"עשרות גשרים לא מתוחזקים – אסון היה עניין של זמן"
קריסת הגשר בכביש גהה לא הפתיעה את מומחי הבטיחות, שכבר שנים מזהירים מהמצב: "האחריות על הגשרים נופלת בין הרשויות, והן מגלגלות אותה מאחת לשנייה", מסביר מהנדס העיר ת"א לשעבר, ישראל גודוביץ'. "רק בנס לא היו עשרות הרוגים"
נפילת הגשר אמש (ב') על כביש גהה, באזור מפעל קוקה קולה ברמת גן, חסמה לשעות רבות את אחד מעורקי התנועה המרכזיים בישראל. האופן שבו נפל הגשר בעקבות המפגש עם המשאית, שנסעה עם מנוף מורם בצורה אסורה, מעוררת את השאלה עד כמה בטוחים הגשרים ומחלפי הדרכים בישראל. יש לציין כי בעבר התבטאו מומחים בתחום וציינו כי מצב הגשרים בארץ אינו טוב.גשר קרס בגבעת שמואל: (צילום: מדברים תקשורת)
בסוף שנת 2010 פרסם מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, דו"ח חמור על מצב הגשרים במדינת ישראל. ממצאי הדו"ח ההוא העלו שלא קיים תקן לבדיקה או תחזוקת גשרים, וכי הרשויות המקומיות אינן מחזיקות מאגר מידע מתאים על מצב הגשרים שבתחומן. עוד העלה הדו"ח כי אין רשות אחת שאחראית על הנושא וכי אף משרד ממשלתי לא לקח על עצמו את האחריות בנושא.
"לא נמצא כי אחד מן המשרדים שנבדקו (משרד התחבורה, משרד השיכון, משרד התשתיות הלאומיות ומשרד התמ"ת) הכין או יזם הכנת תקנות, הנחיות ונהלים המסדירים את נושא תחזוקת הגשרים במדינה ומפרטים את הפעולות שיש לנקוט לשם שמירה על מצב הנדסי תקין של הגשרים וטיפול בהם", נכתב בדו"ח המבקר.
עוד נכתב כי "אף משרד ממשרדי הממשלה שנבדקו לא ראה עצמו אחראי מקצועית לעניין תחזוקת הגשרים במדינה, ובכלל זה בתחום הרשויות המקומיות. למותר לציין כי המשרדים לא הנחו את הרשויות המקומיות בנושא. גם מכון התקנים הישראלי - הכפוף למשרד התמ"ת - לא הכין תקן ישראלי לתחזוקת גשרים ולא נמצא שהתקבלה פנייה אליו להכנת תקן כזה". גם שלוש שנים אחרי הדו"ח, בבדיקה חוזרת של גורמי הביקורת בארץ התברר כי עדיין לא נעשו המלצות המבקר בתחום.
מומחי הבטיחות בארץ חלוקים בנושא, כשחלקם סבורים כי מצבה של ישראל רע מאוד ואחרים דווקא סבורים כי נפילת הגשר אמש היא פרי של מצב נדיר שהתחולל במפגש שבין הגשר למנוף המשאית.
ישראל גודוביץ', מהנדס העיר תל אביב לשעבר, בורר את מילותיו באופן מדאיג כשהוא מדבר על מצבם של הגשרים באזור המרכז. "האינסטינקט הראשוני שלי הוא לא להגיד כלום", אמר בפתח דבריו. "למה לי להלחיץ את הציבור? מה ייצא לי מזה שאנשים לא ישנו טוב בלילה? הרי לא יתקנו את הגשרים בישראל".
אולי בכל זאת תסביר במה מדובר?
"אגיד לך ככה, אני די בטוח שב-40 שנות קיומו של הגשר הזה לא בדקו אותו בטיחותית. הרי הוא מחבר בין גבעת שמואל לבני ברק, ונמצא גם באחריות משרד התחבורה ועוד רשויות. ככה נוצרת מציאות שהאחריות נופלת בין כמה וכמה גורמים ואף אחד לא בודק אלא סומך על האחר. אני לא אומר זאת דווקא על הגשר הזה ספציפית, אלא על כל הגשרים במרחב גוש דן. מבנים מפוארים עומדים במשך שנים, ואין שום רשות שהאחריות הברורה שלה היא רק אחזקה, או רק בדיקה של מה שקורה עם המבנים המפוארים והמורכבים האלו. בכלל בארץ אין תרבות של אחזקה. אומרים 'הגשר עומד אז הכול בסדר הוא ימשיך לעמוד'. רק שמבנים הם דבר שמצריך תחזוק".
בהמשך דבריו אמר ישראל גודוביץ' כי על שר התחבורה, ישראל כץ, להקים רשות לאומית שתבדוק את הגשרים והמחלפים בישראל. "הרי הערים השונות רק מאפשרות לשים את הבסיסים לגשרים", הוא אומר. "הכבישים הם באחריות משרד התחבורה. אני לא רוצה לדמיין מה יקרה אם ייפול גשר באיילון. תאר לך שמשאית תתנגש בגשר שם, או בגשר אסטרטגי אחר במרכז.
