו, ובסרטונים מהזירה הוא לא נראה נסער ונרגש מהירי. "תמהנו: היכן המפקדים האחראים בשטח, בזמן האירוע, שאמורים לשאת את לפיד המנהיגות? איה הדוגמה האישית?" המשיך השופט סגל. "האם אלו פני הצבא למוד הקרבות ושבע השכול? קליע שנורה במחבל שרוע על הכביש, מיטלטל בין חיים למוות כתוצאה מירי של שישה קליעים לגופו כ-11 דקות קודם לכן, רוצץ את גולגולתו, והתגובה לכך - כמו נחשב אותו ירי בגדר של מה בכך, או שמא נחשב הדבר בעיני הנוכחים בזירה אך ורק בבחינת רעש מוכר וצפוי שכלל אין להתייחס אליו".
גם השבוע, בעקבות הביקורת שמתח בית הדין על עדותו ועל הגרסאות הסותרות שמסר, ועל רקע ההערות בהכרעת הדין על התנהלותו בזירה, התעוררה הרשת החברתית נגד הקצין. "אני תובע לדעת: האם כבר גירשו את תום נעמן מהצבא? הוא שיקר", כתב אחד הגולשים, לצד תגובות רבות אחרות שהטיחו בקצין קללות וגידופים. "הוא ניסה לתפור תיק לחייל שלו. הוא לא תפקד כמפקד בזמן לחימה. הוא הפר ברגל גסה את כלל הערבות ההדדית שנצרבה בדם בצה"ל. הוא ניסה להונות את משפחת אזריה בסיפורי כזב וכחש שסיפר להם. הוא העיד עדויות שקר רבות, ככל שהתבקש, בלי להניד עפעף. הוא בושה למדינה ולצה"ל". גולשת אחרת הוסיפה: "תום נעמן יצא שקרן. הלכה לו הקריירה הצבאית".
בימים אלו משרת רס"ן נעמן כקצין המבצעים של חטיבת כפיר. ביום האירוע בחברון הוא היה בן 29, בעל ותק של שנה וחצי כמפקד פלוגה, ומפקדו של אזריה זה שמונה חודשים. לפני כן שירת בגבול לבנון וביהודה ושומרון, היה מפקד מחלקה במבצע 'עופרת יצוקה' (2009) בעזה, ומפקד פלוגה בקורס מ"כים במבצע 'צוק איתן'. מדובר בניסיון צבאי ופיקודי לא מבוטל.
בשבועות הקרובים הוא אמור לעבור לתפקידו הבא בבסיס צאלים. רס"ן נעמן לא קודם במסלול שייעדו לו בצבא, ובמקום למלא תפקיד קרבי כסגן מפקד גדוד, הוא ישרת בבסיס אימונים. בצה"ל היו מי שאמרו השבוע כי מדובר בסוג של הדחה וסימון דרכו אל מחוץ לשורות הצבא על רקע הפרשה. נעמן עצמו מנוע מלהתייחס להכרעת הדין ולדברים שנכתבו נגדו מכיוון שהוא לובש מדים, וגם בסביבתו בחרו השבוע שלא להגיב לפניית 'מקור ראשון'.
פרשת אזריה הגיעה השבוע לציון דרך נוסף. נקבע כי גרסת מפקד הפלוגה לא הייתה רציפה מחקירתו הראשונה ועד עדותו בבית הדין, ונימוקי השופטים מציבים מראה בפניו ואולי גם מול צה"ל בכלל. גם אם ההכרעה בנוגע לאזריה עצמו אינה נזקקת לגרסתו של נעמן, הכרעת ופטי הערעור מטילה כתם על התנהלותו בחדרי החקירות ובאולם בית הדין. ייתכן שההכרעה המהדהדת הזו תסמן את המשך הקריירה הצבאית שלו, בוודאי אחרי קביעות השופטים ביחס לאמירותיו והתנהלותו, שמפקדיו לא יוכלו להתעלם מהם.
גורמים צבאיים מסרו בתגובה: "במשפטו של סמל (במיל׳) אלאור אזריה נשמעו עשרות עדים, והוגשו ראיות רבות לעיון בית הדין. הרשעתו, בשתי הערכאות, נסמכת על מכלול הראיות שהונחו בפני השופטים. כבכל אירוע מבצעי, צה״ל הפיק את הלקחים הנדרשים מהתחקיר שבוצע כבר לאחר האירוע, ללא קשר להליך המשפטי, וילמד את החלטת בית הדין. באשר להליך המשפטי, זה התנהל כנגד סמל (במיל׳) אלאור אזריה לאחר חקירת מצ״ח בנושא. נציין כי מאז תחילת גל הטרור אירועו מעל 350 פיגועים וניסיונות פיגועים באזור יהודה ושומרון, שבהם לוחמי צה״ל פעלו בנחישות כנגד המפגעים. רס״ן נעמן הוא קצין לוחם שתורם רבות בשירותו הקרבי. הוא מילא את חובתו בעת שמסר עדויות במצ״ח ובבית הדין".
אקו"ם