"צריך רשות לאומית שתעשה את זה. ישראל כץ יכול להיבחן האם הוא לוקח אחריות על המצב או בורח. הרי מה קרה בגשר המכבייה? גם שם הגשר היה באחריות בני ברק, רמת גן ותל אביב, ובטח עוד רשויות. אני לא רוצה לגרום לציבור לא לישון בלילה, אבל על פי היכרותי את המצב בכל אזור המרכז, יש ממה לחשוש". בסוף דבריו ציין גודוביץ' כי "הבעיה הכי גדולה בארץ היא שלא בודקים מבנים. בונים ובונים ובונים, אבל לא בודקים ולא משמרים וזו סכנה גדולה מאד".
כמו גודוביץ', גם ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מגיב בחריפות רבה לנפילת הגשר ואומר שהציבור צריך להיות מאוד מודאג מהקריסה אמש. "כיצד הצליחה משאית להביא לקריסת גשר בטון? זוהי בפירוש נורה מהבהבת נוספת לבעיה הבטיחותית החמורה בפרויקטים רבים של נדל"ן", אמר כהן. "אני חושש שקריסת המרפסות והחניונים, והנפילות ממנופים, כמו גם קריסת הגשר הזה, מלמדות על בעיה חמורה שבעתיים.
"אם כל תחום הנדל"ן והתשתיות לא יעבור במהירות תהליך מודרניזציה ובתוך זה פיקוח הדוק על כל פרויקט ופרויקט, החל משלב התכנון וכלה בביצוע, אסונות כאלה לצערי יימשכו. רק בנס לא היו הפעם עשרות הרוגים".
ד"ר אמיר פרי, יו"ר אגודת מהנדסי הבטיחות ומרצה באוניברסיטת אריאל, מתייחס לנפילת הגשר בגהה כפרי של קונסטלציה מקומית יוצאת דופן, ולאו דווקא מייחס את זה למצב הכללי של גשרי ישראל.
"אנחנו באוניברסיטת אריאל מתעסקים הרבה בחקר כשלים כאלו ובאופן שבו גשרים נופלים. מה שקרה אמש התחולל בגלל המפגש בין המנוף הפתוח לקורת הבטון. צריך לדעת שכשמניחים קורת בטון, אז עושים חישוב מה הלחץ שהיא צריכה לעמוד בו. כאן הרי זה גשר של הולכי רגל ועל פי זה היה החישוב. בנוסף לכך, הקורה היא דבר נושם שמתרחב ומתכווץ לאורך היום על פי הטמפרטורות. היא לא מונחת בלי יכולת תנועה, אלא מונחת ככה שיש לה מקום להתכווץ ולהתרחב.
"במקרה בכביש גהה המנוף פשוט הגיע מתחת לקורה ודחף אותה והפיל אותה. זו לא 'התמוטטות' כמו שכלי התקשורת מצהירים בהיסטריה. לא צריך להקיש מהמצב החריג הזה על כלל הגשרים בארץ. פשוט המנוף הניע את הקורה מהתומכות שלה ואז היא החליקה. כלומר, היה כאן פשוט מזל רע שבו הקורה, שהייתה במנוחה אחרי יום חם וכנראה קצת התכווצה, הורמה על ידי המנוף".
מעבר לדיון העקרוני על מצב הגשרים בארץ, מומחה לבטיחות גשרים שבחר להישאר בעילום שם אמר ל-360 כי "בגשר הספציפי הזה היו כבר סדקים בעבר. אני ראיתי סדקים כאלו. בשיח המהנדסים הסדקים האלו נקראים "מאמצי גזירה", אלא שאז בדקו ואמרו לי שזה לא רציני. אני בכל אופן לא הייתי שקט אבל סמכתי על בדיקת נתיבי ישראל. לטעמי יש מקום לשלוח הלילה שאילתה כדי לברר האם באמת הבדיקה הייתה אז רצינית".
גורם נוסף שביקש להישאר בעילום שם אמר: "מעניין למה הפסיקו לעשות אירועים על הגשר שמעל כיכר רבין? משהו שאל פעם למה העירייה הפסיקה? אגיד לך למה. המון אוטובוסים נתקעים בגשר הזה ופוגעים בו, והוא לא בטיחותי יותר. אנשים בתל אביב יודעים לתת כותרות ולתקוף אחרים, אבל אם נבדוק מה עשו עם הגשרים בתל אביב, התוצאות לא יחמיאו".
בנתיבי ישראל מסרו בתגובה לטענות כי היו סדקים בגשר, שמדובר בטעות אופטית של אנשים. "הגשר הזה בדיוק עבר בדיקה מקיפה באפריל האחרון על ידי המומחים שלנו", נמסר בהודעה. "אנשים פשוט רואים את נקודות החיבור בין הקורות וחושבים שזה סדק. אלא שמדובר ביציקות מהמפעל שמונחות על יסודות שנבנים במקום. לכן במקום ההנחה של שתי הקורות ישנו קו ריק ואנשים בטעות רואים זאת כשבר או כסדק וזה לא נכון. בכל אופן, הגשר הזה נבדק השנה במסגרת הסבב השנתי שלנו ונמצא תקין".
אקו"ם